כיצד יכולים מדענים להעריך מה היה מפלס פני הים לפני אלפי שנים? כדי לברר זאת ניעזר בסיפורו של נוח במקרא ובסיפורים מקבילים במיתוסים הקדומים, ונבדוק אם העדויות המדעיות יכולות להוכיח או להפריך את קיומו של המבול.

לפי המקרא, לפני כ-4,000 שנים שטף את העולם מבול שנמשך ארבעים ימים וגרם לעליית מפלס פני הים עד פסגת ההר הגבוה ביותר [1]. סיפור המבול מופיע גם במקורות אחרים כמו "עלילות גילגמש", המתארכות אותו לתקופה של כ-4000 שנים לפני הספירה. כדי לבחון אם סיפור המבול אכן התרחש ניתן להשתמש בכלים אנתרופולוגיים, היסטוריים או ספרותיים. כאן ננסה לבחון את הנושא מבחינה גיאולוגית על ידי אומדן מפלס פני הים.

איור א' – מפלס פני הים ב-140 אלף השנים האחרונות [5]

אפשר לנתח את מפלסו ההיסטורי היחסי של הים (relative sea-level – RSL) באמצעות קידוחי עומק בקרקעית הים וניתוח כרונולוגי של ריבוד השכבות. כל ליבת קידוח אשר מוצאת מבטן האדמה נפרסת ומנותחת בטכניקות שונות: סטרטיגרפיה (שיכוב), סדימנטולוגיה (התהוות משקעים מוצקים), גודל גרגר, תיארוך פחמן 14 ועוד. באמצעות ניתוח איזוטופי (גרעיני) של אלמוגים או חוריריות (Foraminifera) ששקעו, ניתן לתארך את השכבות ולהבין מה היה עומק הים באותה תקופה, מכיוון שבעלי חיים שונים חיים בעומקים שונים בים. באמצעות מדידת האיזוטופים ניתן גם לאפיין את טמפרטורת הים בתקופה הנבדקת שבה נוצר המשקע. אפשרות נוספת לאמוד את מפלס פני הים בעבר היא בשיטת הביצות המלוחות. באזורי חוף שבהם יש גאות ושפל משמעותיים ניתן לשחזר את מפלס הים באמצעות קידוח עומק ובחינת משקעי המיקרו פאונה, כלומר בעלי החיים והצמחייה הייחודים לסביבה זו.

איור ב' – מפלס פני הים ב-30 אלף השנים האחרונות [4]

בחישובים אלו יש לקחת בחשבון שמפלס פני הים היחסי מושפע לא רק מגובה הים אלא גם מגובה היבשה, בשל תופעת האיזוסטטיות [2][3], אשר גורמת לחלקים מסוימים בקרום כדור הארץ להתרומם או לשקוע. לפי המודל של למבק (Lambeck), השינויים במפלס פני הים תלויים בהפרש בתכולת המים בין הקרחונים לבין האוקיינוסים. על כך נוסף הלחץ איזוסטטי המשתנה ביבשה בעקבות ההעמסה והשחרור של משקל הקרחונים בין תקופות הקרח. ככלל ניתן לומר כי מפלס פני הים בתקופות קרח הוא נמוך ובתקופות הפשרה הוא גבוה [4]. 

כדי לבדוק אם מפלס פני הים בימי המבול אכן הגיע לגובה המתואר במקרא, ניתן לקדוח בפסגת ההר הגבוה בעולם ולבדוק האם היא הוצפה בתקופה המקראית. להוכחה מסוג זה יש שתי בעיות: מאחר שמשכו של המבול המתואר היה קצר, ריבוד המשקע הימי היה כנראה מועט ביותר ולכן קשה לזיהוי. הבעיה השנייה היא שלאחר ששטח ימי מתייבש, ריבוד השכבות נשחק בקצב מהיר יותר. 

השכבות הגיאולוגיות באתרים חופיים שהוצפו בגלים נמוכים יראו דקות, לעומת שכבות גיאולוגיות של אתרים חופיים שהוצפו בגלים גבוהים, שייראו עבות יותר. כדי לזהות הצפה עוצמתית באתרים שנמצאים כיום מתחת למים יש לחפש קפיצה פתאומית, קצרה וקיצונית בעומק המים, וכיסוי שכבתי בקצב מהיר ובדפוס לא עקבי. אם נמצאה שכבה מתאימה, יש לתארך אותה ולנסות להתאימה למתואר בסיפור המקראי.

איור ג' – מפלס פני הים ב-18 השנים האחרונות [6]

 במחקרים קודמים נבדק מפלס פני הים לאורך עשרות אלפי שנים באמצעות בדיקת ההרכב האיזוטופי של משקע החורירית בקרקעית הים, באוקיינוס השקט ובצפון האוקיינוס האטלנטי. הממצאים ממחישים את ירידת מפלס הים בתקופות קרח ועלייתו בתקופת הפשרה, בדיוק של כ-20 מטרים. הפעם האחרונה שבה מפלס פני הים היה דומה לימינו הייתה לפני כ-130 אלף שנה. ככלל, מאז ועד היום המפלס היה נמוך יותר [6][5][4].

למדידת פני הים באמצעות אינדיקציה ארכיאולוגית בישראל יש יתרון על מקומות אחרים בים התיכון, בין השאר בגלל רצף התיישבות חופית של לפחות עשרת אלפים שנה ויציבות טקטונית. הארכיאולוג אודי גלילי חקר מול חוף הכרמל מספר כפרים שקועים מהתקופה הניאוליתית וניתח את מפלס פני הים על בסיס ממצאים של התנהגות אנושית מאותם אתרים. עקומת פני הים של גלילי בשיטה ארכיאולוגית מסתנכרנת עם העקומות הגיאולוגיות של בדיקת שכבות הריבוד, ומראה גם היא עלייה מהירה במפלס פני הים עד לפני ששת אלפים שנה, ואז התייצבות ועליה הדרגתית עד ימינו [7].

איור ד' – מפלס פני הים לפי ממצאים ארכיאולוגיים ב-10 אלפי השנים האחרונות [7]

בעקבות הפשרת הקרחונים של עידן הקרח האחרון החלה לפני כ-18 אלף שנה עליה מהירה של כ-100 מטרים במפלס פני הים עד לפני כ-8000 שנה. מאז המשיכו פני הים לעלות באטיות כ-20 מטרים עד ימינו. אכן מדובר בחלק מתופעה אקלימית אשר משפיעה על מפלס פני הים העולמי, במחזוריות של עליות וירידות כל 100 אלף שנה לערך, של תקופות קרח והפשרה בשלב המרחק היחסי של כדור הארץ מהשמש.

לפי השיטות המדעיות לאומדן פני הים, אשר נבדקו במספר מקומות על פני כדור הארץ, לא נרשמה הצפה מהירה חד פעמית גלובלית. כמה אירועים של הצפות מקומיות רחבות היקף התרחשו באלפי השנים האחרונות: במפרץ הפרסי, שהחלה לפני כ-18 אלף שנה והסתיימה לפני כ-8000 שנה [8], בים השחור לפני כ-7500 שנה [9, 7] ובים הבלטי. 

סיפור המבול כפי שאנו מפרשים אותו אמנם לא ניתן להוכחה בכלים שבהם השתמשנו, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא קיים בגרסאות שונות במיתולוגיה התרבותית של עמים רבים מהעת העתיקה. אפשר להניח שלסיפורים שונים יש כיסוי מסוים באירועים מקומיים אך משמעותיים, שהתרחשו סביב התקופה שבה התגבשו התיאורים והמיתוסים הללו.

 מקורות:

[1] בראשית, פרק ז׳, ח׳

[2] פוסט שלנו בנושא שקיעת מפלס פני הים
https://lbscience.org/2018/01/16/%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%a6%d7%95%d7%a0%d7%97/

[3] פוסט שלנו בנושא איזוסטטיות
https://lbscience.org/2020/12/02/rootsofmountains/

[4] Lambeck, K, Rouby, H, Purcell, A et al. 2014. 'Sea level and global ice volumes from the Last Glacial Maximum to the Holocene', PNAS - Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, vol. 111, no. 43, pp. 15296-15303.

[5] Waelbroeck, C., L. Labeyrie, E. Michel, J.C. Duplessy, J.F. McManus, K. Lambeck, E. Balbon, M. Labracherie,. 2002. Sea-level and deep water temperature changes derived from benthic foraminifera isotopic records, Quaternary Science Reviews 21 (1-3): 295-305.

[6] Fairbanks, R., 1989. A 17,000-year glacio-eostatic sea level record: influence of glacial melting rates on younger dryas event and deep-ocean circulation. Columbia Uni, New York.

[7] Galili, E., Horwitz, L., Eshel, V., Rosen, B., Hershkovitz, I., 2013. Submerged Prehistoric Settlements Off the Mediterranean Coast of Israel. Skyliss.

[8] Rose, Jeffrey I., 2010.  New Light on Human Prehistory in the Arabo-Persian Gulf Oasis, Current Anthropology, 51 (6): 849–883

[9] Ryan, W.B.F.; Pitman, W.C.; et al. 1997.  An Abrupt Drowning Of the Black Sea Shelf. Marine Geology. 138: 119–126

קריאה נוספת:

Dodds, J., Moore, J., 2005. Building the Wooden Fighting Ship. Chatham Publishing, London.

McManus, F., Lambeck, K., Balbon, E., Labracherie, M., 2002. Sea-level and deep water temperature changes derived from benthic foraminifera isotopic records. Quaternary Science Reviews 21: 295-305.

https://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12986

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4882718,00.html