לוטרות בחופי אלסקה חיות במערכת חברתית דינמית הסובבת סביב נקודות ספציפיות המכונות לטרינות. בנקודות אלה מפרישות הלוטרות חומרי סימון המעבירים מידע ללוטרות אחרות המבקרות בהן. הפרשות הלוטרות מתווכות מעבר חומרים בין הים ליבשה ומדשנות צמחים הגדלים בלטרינות.

מאת ידיד העמותה ד"ר עדי ברוקס

החיים החברתיים של בעלי חיים, כלומר עם מי הם מסתובבים ומה טיב האינטראקציות שלהם עם פרטים מאותו מין, הם נושא למחקרים רבים ומגוונים. החלטות כמו לאיזו קבוצה להצטרף והאם להשקיע זמן ואנרגיה בפעילות חברתית יכולות להיות בעלות השלכות על שרידות ועל הצלחה רבייתית. במינים מסוימים, בעלי מערכות חברתיות המאופיינות בשינוי תדיר בהרכבי קבוצות, יש תפקיד מרכזי לתקשורת, בעיקר בין פרטים שלא תמיד חופפים בזמן ובמיקום.

לוטרת הנהר הצפון-אמריקאית (Lontra canadensis) היא טורף ממשפחת הסמוריים הניזון בעיקר מדגים, בעל תפוצה נרחבת בארצות הברית ובקנדה. ללוטרות הנהר מערכת חברתית דינמית, עם קבוצות בגדלים שונים המורכבות בעיקר מזכרים, בעוד שנקבות לרוב חיות לבדן. בחופי אלסקה, כנראה בגלל זמינות דגים גבוהה, הלוטרות חברתיות יותר. על אוכלוסיית לוטרות כזו, המנוטרת כבר שלושה עשורים במעין פיורד שנקרא Prince William sound, הצטבר ידע רב.

ללוטרות אלה יש מערך לטרינות - מקומות קבועים בהם הן עושות את צרכיהן, עוסקות בפעילות חברתית, וגם לעיתים משאירות מידע ריחני, שעובר דרך שתן, גללים ונוזלים מהבלוטה האנאלית. מאחר ולנוזל של כל פרט הרכב פחמימנים ספציפי, כנראה שהלוטרות מסוגלות לזהות פרטים שונים לפי ריח ההפרשות שלהן, וגם לקבל מידע על התזונה והמצב הרבייתי של מי שהיה שם לפניהן.

הלטרינות מתפקדות כמקום מפגש חברתי וכ”לוח מודעות" למי שנמצא בסביבה. במחקר באוניברסיטת וויומינג בהובלת פרופ' מרב בן-דוד, בו הוצבו מצלמות בלטרינות ובנוסף הוצמדו ללוטרות משדרים האוספים מידע על קרבה פיזית בין פרטים, התגלתה מערכת חברתית גמישה, המאופיינת בשינויי הרכב תדירים ובקבוצות קטנות [1]. מהנתונים עלה כי הביקורים בלטרינות היו צמודים בזמן לאירועים בהם לוטרות הצטרפו או נפרדו מקבוצות. נקבות  שמושדרו לא שהו במחיצת פרטים אחרים כלל.

ייתכן, אם כך, שהלוטרות משתמשות במידע שנאסף בלטרינות כדי לקבל החלטות חברתיות, כמו לאיזו קבוצה להצטרף וממי להימנע. במחקר מצאו גם  שככל שזכרים בילו יותר זמן ביחד, כך הם גם חפפו יותר בלטרינות - רמז נוסף לכך שללטרינות תפקיד חשוב בחיי החברה של הלוטרות.

במחקר נוסף שהתפרסם לאחרונה [2], בו גם נעשה ניתוח נתונים התנהגותיים ממצלמות שביל, התברר שהלוטרות יכולות להיות בררניות בהתנהגויות הסימון שלהן. לוטרות שביקרו בלטרינות ביחידות רחרחו וסימנו יותר מאשר לוטרות שביקרו בהן בקבוצות. במהלך הביקור, ככל שהקבוצה היתה גדולה יותר, נטיית הלוטרות לרחרח ולסמן פחתה. בנוסף, ככל שהלטרינה היתה פעילה יותר, הלוטרות נטו יותר להטיל בה גללים ולסמן. אם כך, כאשר מחליטים לסמן, עדיף לבד או בקבוצה קטנה (כדי שהמידע הייחודי שהלוטרה משאירה לא ידולל) ועדיף במקום שמבקרות בו יותר לוטרות (כדי שפוטנציאל ההפצה של המידע יהיה גדול כמה שיותר). 

במהלך הסימון הלוטרות לרוב מבצעות 'ריקוד'. הן מרימות את הזנב ורוקעות ברגליים במין הוקי פוקי (ראו סרטון). אם לוטרה נמצאת בקבוצה וחבריה מתחילים לסמן, הסיכוי שהיא תצטרף אליהם גדל יחסית. כלומר, כנראה שבנוסף למרכיב הסימון הריחני שמגיע עם הגללים והנוזלים, הריקוד מוסיף מרכיב ויזואלי.

לסימונים והתנהגויות חברתיות של לוטרות יש השפעה לא רק על החיים החברתיים והשרידות שלהן, אלא גם על תהליכים של מעבר חומרים בקנה מידה אקולוגי נרחב יותר. הים לחופי אלסקה, חלק מצפון האוקיינוס השקט, הוא בית גידול עשיר בחומרים מזינים כתוצאה מערבול משמעותי וטמפרטורות מים נמוכות. הלוטרות ניזונות מדגים אותם הן צדות בגוף המים, ולאחר מכן משאירות הפרשות בלטרינות על הקרקע.

בצורה זו התנהגות הלוטרות מתווכת תהליכי העברת נוטריינטים מהים ליבשה. מחקרים שהעריכו כמויות של יסודות מזינים המועברים ללטרינות הראו שבמקומות אלה במיוחד הלוטרות מעשירות את הקרקע בכמויות מכובדות של גפרית וחנקן [3]. ניתן לומר שהלוטרות מדשנות את הצמחייה בלטרינות וגורמות להווצרות "גינות" לאורך קו החוף הסלעי, שהן מצבורי חומרים מזינים.

בדומה לאזורים רבים בקווי גובה גבוהים, מי צפון האוקיינוס השקט נתונים לתהליכים אקלימיים גלובאליים. בעשורים האחרונים, בית הגידול של הלוטרות החופיות עובר התחממות משמעותית ומודלי אקלים מנבאים עליות נוספות, בעיקר בטמפרטורות פני המים. כבר ניתן לזהות מגמות ירידה באוכלוסיות הדגים, כגון מליח ומספר מיני סלמון, שבהן תלויות הלוטרות. 

נכון ל 2014, לא נצפתה ירידה משמעותית במספרי הלוטרות, אך לא בטוח שמצב זה יימשך. מהמשך ניטור של אוכלוסיית לוטרות הנהר נוכל ללמוד כיצד בתי גידול במפגש בין ים ליבשה כמו חופי אלסקה מגיבים לשינויים אקולוגיים כמו עלייה בטמפרטורות ומפלס מי הים, וכיצד שינויים כאלה משפיעים על טורפים ברמות גבוהות  של שרשרת המזון.

מקורות:

1. מאמר על מבנה חברתי והקשר לביקורים בלטרינות

2. מאמר על התנהגויות סימון

מאמר על מעבר חומרים וצמחייה בלטרינות

קריאה נוספת:

כתבה בניו יורק טיימס