החודש הוענקו פרסי נובל, בינהם הפרסים בתחומי המדע - פיזיולוגיה או רפואה, פיזיקה, וכימיה. נציין גם את פרס מדעי הכלכלה על-שם אלפרד נובל, שניתן השנה בנושא מתמטי.

בכל שנה פרסי נובל מוענקים בטקס חגיגי שנערך בשטוקהולם, שוודיה ב-10 לדצמבר - פרס לפרס נובל לשלום המוענק באוסלו, נרווגיה, אך השנה הפרסים הוענקו במהלך השבוע בטקסים מצומצמים באזור המגורים והעבודה של הזוכות והזוכים, בעקבות מגיפת הקורונה. הרצאותיהם של הזוכים הועלו לערוץ היוטיוב של פרס נובל, והצפיה מומלצת ביותר. 

השנה ישנו ייצוג מכובד לנשים בקרב מקבלי הפרס, עם 3 זוכות בתחומים מדעיים: האסטרונומית אנדראה גז, לה הוענק פרס נובל לפיזיקה ופרס נובל לכימיה שהוענקו לחוקרות ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. ראוי גם להזכיר את המשוררת לואיז גליק, לה הוענק פרס נובל לספרות. אין ספק שזהו ציון דרך חשוב שנותן כבוד לנשים שהישגיהן תרמו רבות למדע ולאנושות בכלל.

פרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה הוענק לשלושת החוקרים הארווי ג'יימס אלטר (Alter), מייקל הוטון (Houghton) וצ'ארלס מ. רייס (Rice), על תפקידם בגילוי הנגיף הפטיטיס C.

הנגיף הפטיטיס C גורם לדלקת כרונית בכבד, העלולה לגרום לנזק בלתי-הפיך לכבד ואף להופעת סרטן של הכבד. הנגיף מועבר בחשיפה לדם ובנוזלי-גוף נגועים אחרים. מוערך שכ-71 מיליון איש ברחבי העולם נושאים את הנגיף בגופם, ומאות אלפים מתים מהמחלה בכל שנה. 

התגליות שהובילו לזכיה בפרס סייעו לפיתוח בדיקות מעבדה מדוייקות לנגיף, שמאפשרות אבחון של חולים וזיהוי של תרומות-דם נגועות ולטיפול בנגיף. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות יעילות למחלה, שמסוגלות לרפא מהנגיף למעלה מ-90% מהנשאים, עם תופעות לוואי מעטות, וחוקרים מקווים שהנגשת הבדיקות והתרופות ברחבי העולם תוביל לירידה משמעותית בשכיחות המחלה, ואף להעלמתה.  

לקריאה מורחבת על התגליות שהובילו לפרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2020

פרס נובל בפיזיקה הוענק לסר רוג'ר פנרוז (Penrose), אנדראה גז (Ghez) וריינהרד גנצל (Genzel), על חקר חורים שחורים. 

פנרוז קיבל את מחצית הפרס על תרומתו להבנה התאורטית של היווצרות חורים שחורים, וגנצל וגז חולקים את מחציתו השנייה על גילוי החור השחור העל-מסיבי שבמרכז הגלקסיה שלנו.

חורים שחורים נובעים ממשוואות תורת היחסות, אך עד זמנו של פנרוז לא היה ברור האם ניתן לצפות שהם אכן יתקיימו בטבע. במאמר חלוצי שכתב לפני כמחצית המאה, הראה פנרוז כי חור שחור יכול להווצר בתנאים כלליים מאוד, ולכן לא מן הנמנע (ואף סביר) שעצם כזה יווצר ביקום שלנו. 

במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת צפו שתי קבוצות חוקרים בלתי-תלויות, בראשות גז וגנצל, בכוכבים במרכז הגלקסיה שלנו, וביצעו מדידות מדוייקות על מסלולם. תצפיות אלו העלו שהכוכבים מקיפים גוף צפוף וכבד מאוד - שמתאים להיות חור שחור על-מסיבי.

פריצות הדרך שהובילו לפרסי נובל לפיזיקה השנה מהוות צעדים משמעותיים בתחום החורים השחורים, שעדיין רב בו הנסתר על הגלוי.

לקריאה מורחבת על התגליות שהובילו לפרס נובל בפיזיקה לשנת 2020

פרס נובל בכימיה הוענק לחוקרות ג'ניפר דאודנה (Doudna) ועמנואל שרפנטייה (Charpentier), על תרומתן לפיתוח טכנולוגיית העריכה הגנטית קריספר. 

מחקריהן של דאודנה ושרפנטייה תרמו לשימוש ברכיבי מערכת חיסון חיידקית, הנקראת קריספר (CRISPR\Cas9), לכלי עריכה גנטית ששינה את העולם. 

טכנולוגיית הקריספר מאפשרת ביצוע שינויים ברצף הגנטי של יצורים חיים, לרבות האדם, ברמת דיוק גבוהה, והיא כלכלית ונגישה לחוקרים בהשוואה לטכנולוגיות עריכה דומות. טכנולוגיה זו חוללה מהפכה במחקר במדעי החיים, שימשה ליצירת צמחים עמידים למחלות ובעלת פוטנציאל לשימושים רבים ברפואה – ביניהם טיפולים במחלות סרטן ומחלות תורשתיות, שנמצאים כעת בשלבי מחקר קליני. 

לקריאה מורחבת על התגליות שהובילו לפרס נובל בכימיה לשנת 2020

הפרס על שם אלפרד נובל לנובל בכלכלה הוענק לפול מילגרום (Milgrom) ולרוברט וילסון (Wilson), על שיפורים בתורת המכרזים ועל המצאת סוגי מכרזים חדשים

מחקריהם של מילגרום ווילסון תרמו תרומה מכרעת, תיאורטית ומעשית, לענף בכלכלה הנקרא תורת המכרזים, והיטיבו עם מוכרים, עם קונים, ועם משלמי המסים ברחבי העולם.

ניתוחיהם המתמטיים תיארו כיצד על משתתפים במכרזים לנהוג וכיצד על מוכרים לתכנן ולערוך מכרזים. לדוגמא, עוד לפני שנמצאו ראיות לקיומה בפועל, הם ניסחו וניתחו מתמטית תופעה בשם "קללת המנצח", שבה במצבים מסויימים מתברר שהזוכה במכרז, בשל אופטימיות מופרזת, משלם מחיר הגבוה מהשווי האמיתי, ותיארו כיצד על משתתפים ועל מוכרים לנהוג כדי למזער את תופעה זו, ושמוכרים שינהגו כך ימקסמו את רווחיהם.

סוגי מכרזים שהם המציאו, המקיימים תכונות מתמטיות מועילות, אִפשרו למדינות רבות בעולם לערוך בהצלחה מכרזים במצבים מסובכים הרבה יותר מבעבר. שימוש רווח במכרזים אלה הוא מכירת זכויות שימוש בתדרים אלחוטיים לחברות תקשורת וסלולר, ועד כה הם הניבו למדינות ברחבי העולם מעל 200 מיליארד דולר במצטבר.

לקריאה מורחבת על התגליות שהובילו לפרס נובל בכלכלה לשנת 2020