בדידות חברתית הינה מצב רגשי שלילי בעל השפעה עצומה על בריאותו הגופנית והנפשית של האדם. בתקופה של מגיפה עולמית בה הנשק העיקרי הוא מניעת הדבקה על ידי ריחוק חברתי, תופעת הבדידות גואה. תופעה זו פוגעת בכולנו אך בעוצמה רבה בקבוצות סיכון. לאחרונה מתרבות עדויות מדעיות המדגימות את השפעת הבדידות על המוח והגוף מבחינה ביולוגית, במודלים בבעלי חיים, וכן במחקרים על בני אדם. ישנה חשיבות גדולה להבין את הסכנה שבבדידות ועלינו לדאוג לעצמנו ולסובבים אותנו.

בדידות חברתית היא מצב בו אדם מרגיש לבד, מבודד מחיי חברה ותמיכה חברתית. גם אדם הנמצא בבית מלא באנשים אך מרגיש בדידות וחוסר שייכות - הינו בודד. לעומת זאת, אדם המתבודד לשם כתיבת ספר, או לשם התבודדות רוחנית, ואינו מרגיש בחסרונם של אנשים - איננו בודד. לרוב, בדידות תהיה גם אובייקטיבית וגם תחושה סובייקטיבית של חוסר בחברה ותמיכה.

כבר כמעט שנה שאנו חווים שינויים חברתיים גדולים בעקבות מחלת ה-COVID-19 והריחוק החברתי שנכפה עלינו. תופעת הבדידות פוגעת בכולנו אך בעוצמה רבה יותר בקבוצות הסיכון: אנשים מבוגרים, מתמודדים עם מחלות נפש או טיפולים המחלישים את מערכת החיסון, ואנשים החיים בגפם. מחקרים אפידמיולוגים מדגימים כי בידוד חברתי לטווח ארוך משפיע לרעה על הבריאות ואף משווים אותו לגורמי סיכון אחרים כמו עישון, יתר לחץ דם, והשמנה [1].

כיצד בידוד קצר טווח משפיע? מחקר חדש [2] שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Neuroscience בחן מה קורה כאשר מאלצים אנשים להתבודד מחברת אחרים - האם יודגם שינוי במוח בעקבות החסך החברתי? קבוצה של 40 איש, נשים וגברים, התבקשו להיות בעשר שעות של צום או עשר שעות בבידוד חברתי מלא (כולל מדיה חברתית!) והנחקרים נשאלו לרמות הבדידות שלהם ולרמת החשק לחברה או לאוכל. באמצעות סריקות תפקודיות - fMRI (ניתן לקרוא על שיטת fMRI בפוסטים קודמים שלנו בנושא [4,3]) - מדדו החוקרות אילו אזורים במוח הופעלו כאשר הציגו לנחקרים תמונות של פעילויות חברתית המעודפות עליהם, או תמונות אוכל מועדף לקבוצת הצמים. סריקות המוח הדגימו כיצד אזורים דומים במוח האמצעי (midbrain) הופעלו במידה דומה אצל אלו החושקים באוכל ואלו החושקים בחברה, ואף נמצא קשר מתאמי גבוה בין הדיווח העצמי של הרגשת הבדידות להפעלת אזורים אלו במוח. מחקר זה יכול להדגים כיצד הצורך בחברה הוא צורך בסיסי וחשוב לאדם, בדומה לצרכים בסיסים אחרים כמו אוכל ושתיה.

בדידות לטווח ארוך נבחנה רבות אצל בעלי חיים. לדוגמה, מחקר שבדק כיצד חולדות שהוכנסו לבידוד לתקופה של שישה שבועות הדגימו התנהגות דיכאונית, עלייה בחלבונים פרו-דלקתיים, וכן פגיעה מבנית במוח [4]. במחקר נוסף נבדקה השפעת הבדידות אצל החולדות על התפתחות סרטנית, והודגם כי החולדות אשר חיו לבדן במשך חודשים פיתחו יותר גידולים של סרטן השד, ואלו אף היו אגרסיביים יותר [5].

במחקרים על בני אדם שנעשו באוניברסיטת UCLA בהם בחנו את הקשר בין בדידות למערכת החיסון, נמצא שינוי בביטוי גנים על פני התאים הלבנים (לויקוציטים) אצל אנשים שדיווחו על רמות בדידות גבוהות. אותו שינוי גנטי משפיע לרעה על תפקוד התאים וירידה ביעילותם (ראו תמונה). במאמר שפורסם לאחרונה בעיתון  Cancer הוצג מחקר שנעשה על חולות בסרטן השחלה, ונמצא קשר בין נשים שדיווחו על בדידות חברתית גבוהה לבין עלייה במדדים גרורתיים בתוך הגידול, לעומת חולות שדיווחו על רמת תמיכה חברתית גבוהה להן לא נצפו שינויים אלו. אותם שינויים מולקולריים משפיעים לרעה על הפרוגנוזה ומורידים את סיכויי ההחלמה [6].

ביטוי גנים שונים הקשורים בתאי דם לבנים אצל אנשים בודדים לעומת אנשים שאינם בודדים (מתוך [5]).

המחקרים שתוארו לעיל מציגים כמה מהעדויות שיש לעולם המדע על ההשפעה של המצב החברתי בו נמצאים האדם או החיה על הגוף והמוח שלהם. ישנם הסברים מוצעים על המכניזם של תופעת הבידוד והדרך בה תחושת הבדידות פוגעת במערכות הגוף השונות, למשל על ידי עלייה של הורמוני סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין. אפשר להסביר גם מבחינה אבולוציונית כי אנו יצורים חברתיים, וכמין נשרוד טוב יותר כקבוצה ולא כיחיד.

במחקרים החדשים ניתן גם לראות כיצד המדע מתקדם עוד צעד בלמידת הקשר בין גוף לנפש - החיבור בין הביולוגיה, התנהגות ורגשות. התחום המתמקד בהיבטים אלו נקרא "פסיכונוירואימונולוגיה" (Psychoneuroimmunology). תחום מדעי זה חוקר את הקשר בין רגשות, מוח, ומערכת חיסון, והוא נמצא בהתפתחות גדולה בזכות הכלים המדעיים החדשניים. בעתיד הלא רחוק נוכל לדעת יותר על הקשר בין רגשות, מחשבות וביולוגיה, ואף נוכל לעזור למין האנושי להתגבר על קשיים נפשיים שונים המשפיעים לרעה על הגוף.

מכיוון שהקורונה עדיין פה, כמוה גם הסגר(ים), החיבוקים קצת רחוקים וכמוהם המסיבות. אם אתם חשים לבד וזקוקים למילה טובה או עידוד, אל תחששו לפנות לחברים, התנדבו, צאו לשוחח, אל תישארו לבדכם עם התחושות הקשות [7 - רשימת ארגונים המסייעים במצבים של לחץ נפשי]. בואו נפקח עין ונתבונן מסביב איך אפשר להפיג את הבדידות, ולו במעט, לסובבים אותנו - נתקשר לסבתא או לחברה שגרה לבדה, נעניק קצת אור, תמיכה ובריאות. מי ייתן כי בקרוב נוכל לחזור ולחבק חופשי את הזרים והקרובים לנו.

מקורות:

[1] מטא אנליזה - סביבה חברתית וסיכון בריאותי

[2] בידוד חברתי אקוטי - Nature Neuroscience

[3] כתבה קודמת על fMRI - המוגלובין - לא (רק) מה שחשבתם

[4] כתבה קודמת על fMRI - משדרים על אותו הגל

[5] בדידות חברתית ותאים לויקוציטים

[6] בדידות אצל חולות סרטן השחלה

[7] רשימת ארגונים המסייעים במצבים של לחץ נפשי