החיסון לקורונה יעיל למניעת ההדבקה בנגיף ומונע גם את תסמיני המחלה. מחקר חדש המבוסס על נתוני "מכבי שירותי בריאות" מצא כי החיסון מפחית את כמות נגיפי הקורונה המופרשים ממחוסנים שאובחנו חיוביים לקורונה. ממצא זה מרמז שלמחוסנים שנדבקו בקורונה יש יכולת הדבקה נמוכה יותר, וכך החיסון אף עשוי לצמצם את התפשטות הקורונה באוכלוסייה.
ישראל היא המדינה המובילה בעולם בחיסונים לקורונה. כמחצית מן האוכלוסייה כבר מחוסנת בשתי מנות חיסון ה־mRNA של פייזר־ביונטק, ונראה שמאמצי ההתחסנות נושאים פרי; נכון לימים אלה (אפריל 2021), מסתמן שעל אף פתיחת המשק וההקלה הרבה בהגבלות שיעור המאובחנים בקורונה יורד. לפי הניסוי הקליני של פייזר, החיסון מפחית את הסיכוי לפתח תסמינים ב־95% [1], ובמחקר של "מכון כללית למחקר" נמצא שהחיסון מוריד את סיכויי האבחנה בקורונה ביותר מ־90% [2]. ממעקב אקטיבי אחר מחוסנים מסתמן שהחיסון מפחית גם הדבקה ללא תסמינים [3]. כלומר החיסון מפחית את סיכוי המחוסנים להידבק בנגיף, ולפיכך הוא גם יעיל לצמצום תפוצת המחלה באוכלוסייה.
לפי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nature Medicine, החיסון עשוי לצמצם את התפשטות התחלואה בדרך נוספת: אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה אף שהתחסנו מפרישים פחות נגיפי קורונה לסביבתם, וכך, ככל הנראה, הם מידבקים פחות מלא־מחוסנים [4]. את המחקר ביצעו חוקרים ממכון המחקר והחדשנות של "מכבי שירותי בריאות" בשיתוף חוקרים מן הטכניון, ונכללו בו נתונים של כ־5,000 אנשים שאובחנו חיוביים לקורונה לאחר שקיבלו מנת חיסון אחת לפחות.
כיצד העריכו החוקרים את כמות נגיפי הקורונה המופרשים לסביבה? בדיקות הקורונה נעשות בטכנולוגיית PCR בזמן אמת [5]. בטכנולוגיה זו מבצעים הגברה של הרצפים הגנטיים של הנגיף מדגימות שנלקחו במטוש מן האף ומן הפה. בתהליך ההגברה יש עשרות סבבים (Cycles), ובכל אחד מהם משכפלים את הרצף הגנטי של נגיפי הקורונה. תוצאה חיובית מתקבלת כאשר כמות תוצרי ההגברה מגיעה לסף שנקבע. מספר הסבבים שנדרש כדי להגיע לסף זה מכונה Cycle threshold, או בקצרה – Ct. הקשר בין ערכי ה־Ct לכמות הנגיפים בדגימה הוא הפוך. ככל שכמות החומר הגנטי גדולה יותר, כך ערך ה־Ct נמוך יותר, כי אפשר להגיע לסף שנקבע לאחר מעט סבבי הגברה. ולהיפך – ערך Ct גבוה נובע מכמות קטנה של חומר נגיפי בדגימה. החוקרים במחקר זה השתמשו בערכי ה־Ct כדי להעריך את כמות נגיפי הקורונה באפו ובפיו של החולה. נגיפים אלה עשויים להיות מופרשים לסביבה בשיעול או בדיבור ולעבור לאנשים אחרים.
תחילה השוו החוקרים בין ערכי ה־Ct בשני פרקי זמן החל ממתן המנה הראשונה של החיסון: ימים 1–11 שבהם, לפי מחקרים קודמים [2, 3], לא צפויה השפעה לחיסון, וימים 12–37 שבהם ידוע שהחיסון מפחית את התחלואה בקורונה. החוקרים מצאו שב־11 הימים הראשונים היו ערכי ה-Ct נמוכים יותר מן הערכים שנמדדו לאחר 12 יום ואילך. במילים אחרות, החיסון מפחית תחלואה בשלב שבו הוא גם מפחית את כמות הנגיפים.
החוקרים השוו גם בין מחוסנים ללא־מחוסנים: לכל מחוסן שאובחן חיובי לקורונה הותאם לא־מחוסן חיובי לקורונה שדמה לו בגיל, במין, במצבו הדמוגרפי ובמועד ביצוע הבדיקה. כצפוי, במשך 11 הימים הראשונים לא נמצא הבדל מובהק בין המחוסנים לקבוצת הביקורת. אך לאחר 12 ימים ממתן החיסון נצפתה ירידה ניכרת בכמות נגיפי הקורונה המופרשים מן המחוסנים לעומת קבוצת הביקורת. לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון (ימים 22–37) ירדה כמות נגיפי הקורונה בחדות ביחס לכמותם לאחר קבלת המנה הראשונה (ימים 12–21). החוקרים העריכו שמחוסנים מפרישים כמות נגיפים הקטנה פי 2.8–4.5 מלא־מחוסנים. כמות הנגיפים עדיין הייתה קטנה יותר בקרב המחוסנים גם כאשר החוקרים בחנו רק את כמות הנגיפים של נדבקים שיש להם תסמינים. אם כך, הירידה בכמות הנגיפים לא נובעת משיעור גבוה יותר של מחוסנים ללא תסמינים שאובחנו חיוביים לקורונה.
החוקרים ציינו שלמחקר ייתכנו כמה מגבלות, למשל התאמה לא מלאה בין קבוצת המחוסנים לקבוצת הביקורת. כמו כן, ערכי ה־Ct שנמדדו אינם מספקים מידע על כמות הנגיפים המידבקים שהחולה מפריש לסביבתו. עם זאת, התוצאות המעודדות של המחקר מעידות על יכולתו של החיסון להפחית את סיכויי ההדבקה בנגיף, גם בקרב מחוסנים שנדבקו בקורונה. תוצאות אלו מחזקות גם את הדיווח שפרסמה מעבדת הקורונה של חברת MyHeritage, ולפיו בתחילת מבצע החיסונים נצפתה ירידה בכמות הנגיפים בקרב נבדקים בני 60 ומעלה, קבוצת הגיל הראשונה שהתחסנה [6].
לסיכום, מחקר זה מתווסף לבסיס ידע הולך וגדל על תועלות החיסון לקורונה, ותוצאותיו מדגישות את חשיבות החיסון – גם למתחסן וגם לסביבתו.
מקורות והרחבות:
[2] כתבתנו על יעילות החיסון בישראל
[3] מאמר של ה־CDC על יעילות החיסון בעולם
[4] המאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine
[5] כיצד מאבחנים את נגיף הקורונה?
[6] מחקר קודם בנושא