אתמול הגישה חברת מודרנא למנהל התרופות והמזון האמריקאי בקשה לאישור החיסון לקורונה (Covid-19) שפיתחה. בקשה זו מצטרפת לבקשה דומה שהגישה חברת הענק פייזר שפיתחה חיסון בטכנולוגיה דומה. האם המדע עשה את הלא-יאמן ופיתח לראשונה חיסון נגד המגפה שהפכה מקצה לקצה את העולם המוכר לנו, והאם חיסונים אלו בטוחים?

כמעט שנה לתוך המגפה והשינויים שהגיעו איתה - המחלה המדבקת שמתפשטת בעולם ללא הרף, העומס על מערכת הבריאות, העלייה בתמותה, המסכות, הסגרים וההגבלות. פיתוח חיסון בטוח ויעיל, יהיה המפתח במלחמה בנגיף והחזרת השגרה. חלק מפיתוחי החיסונים נמצאים בשלבי ניסוי קליני מתקדמים (שלב 3)[1] - שלב בו עורכים ניסוי קליני בקבוצה גדולה של אנשים (בסדרי גודל של עשרות אלפי מתנדבים). חלק גדול מהחיסונים מתמקדים, בחלבון הזיזים (spike) של הנגיף [2], החלבון שמסייע לכניסת הנגיף לתא, זיהוי ממוקד של חלבון הזיזים על ידי מערכת החיסון, תמנע את הדבקת התאים.

שני החיסונים המובילים במרוץ, על פי תוצאות ביניים שנמסרו לעיתונות, על-ידי חברת פייזר (בשיתוף חברת biontech) וחברת מודרנא מבוססים על טכנולוגיה דומה, שימוש ברצף הגנטי של חלבון הזיזים הנגיפי. החיסון מכיל רנ״א שליח (mRNA) ׳ארוז׳ במעטפת שומנית המוזרק לגוף. הרצף הזה מכיל את ההוראות לייצור החלבון הנגיפי. כשמולקולת ה-RNA תיכנס לתא, מנגנוני התא יתרגמו את הרצף וייצרו את חלבון הזיזים (spike) הנגיפי. חלבוני הזיזים יוצגו על גבי התאים, ותאי מערכת החיסון יזהו אותם כחלבונים זרים (חלבונים שהגוף אינו מכיר). תאי החיסון יסמנו את החלבונים האלו ויפתחו תגובה חיסונית נגדית [3,4]. כך המערכת החיסונית תכיר את נגיף הקורונה ותוכל לזהות ולמנוע הדבקה של התאים במידה והאדם שחוסן יחשף לנגיף. ההכרזות על יעילות החיסון ב 95% של פייזר [5] או 94.5% של מודרנא [6], הן הכרזות חיוביות מוקדמות. החברות עדיין לא מסרו נתונים מלאים על התסמינים שנצפו אצל הנדבקים בקבוצת החיסון או הפלסבו. 

לפי הודעת פייזר בניסוי שלב 3 היו 170 מתנדבים שנדבקו בנגיף, מתוכם 162 בקבוצת הפלסבו, ושמונה מקבוצת החיסון, אף אחד מהנדבקים לא הראה תסמינים קשים. מחברת מודרנא נמסר שבניסוי הקליני נצפו 95 מתנדבים שנדבקו בנגיף, 90 נדבקים מקבוצת הפלסבו (מתוכם ב 11 נצפו תסמינים קשים), וחמישה מקבוצת החיסון.  נתונים מלאים מהשלב השלישי של החיסון יתנו תמונה מלאה על יעילות ובטיחות החיסון, הנדרשים לקבלת אישורים למתן החיסון לאוכלוסיה הכללית. שתי החברות הגישו בקשה לאישור חירום למנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לקראת חיסון - בשלב הראשון לארצות הברית, ואז לכלל אוכלוסיית העולם. היתרונות בשימוש בטכנולוגיית רנ״א שליח  שמאפשרת פיתוח מהיר, כיוון שהרצף הגנטי ידוע ופשוט יחסית לפיתוח. בנוסף, המנגנון הזה מחקה את הביטוי ומבנה החלבון הנגיפי כפי שמיוצר בגוף. יש סבירות נמוכה שהגוף יפתח תופעות לוואי לחיסון הרנ״א שליח. החברות פירסמו נתונים ראשוניים על תופעות לוואי חמורות שהתבטאו בחום מעל גבוה (39-40 מעלות) בפחות מ 2% מהמתנדבים, תשישות (9.7% במודרנא, 3.8% פייזר), כאב ראש (4.5% מודרנא, 2% פייזר), כאבי שרירים (8.7%) ופרקים (5.2%) בניסוי של מודרנא. חשוב לציין שתופעות הלוואי האלו זמניות וחלפו בטווח זמן קצר[7]. ועדות חיצוניות בלתי תלויות שבודקות את נתוני תופעות הלוואי לא מצאו בעיות בטיחות בחיסונים. 

חברות אחרות שנמצאות בשלבים מתקדמים משתמשות בפלטפורמה של נגיף-נשא (vector virus approach) – בשיטה זו לוקחים נגיף שאינו מזיק לאדם, אליו ׳שותלים׳ לתוכו( cloning) את הגן עם הוראות לביטוי חלבון הזיזים של נגיף הקורונה בתאי הגוף. החיסונים של קבוצת המחקר באוקספורד בשיתוף עם אסטרא זנקה, ג׳ונסון וג׳ונסון והחיסון של המכון הביולוגי מבוססים על שיטה זו. לחברת ג׳ונסון וג׳ונסון יש ניסיון בפיתוח חיסונים בטכנולוגיה זו כנגד אבולה שאושר לשימוש ביולי האחרון [8]. היתרונות בשימוש בנשא הם היכולת שלו להדביק תאים ובכך להביא את הגנים לייצור בתאי הגוף (בדומה לחיסון רנ״א שליח), לנגיף הנשא אין יכולת להתרבות בתאי הגוף וישנו ניסיון קודם בטכנולוגיה כזו. בנוסף, חיסונים אלו יציבים בתאי קירור רגילים ולא דורשים הובלה בהקפאה. חברת אסטרא זנקה פירסמה תוצאות ביניים של ניסוי שלב 3 [9]. ניתוח ראשוני מראה יעילות של 90% במתן חצי מינון כמנה ראשונה ומינון מלא חודש לאחר מכן. בקבוצה אחרת שנבדקה עם שתי מנות במינון מלא יעילות החיסון היא 62%, החברה עדיין נדרשת להציג נתונים מלאים על קבוצות הניסוי. החברה דיווחה על 133 מתנדבים שנדבקו בנגיף. 101 מהנדבקים היו בקבוצת הביקורת, 30 מקבוצת החיסון, מתוכם 27 בקבוצה שקיבלה את שתי המנות המלאות. אף אחד מהם לא הראה תסמינים חמורים או נזקק לאישפוז בקבוצה שחוסנה ונדבקה, עדיין חסרים נתונים מלאים על התוצאות. ניתן גם לציין את החיסונים של החברה הסינית CanSinoBiologics והחברה הרוסית Gamaleya (ספוטניק 5), שקיבלו אישור מוגבל לחיסון ללא המתנה לתוצאות שלב 3.

חיסונים נוספים מבוססים על בידוד חלבון ספציפי של של הנגיף (subunit approach). פיתוחים של החברות נובווקס (Novavax) ו-GSK נמצאות בשלב 3 הקליני של חיסונים. חיסונים אלו מבוססים על הזרקת חלבון סנתטי הדומה לחלבון הזיזים הנגיפי שיעורר תגובה חיסונית בגוף.  החלבון הסינתטי חייב לשמור על מבנה זהה ויציב לאורך זמן בדומה לחלבון הנגיפי. תנאי ההפקה שלו רגישים ומורכבים יותר בכדי לשמר את הצורה המדוייקת ויציבות מפני פירוק לאורך זמן בגוף כדי שתאי החיסון יזהו אותו. לכן פיתוח כזה יכול לקחת זמן ארוך יותר מהחיסונים המבוססים על חומצות גרעין. גישה זו אינה חדשה, וכבר משמשת  לייצור החיסונים לצהבת B  וכנגד וירוס הפפילומה.

ההתקדמות המהירה בפיתוחים השונים מתאפשרת בשל שילוב כוחות של ממשלים, מכוני מחקר ותעשיית התרופות שמפנים משאבים רבים לטובת מציאת פתרון למגפה. בשבועיים האחרונים הכותרות המבטיחות צוברות תאוצה, ואכן יש סיבה לאופטימיות זהירה. אך יש לקחת בחשבון שישנה עוד דרך לפני אישור חיסון והפצתו לאוכלוסיית העולם. החברות השונות שמפתחות חיסונים מחויבות לפרסם את כל המידע על שלב 3 שיכולל את מספר המשתתפים, המגוון האתני והגיל שלהם, רמת התגובה החיסונית של קבוצת החיסון לעומת קבוצת הפלסבו, תגובות הלוואי האפשריות והמעקב שנעשה על הנבדקים לאורך זמן הניסוי. רק חיסונים שיראו יעילות משמעותית ויהיו בטוחים לשימוש יאושרו.

אתגר מרכזי נוסף הוא הלוגיסטיקה הכרוכה בייצור המוני של החיסון בכמויות של מיליוני או אף מיליארד מנות חיסון זמינות. החברות שעוסקות בייצור המוני צריכות שיהיו להם מספיק חומרי ייצור כמו הממס בו נמצא החומר הפעיל בחיסון, חומר מתאים לייצוב ושמירה על החומר הפעיל, הטמפרטורה הנדרשת לשמירה על החומר הפעיל. בימים האחרונים עסקו הרבה ביכולת לשנע את החיסונים בהקפאה החיונית לחיסוני המבוססים על חומצות גרעין. החיסון של חברת מודרנא יחייב הובלה בטמפרטורה של 20- מעלות צלסיוס. לעומת זאת החיסון של פייזר מחייב שינוע ואחזקה בטמפרטורה של 70- מעלות, מצב שייחיב הצטיידות במקפיאים מיוחדים. חברת פייזר הודיעה שתתחיל ניסוי לשינוע בהקפאה בארה״ב. הבקבוקון (מיכל) המתאים בו יגיע תרכיב החיסון וייצור כמות מספיקה. כמו כן, יש צורך לערוך מבחני יציבות לחומר הפעיל כדי לוודא שמרגע שהתרכיב יצא מהמפעל ועד ההזרקה החומר הפעיל לא התפרק והפך לפחות יעיל. לכל אלו מתווסף מידע שיאסף על הגנה יעילה של החיסון לטווח הארוך, החברות השונות יצטרכו לעקוב אחרי המתחסנים בניסוי שלב 3 כדי להבין לכמה זמן החיסון יעיל והאם יהיה צורך בקבלת חיסון דחף נוסף לאחר זמן מסויים [10]. יש סיבה לאופטימיות זהירה, אך צריך לזכור שיעבור עוד זמן על לאישור המיוחל, הייצור ההמוני והשינוע. בינתיים צריך לזכור לשמור על כללי הזהירות הכוללים עטיית מסכה, ריחוק חברתי ושטיפת ידיים.

מקורות וקריאה נוספת: 

1. סקירת החיסונים שנמצאים בפיתוח
2. סקירה של סוגי החיסונים השונים לקורונה
3. סרטון הסבר על חיסון בטכנולוגיית רנ״א שליח
4. על טכנולוגיית רנא שליח מאתר מדעת
5. ההודעה לתקשורת של חברת פייזר וביונטק
6. הודעה לתקשורת של חברת מודרנא
7. תופעות לוואי בחיסוני מודרנא ופייזר
8. חיסון לאבולה ג׳ונסון וג׳ונסון
9. הודעה לתקשורת של חברת אסטרא זנקה
10. השאלות הפתוחות לקראת החיסון לקורונה