החיסונים נגד נגיף הקורונה מגיעים לארץ והרשת גועשת. החששות מובנים אך חשוב להסתמך על מידע מבוסס, שכולל מחקרים ותצפיות מפוקחים, ולא לתת תפוצה למאמרי דעה שאינם מבוססים.

בפוסט זה נתייחס לטענות שהועלו בהודעה שמופצת בווטסאפ, שכתבה ד"ר מיכל הרן:

טענה 1: ״אני חושבת שהסיכון בנגיף עבור רוב האוכלוסייה קטן בהרבה מהסיכון שיש במתן תרופה שלא עברה את השלבים המקובלים.״

אמירה זאת אינה עולה בקנה אחד עם המציאות: ראשית, הנגיף יכול לגרום לתחלואה קשה, ועד כה גבה את חייהם של יותר מ-1.6 מיליון איש ברחבי העולם [1].
נתוני תחלואה שנאספו עד כה מלמדים ש-81% מהחולים יחוו מחלה קלה עד בינונית בחומרתה, אך 14% מהנותרים יחוו מחלה קשה מאוד, הכוללת בין היתר קשיי נשימה קשים; 5% יהיו במצב קריטי, הכולל כשל נשימתי וקריסת מערכות [2]. חלק לא מבוטל מהם יצטרך להסתייע במכונות הנשמה והשגחה רפואית צמודה. גם צעירים וגם ילדים יכולים לחוות תסמינים ארוכי טווח, שנמשכים גם זמן רב לאחר ההחלמה: עייפות, כאבים, קשיי נשימה, בעיות בזיכרון וירידה בתפקוד היומיומי. שנה עברה מאז פרוץ המגפה וכבר למדנו כי נגיף הקורונה אינו פוגע רק בריאות, אלא עלול לפגוע בלב, במערכת העצבים ולגרום לסיבוכים קשים המערבים את מערכת קרישת הדם [3]. איננו יודעים מהם הסיבוכים הנוספים שנגיף הקורונה גורם בטווח הארוך, שנים רבות לאחר המחלה.

החיסונים של פייזר ומודרנא הוכחו כיעילים ובטוחים, עברו את כל השלבים המקובלים והנדרשים[4], וכל תופעות הלוואי שאותרו נמצאו כזמניות ולא מסוכנות. הפיקוח על הפיתוחים והניסויים עצמם נעשה בוועדות חיצוניות לחברות המפתחות, כדי למנוע ניגוד עניינים. בנוסף, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) קיים דיון עם ועדה חיצונית על מנת להחליט אם לאשר את שימוש החירום[5] בחיסונים הללו באוכלוסייה הכללית. כל הדיונים הללו מתועדים במלואם ופתוחים וזמינים לצפייה [6,7,8].
תופעות הלוואי מחיסונים צצות לרוב עד חודשיים לאחר החיסון [9], בדיוק פרק הזמן שבו החברות המפתחות עקבו אחרי המתנדבים. בפרק זמן זה אמורות לצוף תופעות הלוואי. בנוסף, החברות מחויבות לעקוב אחר המתנדבים במשך שנתיים ממתן החיסון. חשוב לציין שהחיסונים של פייזר ומודרנא הם החיסונים מבוססי mRNA הראשונים שאושרו לשימוש, אך יעילותם ובטיחותם של חיסונים באותה הטכנולוגיה נבדקת כבר כמה שנים [10,11,12]. 

טענה 2: ״השיטה שפותחה גורמת לתאי השריר לייצר חלבון ששייך לווירוס ולהציג אותו על מעטפת התא. כלומר זה הופך את תאי השריר לתאים זרים, באופן זמני, רק עד שתאי מערכת החיסון יבינו שהם צריכים לייצר נגדם נוגדנים. הבעיה שלא ברור לי איך אנחנו נסביר לתאים של המערכת החיסונית שהתא הזר שהם צריכים לתקוף הוא לא באמת תא זר, אלא תא שריר רגיל ובריא ושהם צריכים לייצר נוגדנים רק נגד החלבון של הנגיף ולא נגד חלבונים אחרים שנמצאים לידו (…) אם אתם רוצים לדעת מה עלול לקרות כשרק חלבון אחד נפגע, תשאלו הורים של ילד עם מחלה שנקראת Duchenne muscular .dystrophy״ 

הטענה הזו שגויה ולא עולה בקנה אחד עם עקרונות בסיסיים של פעולת מערכת החיסון. מולקולות עצמיות ומולקולות זרות מוצגות על גבי כמעט כל תא בגופנו, על פני קולטנים בשם MHC כדרך שבשגרה. תאי מערכת החיסון סורקים קולטנים אלו לנוכחות של חלבונים זרים. בילדות, תאי מערכת החיסון שנתקלים במולקולה המוצגת יעברו תהליך התמיינות בבלוטת התימוס, שם תהיה ברירה שלילית לכל סוגי החלבונים אשר מופיעים בצורה נורמלית על תאי גופנו ומוצגים על גביהם - כך למשל תאי מערכת החיסון ילמדו לזהות תאים נגועים בנגיפים ולפעול כנגדם נקודתית, ולא כנגד תאי רקמה אחרים בגופנו שאינם מודבקים.
אם הטענה של ד"ר הרן היתה נכונה, כל הדבקה בנגיף כלשהו היתה מסתיימת במחלה אוטואימונית ובפרט אצל חולי קורונה. חיסון ה-mRNA, יגרום לתאי גופנו להציג מולקולה אחת בלבד של הנגיף על גבי קולטני ה-MHC באופן זמני. לעומת זאת, הדבקה בנגיף הקורונה מביאה את התאים שנדבקו לייצר עוד 28 מולקולות, היכולות להוביל את הגוף להפעיל תגובה חיסונית בעלת פוטנציאל קטלני, הנקראת "סערת ציטוקינים" [13]. בין המתנדבים בניסויים של פייזר ומודרנא, כמעט 36 אלף מתנדבים שחוסנו בשתי החברות השונות, לא נצפתה תגובה דומה.

כמו כן, האזכור של ד״ר הרן למחלת ניוון שרירים ע"ש דושן תמוה. מדובר במחלה גנטית קשה, לא מחלה אוטואימונית ואין לה קשר לחיסונים בכלל.

טענה 3: ״לצערי הכרתי באופן אישי רופא מקסים ומסור לחולים שבעקבות חיסון הרבה יותר מוכר ושנחשב לבטוח, פיתח מחלת שרירים קשה ופרוגרסיבית שהביאה תוך 10 שנים למותו (...) גם לי יש מחלת שרירים אוטואימונית נדירה שהאפיזודה הראשונה שלה הייתה מספר חודשים אחרי שקיבלתי את אותו חיסון. אמנם, במקרה שלי הקשר הרבה פחות ברור.״

זו טענה מגמתית שנועדה לעורר פחד ללא הוכחה אמיתית. איזה חיסון זה? איזו מחלה? על סמך מה היא החליטה שהחיסון גרם למחלה? וכיצד פרט מידע חסר זה קשור לחיסון ה-mRNA שעליו אנו מדברים? חשוב לציין, שבטיחותם של חיסוני השגרה השונים נבדקת שוב ושוב[14], ומוכחת כל פעם מחדש. יתרה מזאת, החלטות לגבי בריאות הציבור אינן מתקיימות על סמך סיפורים בודדים ואנקדוטות, אלא מסתמכות על מחקרים שעברו ביקורת עמיתים, ניתוחים סטטיסטיים הנאספים מאוכלוסיות גדולות ונבדקים על-ידי ועדות מומחים.

טענה 4: ״טיפול גנטי, שנועד לגרום לתאים של מח העצם לייצר חלבון שחסר במחלה בשם SCID (שמוכרת בציבור הרחב כמחלה של ילדי הבועה, כי אלו ילדים עם חסר חיסוני קשה שעלולים למות מכל זיהום בנאלי), גרם אצל חלק מהילדים שקיבלו אותו לסרטן דם קשה אחרי 3-6 שנים״.

חשוב מאוד להבין - חיסון ה-mRNA אינו משנה את החומר הגנטי (ה-DNA) של המתחסנים ואינו עלול לגרום למוטציות. בטיפול גנטי מדובר על שינוי בקוד הגנטי שצריך להיות קבוע, או לפחות להישאר לזמן ארוך. החומר הגנטי נמצא בגרעין של תאי גופנו, לעומת זאת, בחיסון ה- mRNA המקטע עם הוראות לגן הנגיפי נכנס רק לציטופלזמה של התא, והחלבון הנגיפי מיוצר על ידי מנגנוני התא מחוץ לגרעין. בנוסף, החיסון אינו יכול להשפיע על החומר הגנטי כי mRNA אינו יכול להיכנס לגרעין התא [15]. זמן קצר לאחר שמסתיים התהליך של יצירת המולקולה הנגיפית מתפרק ה־mRNA ונעלם מגופנו כלא היה. טענה זו של ד"ר הרן מעידה על חוסר הבנה בסיסי, ולצערנו עומדת בקנה אחד עם אמירות עבר שלה, שהיו שגויות באופן יסודי [16].

לסיכום – חשוב להבין שהפוסט של ד"ר הרן הוא דעה אישית, אינו מבוסס על ידע מקצועי ועדכני, ומכיל טעויות בסיסיות. כפי שנוכחנו לדעת, האמצעים שהיו קיימים לרשותנו עד כה - עוצר, בידוד, ריחוק פיזי ועטיית מסכות, לא מנעו התפרצויות חוזרות בישראל. פיתוח חיסון מבוסס mRNA כנגד נגיף הקורונה הוא הישג מדעי יוצא דופן, בתקופת מגפת הקורונה בפרט ובהיסטוריה האנושית בכלל, וכרגע הוא הסיכוי היחיד שלנו לחזור לשגרה. 
בימים אלו, יותר מתמיד, חשוב לקבל את המידע ממקורות אמינים - כמו פרסומי משרד הבריאות, ה- FDA, מדע גדול בקטנה [17,18], עמותת מדעת [19], ומכון דוידסון, המנגישים מדע בעברית פשוטה ומתעדכנים בממצאים חדשים כל העת - ולא מהודעות בווטסאפ שהומצאו מהגיגי ליבו של מאן דהו.
אנחנו פה כדי לענות לכם על כל שאלה במסגרת המחקרים שנעשו ועברו פיקוח וביקורת עמיתים.

מקורות וקריאה נוספת:

1. מעקב אחר התחלואה והתמותה מנגיף הקורונה, המאגר של ג'ון הופקינס
2. תסמיני מחלת הקורונה, אתר ה-CDC
3. באילו מערכות יודע נגיף הקורונה לפגוע? אתר בית החולים Mayo Clinic
4. קריאה נוספת על שלבים בפיתוח קליני
5. הנחיות לאישור חירום לחיסון של ה FDA
6. מסמך ה FDA לגבי החיסון של פייזר 
7. דיוני ה FDA עם הועדה החיצונית המיעצת וההצבעה לאישור החיסון
8. מסמך ה FDA לגבי החיסון של מודרנא
9. דוגמאות לתופעות לוואי וזמני הופעתם מאתר WHO
10. על חיסוני mRNA
11. ניסוי קליני בחיסון mRNA לכלבת
12. ניסוי קליני בחיסון mRNA לשפעת
13. על סערת ציטוקינים במחלת הקורונה
14. על בטיחות חיסונים 
15. החיסון נגד נגיף הקורונה, אתר משרד הבריאות
16. דיון פתוח עם דר מיכל הרן בקבוצת מדברימדע
17. פוסט הסבר על החיסונים של מדע גדול בקטנה
18. פייק ניוז על החיסונים מדע גדול בקטנה.
19. מדעת עושה סדר בשמועות לגבי חיסוני הקורונה