חוקרת החרקים הראשונה
08/03/2021
הכירו את החוקרת בעלת ידי הזהב, שלחמה במוסכמות חברתיות, הקדימה את זמנה בתיעוד יחסי חרקים-צמחים, חצתה את האוקיינוס במסע מדעי לפני דרווין, ואף מימנה את המסע בעצמה, וכל זאת בסוף המאה ה- 17! לציון יום האישה 2021
מריה סיבילה מריאן (Merian) נולדה ב- 1647 בפרנקפורט גרמניה, למשפחה של אמנים ומוציאים לאור. מריה גילתה עניין רב בציור כבר מגיל צעיר. אביה החורג הצייר תמך והנחה אותה, ועם השנים היא התפתחה לציירת מוכשרת. כמו כן, למריאן הייתה גישה להוצאה לאור המשפחתית ולספרים רבים, כר התפתחות פורה עבור הצעירה השאפתנית.
מריאן הצעירה אהבה לצייר פרחים וחרקים. בגרמניה של אותה תקופה נשים לא הורשו להיכלל בגילדת האמנים ובמקומות מסוימים אסור היה להן למכור ציורי שמן. בשונה ממוסכמות חברתיות מקובלות לתחומי העניין והעיסוק של נשים צעירות, מריאן לא רק למדה לצייר אלא היא גם נהגה לאסוף חרקים ולהביאם אל ביתה להתבוננות ולגידול. היא למשל הייתה הראשונה שתיעדה את כל גלגול החיים (ביצה – זחל – גולם – בוגר) של העש טוואי המשי, מזונו, ואורחות חייו.
בהיותה בת 18, מריאן התחתנה והחלה לקחת על עצמה את תפקיד הרעיה והאם. עם זאת היא המשיכה בתצפיותיה, ושנה לאחר הולדת בתה השניה (1679), פרסמה את ספרה: “Der Raupen wunderbare Verwandelung und sonderbare Blumen-nahrung” (בעברית: השינוי המופלא של זחלים ודיאטת הפרחים המסקרנת שלהם), שכלל כמעט שני עשורים של תצפיות. עד פרסום ספר זה, היה מקובל לתעד חרקים וצמחים בנפרד. הספר של מריאן היה חלוץ בתיעוד יחסים בין חרקים וצמחים. זו הייתה הפעם הראשונה בה חרקים תועדו בהקשר אקולוגי, כלומר בסביבתם הטבעית (למשל על צמחים או בקרקע), וכשהם לעיתים טורפים ולעיתים נטרפים. וכל זאת לפני שהמונח 'אקולוגיה' (Oecologie) נתבע על ידי החוקר ארנסט הקל (בשנת 1866).
ב- 1685 מריאן עזבה את בעלה ועברה עם שתי בנותיה לגור תחילה במקלט דתי ולאחר מכן בהולנד. היא כלכלה את ביתה על ידי מכירת ציוריה. חיים ללא גבר, ועצמאות כלכלית נשית היו נדירים מאוד באותה תקופה.
מכירת ציוריה עזרה לה לממן מטרה נוספת, נועזת עוד יותר. ב-1699, בהיותה בת 52, יצאה מריאן יחד עם בתה הצעירה למסע מחקר חוצה אוקיינוס, אל מושבה הולנדית בדרום אמריקה בשם סורינאם. מסע זה היה יוצא דופן ביותר לאותה תקופה, מכמה סיבות: קודם כל, נוכחות גברית הייתה הדומיננטית במדע. אישה שוויתרה על תפקידיה המסורתיים לטובת מסע מדעי היה דבר שלא נשמע אז. כמו כן, מריאן ובתה יצאו למסע ללא מלווים גברים, מה שגם היה מאוד לא מקובל ונחשב למסוכן. שנית, מריאן מימנה את המסע בעצמה, לעומת מה שהיה מקובל - מימון על ידי פטרון עשיר או הממשלה. שלישית, לא היה אז מקובל לצאת למסע שמטרתו מדעית בלבד. עד אז למסעות כאלה הייתה מטרה כלכלית, פוליטית או צבאית. שימו לב שמריאן יצאה כמאה שנים מוקדם יותר ממסעו של צ'ארלס דרווין על סיפון אניית ה.מ.ס ביגל (לכתבתנו על צ'רלס דרווין ומסעו)!
מריאן בילתה כשנתיים בסורינאם ועסקה בתיעוד חרקים אקזוטיים ויחסיהם עם צמחים ופרוקי רגליים אחרים. היא ביקשה להשיג כל חרק שיכלה, בכל הזדמנות. אם בגינות הירק בעיר הבירה פרמריבו, במטעי הסוכר, או על גדות הנהר. היא הובילה סירה במעלה נהר שורץ קיימנים (Caimans) כדי לאסוף חרקים ביערות הגשם, משתרכת עם שמלת קומבינזון ומחוך, מפנה דרך במעבה היער ומטפסת על סולמות רעועים על מנת להשיג את מבוקשה. עם הידרדרות במצבה הבריאותי, שבה להולנד ופרסמה ב- 1705 את תצפיותיה בספר “Metamorphosis insectorum Surinamensium” (בעברית: המטמורפוזה של חרקי סורינאם) שנכתב בשפה הלטינית, שאז הייתה השפה המדעית. בספר זה תועדו כ-200 מיני בעלי חיים וצמחים מהעולם החדש, שחלקם נראו לראשונה באירופה באיורים צבעוניים.
מריאן כה הקדימה את תקופתה, שכאשר היא פרסמה ספרים שתיעדו את מעגלי החיים של חרקים בהקשר אקולוגי, התיאוריה השלטת במדע להופעתם של חרקים הייתה "יצירה ספונטנית" (spontaneous generation). נטורליסטים (חוקרי טבע מוקדמים) סברו אז שרימות זבובים נוצרים מתוך בשר רקוב, עשים - מצמר ישן, זחלי פרפרים - מכרוב, וחרקים נוספים מתוך טל או בוץ. כלומר, נטורליסטים הניחו שהיכן שהם ראו חרקים, שם נוצרו. לא היה לאיש אז מושג על מעגל החיים שלהם. חלק מתיעודיה היו חדשים לגמרי עבור עולם המדע. תיעודה של עכביש טרנטולה הניזון מקוליברי בסורינאם, אף זכה להשמצות וביטול, שכן עד אז לא נראה עכביש שניזון מציפור.
קרל לינאוס, אבי שיטת המיון של עולם החי, נעזר בציוריה של מריאן שנים לאחר מכן כדי למיין את קבוצות החרקים (לכתבתנו על לינאוס ושיטתו) והיא נודעה כאחת שהשפיעה - באופן ישיר או עקיף - על נטורליסטים ואמנים חשובים כמו מארק קאטסבי, וויליאם ברטראם וג'ון ג'יימס אודובון, אשר תיארו בעלי חיים ו/או את הצמחים המארחים שלהם בסביבתם הטבעית מאוחר יותר. אפילו המשורר הגרמני המפורסם גתה שיבח אותה באומרו: "ביכולתה לנוע בין אמנות ומדע, בין תצפיות טבעיות לכוונות אמנותיות".
מריאן נפטרה ב- 1717, קצת לפני גיל 70. היא ידועה לא רק כאישה קשוחה ואמיצה שפעלה למרות המוסכמות החברתיות בתקופתה, אלא גם כבין הראשונים ששילבו אמנות ומדע באופן כה הדוק. אכן במדינות בהן חיה היא קטפה שני תארים נכספים: בגרמניה היא נחשבת לאמנית (האישה) החשובה הראשונה, ובהולנד, היא נחשבת למדענית (האישה) החשובה הראשונה.
מקורות:
Etheridge, Kay and Florence F.J.M. Pieters. "Maria Sibylla Merian (1647-1717): Pioneering Naturalist, Artist, and Inspiration for Catesby." The Curious Mr. Catesby: A "Truly Ingenious" Naturalist Explores New Worlds. Eds. E. Charles Nelson and David Elliot. (Athens, GA: University of Georgia Press, 2015), 39-56.
Kim Tod (2007) Chrysalis: Maria Sibylla Merian and the Secrets of Metamorphosis. Mariner Books Publisher.
The Woman Who Made Science Beautiful
A Pioneering Woman of Science Re‑Emerges After 300 Years
זואולוגית ואנטומולוגית, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב. כיום בפוסט-דוק במחלקה לביולוגיה באוניברסיטת פלורידה. חוקרת חרקים חברתיים (בדגש נמלים) בנושאים כגון אקולוגיה, גנטיקה תומכת, והתמודדות עם מינים פולשים. עורכת מדעית ב"מדע גדול, בקטנה".
