תגובה ל"הארץ" בעקבות כתבת פייק של אפרת שור, MD רופאת ילדים
08/12/2020
אתמול פורסמה בעיתון הארץ [1] כתבה של ד"ר אפרת שור, רופאת ילדים, בה טענה כי היא לא מתכוונת לחסן ילדיה או להמליץ להורים לחסן ילדיהם לכשיגיע החיסון לנגיף הקורונה.
ד"ר שור העלתה תהיות לגבי הרלוונטיות של חיסון כנגד נגיף הקורונה בילדים, בטענה כי היא לא יודעת מהו הנזק האפשרי מחיסון שכזה, על כמה ילדים החיסון נבדק, ומה משך הזמן שבמהלכו עקבו אחר תופעות לוואי של חיסון שכזה.
ההשתלחות הזו איננה נחוצה כלל משום שהחיסונים לא נבדקו כלל בילדים ואינם מיועדים לשימוש בילדים בשלב זה. בחינה של מהלך הניסוי הקליני של חברת פייזר למשל מראה כי בשלב 1 של הניסוי הקליני שביצעו, השתתפו אנשים בגילאים 18-55 ו-65-85. בשלבים 2 ו-3 של הניסוי הקליני שלהם השתתפו אנשים בגילאים 12 ומעלה, כאשר באיחוד האירופאי מגבלת הגיל היתה 18 ומעלה [2]. מכאן שהתשובות לשאלות עליהן לא ידעה ד"ר שור לענות הן, שהחיסון כלל לא נבדק בילדים, ועל כן לא יינתן לילדים מתחת לגיל 12. בחינה של מהלך הניסוי הקליני שנערך על ידי חברת מודרנא (שלב 3) מראה כי הניסוי יועד ונערך במשתתפים בני 18 ומעלה [3].
ד״ר שור המשיכה וטענה כי "ארגון ה־FDA האמריקאי ואחריו משרד הבריאות הישראלי מוכנים לחרוג מהכללים המקובלים של רגולציה, ולאשר כיווץ מרשים של זמן הניסוי, ומתן חיסון מזורז לכולם".
לאמירה זו אין אחיזה במציאות משום שהכללים בהם נדרשו חברות התרופות לעמוד בכדי לבצע את הניסויים הקליניים נקבעו בצורה ברורה מאוד [2, 3]. כללי הרגולציה לא קוצרו, שלבי הניסויים הקליניים השונים (שלבים 1-3) בוצעו או מבוצעים, על פי השלבים הרגילים ללא כל קיצורי דרך, ומספר המשתתפים הינו סטנדרטי. מה שקוצר (בהשקעה כספית אדירה) הוא הביורוקרטיה שבימים כתיקונם התלונה לגביהם היא שהם מסורבלים ומעכבים פיתוחם של טיפולים מצילי חיים.
עד כאן לגבי דיוק טענותיה של ד״ר שור. כעת, לנתונים:
על פי האגודה האמריקאית לרפואת ילדים, עד נובמבר 2020, נדבקו בנגיף הקורונה בארה״ב לבדה מעל 1.3 מיליון ילדים, שמהווים כ 12% מכלל המקרים. בשבועיים האחרונים של חודש נובמבר לבדו אובחנו כ 300,000 מקרים חדשים של ילדים שנדבקו [4]. אחוז הילדים שמציגים סימפטומים חריפים הינו נמוך מאוד והתמותה כמעט אפסית [5]. יחד עם זאת, מספר קטן של ילדים נפגעים בצורה חריפה במיוחד לאחר הדבקה בנגיף זה, באופן שיכול להתבטא בכשל מערכות ואף מוות, תופעה הנדירה אך מסכנת-חיים המכונה (multisystem inflammatory syndrome in children (MIS-C. מאות מקרים כאלו כבר תועדו, בין היתר בשל הדמיון למחלת ילדים נדירה אחרת שנקראת מחלת קאוואסאקי שעבורה לא ידוע גורם המחלה המדויק [6].
לסיכום, ילדים רבים נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה, רובם מציגים סימפטומים קלים בלבד או ללא סימפטומים, ואחוז קטן מאוד הציג סימפטומים חריפים. היות ואחוז משמעותי של ילדים נשאים של הנגיף, הם משמשים מקור להדבקה של אוכלוסיות פגיעות יותר כגון קשישים ואנשים עם מערכת חיסונית פגיעה. לכשיתאפשר לאחר ביצוע הניסויים הקליניים המתאימים, יש חשיבות גדולה לחיסונם של ילדים בכדי להגן על אוכלוסיות חלשות.
מקורות וקריאה נוספת:
[1] ד"ר אפרת שור, הארץ. "למה כרופאה לא אמליץ לחסן ילדים לקורונה"
[2] פרוטוקול הניסויים הקליניים של פייזר
[3] פרוטוקול הניסוי הקליני של מודרנה
ראש המעבדה לחקר זיכרון, למידה ומחלות ניוון עצבי בפקולטה למדעי החיים ובמרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן. חוקר את מעורבות מערכת החיסון במחלות ניוון עצבי ואת המנגנונים דרכם פעילות גופנית משפיעה על פלסטיות מוחית ותהליכי למידה וזיכרון.
