היא נוהגת לבנות רפת לחליבה, והצעירים שלה מייצרים חוטי משי שאותם היא מנצלת כדי לארוג ווילונות, קירות ושטיחים לביתה. לא מדובר בבוקרת שנוהגת לשלוח את ילדיה לעבוד בתעשיית הטקסטיל, חס וחלילה, אלא בחייה המופלאים של חיה מרתקת - הנמלה אורגת האשלים.

אורגת האשלים (Polyrhachis lacteipennis), שבכתבה זו נכנה אותה 'האורגת' לשם פשטות, היא נמלה שחורה, בגודל של בין 7-4.5 מ"מ, מהנמלים הגדולות בישראל. קל לזהות אותה משום שיש לה 3 זוגות קוצים בולטים על גבה [1]. האורגת נפוצה בקרבת מים מתוקים של נאות מדבר כמו בנחל ערוגות ובשמורת עינות צוקים.

האורגת אוהבת לחיות בקן מצופה במשי, ולא רק המלכה. כינוי הנמלה מגיע ממנהגה לארוג ממשי מעין אריג המשמש למטרות שונות במושבה. למשל, הנמלים אורגות מעין וילון, או כיסוי לפתח הקן, האוטם אותו מבחוץ. צבע הוילון מבפנים לבנבן ומבחוץ הנמלים מצמידות לו אבנים וחלקי צמחים מקומיים, כך שישתלב בסביבה ויתרום להסוואת מיקום הקן. אך הנמלים לא מסתפקות בעיצוב הוילון והן גם מצפות את פנים הקן בשטיח משי נעים. אם התחמקו איזה זרד עץ או אבן קטנה לתוך הקן - גם אלה מיד יצופו במשי, ויוסיפו מעין ריהוט לעיצוב ביתן. צריך לעצב חדרים? אין בעיה, וילונות משי דקים מפרידים בין תאים שונים בקן הנמלים.

הנמלים האורגות חולות נקיון אפילו יותר מנמלים אחרות, ויתכן והמשי עוזר להן לשמור על קן נקי. הן מייעדות "חדר זבל' למשל, האטום בוילון באופן נפרד משאר החללים. בנוסף, כשחברותיהן המבוגרות מתות בשיבה טובה, הנמלים זצ"ל מובלות ע"י נמלה שתפקידה להיות קברנית, אל בית קברות ייעודי המרוחק כ-30-20 מטרים מהקן. חס ושלום לא בקרבת הקן!

אז כיצד הנמלים אורגות? האם הנמלים כל כך מוכשרות שהן פיתחו מכונת אריגה נמלית? 

התשובה היא כן ולא. במהלך האבולוציה הנמלים אכן פיתחו דרך לארוג, אך הן לא יודעות לבנות נול אריגה, למשל. במקום זאת, הן משתמשות... בזחלים שלהן. לזחלים זוג בלוטות מפותחות במיוחד לייצור חוטי משי. הפועלות נושאות את הזחלים לאזור בו דרושה אריגה, ומלטפות אותם קלות באמצעות המחושים. זהו הסימן להתחיל לייצר את המשי. אז הפועלות מניעות את הזחלים שתי וערב, כמו ציירות עם מכחול, ואורגות בעזרתם אריג משי נהדר, לצרכי המושבה [2].

אז מה הנמלה האורגת אוכלת? ולמה כינינו אותה בוקרת?

כמו כל מסעדה טובה, מה שמעיד על איכותה היא כמות הרעבים העומדים בחוץ בתור. על עצים אופייניים (כגון צפצפת הפרת ואשל) ניתן לעיתים להבחין בתור ארוך של נמלי אורגת האשלים. למה הן מחכות? לקבל משהו מתוק. על העץ ישנם חרקים שונים שניזונים ממציצת מוהל-הצמח (הנוזל שבצינורות ההובלה של הצמח), ביניהן כנימות עלה, ציקדות (גבנונית האשל בתמונה) ועוד. מוהל הצמח מורכב בעיקר מפחמימות (סוכרים) והוא עני בחלבונים ושאר חומרים שחרקים מוצצי-מוהל זקוקים להם. משום כך, עליהם לינוק הרבה מוהל צמח כדי לקבל את החומרים המזינים הדרושים להישרדותם, והם נאלצים להפריש את הסוכרים העודפים מגופם: מה שמכונה 'טל דבש'. זה מה שהאורגות חומדות. אך אם תביטו בחרקים מוצצי-המוהל נדמה שהם חיים בשלום עם הנמלים ולא מפריע להם שהן גונבות את טל הדבש. זאת משום שבתמורה, הנמלים מעניקות הגנה לחרקים אלו ומסלקות טורפים ביעילות. מיני נמלים רבים אמנם מקיימים יחסים דומים עם חרקים מוצצי-מוהל אך במקרים מסוימים, הנמלים האורגות אף מגדילות לעשות, וכשמדובר בחרקים עדינים שזקוקים להגנה מפגעי מזג האוויר, הן בונות להם רפתות. כן, קראתם נכון. גם כאן הנמלים עושות שימוש בזחלים שלהן, ואורגות מבנים שעשויים חלקי צמחייה וחוטי משי מעל התגודדות של חרקים מוצצי-מוהל, ה'פרות' שלהן. המבנים הללו קרויים רפתות משום שהנמלים כביכול 'חולבות' טל-דבש מה'פרות' שבתוכם (ראו סרטון למטה). כשמוהל הצמח באזור הרפת מתדלדל, לא תאמינו, הנמלים מוציאות את הפרות ל'מרעה', כלומר לחיפוש אחר אזורים מזינים יותר על העץ [3]. ומי יעז להתעסק עם הפרות של הנמלים?

אז הנמלים האורגות הן חולות נקיון, אורגות משי בעזרת הזחלים שלהן, בוקרות המנהלות רפת ומוציאות את הפרות למרעה. והן גם מהגרות.

בנחל ערוגות קיימת אוכלוסייה משגשגת של הנמלה האורגת שנחקרה רבות. חוקרים גילו שבחורף הנמלים גרות בחללים אטומים (מתחת לאבנים או בעצים חלולים) מעל הערוץ ובסוף האביב הן מהגרות לקינים שטחיים יותר (מתחת לעלים וחומר צמחי יבש) בקרבת הנחל. המרחק בין אזורי המחייה הוא רק עד כ-20 מטרים אך ההנחה היא שזהו מרחק מספיק לנמלים להגר עבור תנאי מחייה מיטביים, בשל הפרשי טמפרטורה עונתיים ועליית מפלס המים בחורף [2].

השלב החסר במחקר עשוי להיות בדיקות גנטיות. עוד לא יודעים מה המבנה הגנטי של אוכלוסיות המכילות קינים שכנים. האם הם קרובי משפחה? אם כן, האם הם משתפים פעולה? למשל בהגירה או בפינוי המתות? ידוע למשל, שיש בתי קברות משותפים לכמה קינים אך התופעה עוד לא מובנת עד הסוף.

אורגת האשלים והמאפיינים המיוחדים שלה מרתקים חוקרים בישראל כבר כשישה עשורים. אמנם לא תשמעו מוזיקת קאנטרי מהעצים בעת טיול בנחל ערוגות, אך התבוננו היטב על ענפי הצפצפה ואולי תוכלו לצפות בנמלים בוקרות רועות פרות קטנות.

בתמונה: נמלי אורגת האשלים וגבנוניות האשל. צילום: יאיר נתיב, נחל דוד 2014.

בסרטון: הנמלה אורגת האשלים טווה רפת באמצעות זחליה. צילום: שפרה קיטרוסקי.

מקורות:

1. מאמר על הטקסונומיה של אורגת האשלים, ועוד נמלים: Further records of ants (Hymenoptera: Formicidae) from Iran
2. מחקר על אורגת האשלים בנחל ערוגות ובמעבדה בישראל, ע"י יעקב עופר: Polyrhachis simplex The Weaver Ant of Israel
3. כתבה על משפחת הגבנוניתיים באתר "חרקים-עולם קטן בגדול"