"קוביד ארוך" (Long COVID) הוא אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר של מחלת COVID-19. זוהי תסמונת שכוללת מגוון רחב של תסמינים, בהם קשיי נשימה, עייפות וחולשה קיצונית, כאבי שרירים וכאבי מפרקים חזקים, ירידה קוגניטיבית, ועוד. קשה להעריך מה בדיוק שיעור הסובלים מהתסמונת, אך לפי הערכות שמרניות מדובר בכ-10% מכלל הנדבקים בנגיף. ישנן השערות שונות בנוגע לגורם להופעת התסמונת, והן כוללות שיבושים בפעילות מערכת החיסון, פינוי חלקי בלבד של הנגיף כך שהוא עדיין נשאר באיברים הפנימיים, ועוד.
נכון לכתיבת שורות אלה, מעל 100 מיליון מקרי קוביד מדווחים ברחבי העולם. אף על פי שהמחלה איננה קטלנית עבור מרבית החולים, היא עלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים אצל חלק לא מבוטל מהם. אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר הוא תסמונת ״קוביד ארוך״, מצב שבו תסמיני המחלה מופיעים בסמוך להדבקה ואינם חולפים במשך שבועות וחודשים ארוכים. התסמינים הנפוצים ביותר כוללים: חולשה ועייפות קיצונית, עד כדי קושי בביצוע מטלות ביתיות פשוטות; כאבי שרירים וכאבי מפרקים חזקים; קשיים בנשימה; כאבים בחזה; דפיקות לב מהירות; נשירת שיער; שיבושים בחוש הריח; פגיעה משמעותית בזיכרון ובריכוז, ועוד. חודשים לאחר ההדבקה בנגיף, רבים מהסובלים מתסמונת זו אינם מסוגלים לעבוד במשרה מלאה או אף לעבוד כלל [1].
מהנתונים הקיימים היום נראה כי עבור חלק מהחולים מדובר במחלה אחת מתמשכת שמתחילה בהדבקה ונמשכת שבועות או חודשים, ואילו עבור חלק אחר מדובר במחלה בת שני שלבים: הראשון סמוך להדבקה, והשני שמתפרץ כמה שבועות מאוחר יותר. השם ״קוביד ארוך״ נטבע על ידי החולים עצמם, שהרגישו שהשם המסורתי ״תסמונת פוסט קוביד״, על משקל ״תסמונת פוסט נגיפית״, אינו מתאר את מהלך המחלה שלהם, משום שעבורם מדובר במחלה מתמשכת ולא בתסמונת שהתפרצה לאחר מחלה.
ישנן הערכות שונות בנוגע להיקף התופעה. ההערכות השמרניות מצביעות על 5%-10% מסך הנדבקים [2, 3], אך לעומתן ישנן הערכות שמגיעות אף ל-70% שסובלים ממופע כלשהו של התסמונת [4]. הפערים העצומים נובעים ממגבלות בביצוע המחקרים, בראש ובראשונה בנוגע למהי האוכלוסייה הנבדקת ומהו פרק הזמן שבוחנים: אף שייתכן שיש מתאם מסוים בין חומרת המחלה הראשונית לבין הסיכון לסבול מתסמינים ממושכים, קוביד ארוך היא תופעה שיכולה להופיע גם אצל חולים שסבלו מתסמינים קלים בלבד, וייתכן שאף באנשים שכלל לא סבלו מתסמינים בעקבות ההדבקה עצמה [5]. לפיכך, מחקר שעוקב אחר חולים מאושפזים בלבד צפוי למצוא שיעורים גבוהים יותר של סיבוכים ותסמינים ממושכים, לעומת חולים שסבלו ממחלה ראשונית קלה. כמו כן, אם בוחרים לעקוב אחרי החולים חודש לאחר ההדבקה מוצאים שיעור גבוה יותר מאשר אם בודקים שישה חודשים לאחר ההדבקה. בנוסף, בעוד שקל להשוות בין נתונים שמתקבלים מבדיקות מעבדה או מבדיקות הדמיה, ישנם תסמינים שאינם בהכרח מדידים באופן אובייקטיבי, כמו כאב או שינויים בחוש הריח, לכן יש משמעות מיוחדת לשאלת המחקר המדויקת ששואלים.
נכון להיום, אין עדיין מידע מקיף לגבי מיהן קבוצות הסיכון לסבול מסיבוך זה, אבל נראה שנשים סובלות ממנו יותר מאשר גברים, והוא נפוץ בעיקר בין גיל 30 ל-70 [3]. בעוד שמתחילות להצטבר ראיות לפיהן גם ילדים יכולים לסבול מקוביד ארוך, יש כרגע מעט מאוד מידע לגבי אופי התופעה בילדים ושכיחותה. ההערכה בבריטניה היא שכ-13% מהילדים עד גיל 11 סובלים מתסמין אחד לפחות לאחר חמישה שבועות [6,4].
ישנן כמה השערות לגבי הגורם לתסמונת. חלק מהתסמינים ניתנים להסבר על ידי פגיעה ברקמות ובאיברים, למשל, קשיי נשימה כתוצאה מפגיעה בריאות או שיבושים בחוש הריח כתוצאה מפגיעה עצבית. השערה אחרת מדברת על כך שמדובר במחלה אוטואימונית כתוצאה מנוגדנים עצמיים נגד חלבוני הגוף, והיא זו שאחראית לתסמינים [7]. השערה נוספת מתייחסת ל״שיבוש״ בפעילות מערכת החיסון, שמתבטא בשינויים בביטוי גנים שונים [8]. ישנה השערה לפיה הנגיף כלל אינו מחוסל והוא ממשיך להתרבות באיברים שונים, דבר שגורר תגובה חיסונית מתמשכת ורב מערכתית. השערה זו נתמכת בתיאורי מקרה שבהם ישנה מחלה פעילה במערכת העיכול אף על פי שהנגיף פונה ממערכת הנשימה [10,9].
בשעה זו לא ניתן לדעת בוודאות האם כל המקרים נגרמים מאותה הסיבה או שמא אצל אנשים שונים מתרחשות תופעות ביולוגיות שונות. אפשר להניח שמחקרים מתקדמים דוגמת ריצוף גנטי של DNA או של RNA מחולים ומבריאים יוכלו לשפוך אור על התופעה ועל הגורמים לה.
לסיכום, בקרוב נציין שנה להתפרצות המחלה בישראל. לצד הקורבנות הרבים ששילמו בחייהם, המחלה גובה מחיר גבוה גם מאלו ששרדו אותה (רבים מהם יגחכו בעצב לשימוש במושג ״החלימו״), כולל אנשים צעירים ובריאים. טרם התבררו כל ההשפעות לטווח הארוך, אבל כבר בטווח הקצר והבינוני מתחילים לראות את היקף הנזק. אם עוד לא התחסנתם, אנא גשו לעשות זאת: נזקים תאורטיים מהחיסון הם כאין וכאפס לעומת הנזקים הממשיים מאוד של המחלה.
מקורות והרחבות:
[1] https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.12.24.20248802v2
[2] https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.10.19.20214494v1
[4] https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.01.23.21250375v1
[5] https://www.thelancet.com/journals/eclinm/article/PIIS2589-5370(20)30330-8/fulltext
[7] https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(20)30701-5/fulltext
[8] https://www.nature.com/articles/d41586-021-00149-1
[10] https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1201971220302794