כאבי ראש, כאבי שרירים, שיעול, נזלת וחום גבוה – לא מדובר (רק) בנגיף הקורונה, אלא בנגיף השפעת, היכול לגרום גם הוא לסיבוכים מסכני חיים, אשפוזים ועומס נוסף על מערכת בריאות העמוסה גם כך. בשונה מנגיף הקורונה, לנגיף השפעת קיים חיסון זמין, יעיל ובטוח, אשר עודנו אמצעי הגנה הטוב ביותר שיש לנו מפני הדבקה בשפעת.

תקופת החורף הישראלי מאופיינת בדרך כלל בעלייה בתחלואה הכללית בקרב כלל האוכלוסייה, ובתחלואה של דרכי הנשימה, דלקות ריאות ומחלת השפעת בפרט. מחלת השפעת, נגרמת על ידי נגיפי שפעת (Influenza viruses), כוללת לרוב תסמינים של דרכי הנשימה, כגון כאבי גרון, שיעול ונזלת, ותסמינים נוספים – חום, כאבי ראש, חולשה וכאבי שרירים. למרות שתסמיני המחלה חולפים לרוב תוך כשבוע, יתכנו סיבוכים מסכני חיים כדוגמת דלקת ריאות, דלקת אוזניים ודלקת נגיפית של הלב והמוח. הצטננות (צננת) מנגד, היא מחלה קלה ושכיחה יותר משפעת, הנגרמת על ידי נגיפים אחרים, ובאה לידי ביטוי בעיקר בנזלת ולעיתים גם בשיעול. הצטננות לרוב אינה מסוכנת כמו שפעת, אינה ממושכת כמו שפעת, והעלייה בטמפרטורת הגוף בהצטננות לרוב אינו גבוהה כמו בשפעת [1].

העלייה הנרחבת בתחלואה בתקופת החורף גורמת לעומס במחלקות לרפואה דחופה ובמחלקות האשפוז השונות, ועל כן לעלייה בתפוסה בבתי החולים, עומס בקופות החולים ועלייה בתמותה, בעיקר בקרב חולים מקבוצות הסיכון [2].

חורף זה עתיד להיות מאתגר במיוחד. לעלייה הצפויה בשכיחות המחלות הנגיפיות והחיידקיות השונות מתווספת גם מגפת הקורונה (19-COVID) המתמשכת, הצפויה להוסיף עומס נוסף למערכות הבריאות. כמו כן, קיים חשש נוסף מפני תחלואה בו זמנית בקורונה ובשפעת, תרחיש שנמצא אפשרי, אם כי עד כה מדובר בעדויות מועטות בלבד ולכן לא ברורות עדיין ההשלכות שלו [3]. למזלנו, בשונה ממחלת הקורונה, לשפעת קיים חיסון. יעילותו של החיסון משתנה משנה לשנה בהתאם להתאמת זני החיסון לזני הנגיפים המסתובבים באוכלוסייה. היעילות של החיסון משתנה בין 40 אחוז ל-60 אחוז - לא מושלם, אבל החיסון עודנו אמצעי ההגנה הטוב ביותר שיש לנו מפני הדבקה ותחלואה בשפעת [4].

אף על פי שלא ניתן לחזות במדויק את חומרת תחלואת השפעת החורף, משרד הבריאות נערך לכך שהדרישה לחיסוני השפעת תהיה גבוהה מיוחד. בשנה רגילה ניתנות בישראל פחות מ-2 מיליון מנות, המכסות כ-20% מהאוכלוסייה. השנה הוזמנו בישראל כ-4 מיליון מנות חיסון, המאפשרות כיסוי של כ-40% מהאוכלוסייה. על מנת לחלק באופן מיטבי את תרכיבי השפעת הזמינים בישראל, משרד הבריאות מאפשר תחילה חיסון שפעת לקבוצות סיכון מוגדרות, כגון בני +65, חולים כרוניים, צוותים רפואיים, נשים הרות ותינוקות, להם מומלץ להתחסן באופן מיוחד, ורק אחר כך יחוסנו כל השאר [5].

תרכיבי חיסון השפעת שרכש משרד הבריאות השנה, בהמלצת ארגון הבריאות העולמי [6], כוללים תרכיב המכיל נגיפים מומתים הניתן בזריקה, תרכיב המכיל נגיפים מומתים במינון מוגבר היוצר חסינות משופרת לקבוצת גיל מבוגר הניתן בזריקה גם כן, ותרכיב המכיל נגיפים חיים-מוחלשים, הניתן בתרסיס לאף. את התרסיס יקבלו בני שנתיים עד 49 שנים והוא לא יינתן, בין היתר, למדוכאי חיסון, חולי אסתמה ונשים הרות [7].

האם חיסון השפעת יכול לגרום למחלת השפעת? התשובה הקצרה היא לחלוטין לא. התשובה הארוכה היא שהחיסון יכול לגרום לתופעות לוואי קלות וחולפות כדוגמת כאבי ראש, חום, כאבי שרירים וגודש באף, אך מחלת השפעת אינה אחת מהן. הנגיפים המומתים אינם יכולים לגרום למחלת השפעת ואינם מידבקים. הנגיפים החיים-מוחלשים מידבקים רק באזורי גוף קרירים, כדוגמת חלל האף, ואינם פעילים באזורי גוף חמים יותר כדוגמת הריאות ועל כן לא יגרמו למחלת השפעת [14]. מומלץ שאדם שקיבל תרכיב חי מוחלש ימנע במשך כשבוע ממגע עם אנשים עם דיכוי חמור במערכת החיסון הנזקקים לסביבה מוגנת ממחוללי מחלה.

אז מהם יתרונות החיסון?

חיסוני השפעת מונעים מיליוני מקרי תחלואה משפעת בכל שנה. לפי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן האמריקאי, בין השנים 2018-2019 מנע חיסון השפעת בארה"ב יותר מארבעה מיליון מקרי שפעת ואלפי מקרי תמותה, והפחית את הסיכוי לבקר רופא בשל מחלות דרכי הנשימה ב-60% [8]. בנוסף, חיסוני השפעת הפחיתו ב-75% את הסיכון של ילדים לחלות בסיבוכי שפעת מסכני חיים [9], את שיעורי האשפוזים של האוכלוסייה המבוגרת ב-40% [10], שיעורי אשפוזם במחלקות טיפול נמרץ ב-82% [11], ושיעורי אשפוזם של נשים הרות בשל מחלת השפעת ב-40% [12]. מחקר שפורסם השנה מצא שחיסוני שפעת שניתנו בין השנים 2018-2019 הפחיתו את שיעורי האשפוז של ילדים משפעת במחלקות טיפול נמרץ בשיעור של עד 60% [13].

פרט ליעילות החיסון בהפחתת מקרי התחלואה ומספר האשפוזים במחלקות טיפול נמרץ, החיסון נמצא כמפחית מחומרת המחלה במקרה שאדם מחוסן חלה בכל זאת, מגן מפני סיבוכים אפשריים ומקצר את זמן האשפוז [14].

כמו חיסונים אחרים (על מקצתם כתבנו בעבר [15]), יתרון נוסף של החיסון נובע מהגנת חסינות העדר – כאשר חלק גדול מהאוכלוסייה מחוסן, הסיכון להעברת מחלה מידבקת בין אדם לאדם יורד. האוכלוסייה המחוסנת מגנה לא רק על עצמה, אלא גם על קבוצות בתוכה הנמצאות בסיכון מוגבר להיפגע מסיבוכי המחלה, כמו תינוקות, ילדים, קשישים ואנשים החולים במחלות כרוניות, ובכך מפחיתה תחלואה עודפת ותמותה הניתנת מניעה.

אז מכל הסיבות האפשריות, כדאי להתחסן בהקדם, כך תגנו על עצמכם, על סביבתכם ותסייעו להפחית מעט מהעומס על הרפואה הציבורית. החורף מגיע, וכדאי להתחסן מוקדם מאשר מאוחר.

מקורות:

1) זאת לא הצטננות, זאת שפעת, קופת חולים כללית

2) מניעת שפעת עונתית ומחלות חורף אחרות, משרד הבריאות

3) כשקורונה ושפעת נפגשות: מה מצפה לנו?, קופת חולים כללית

4) יעילות חיסון השפעת, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, ארה"ב

5) היערכות מערכת הבריאות לחורף 2021-2020, משרד הבריאות

6) תרכיבי חיסון מומלצים, ארגון הבריאות העולמי

7) תרכיבים נגד שפעת, האגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות

8) יעילות חיסון השפעת בין השנים 2018-2019, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, ארה"ב

9) חיסוני שפעת מפחיתים את שיעורי התחלואה בסיבוכים מסכני חיים משפעת

10)   חיסוני השפעת מפחיתים את שיעורי האשפוזים באוכלוסייה המבוגרת

11)  חיסוני השפעת מורידים את שיעורי האשפוז במחלקות טיפול נמרץ

12)  חיסוני שפעת מפחיתים את שיעורי האשפוז של נשים הרות בשל מחלת השפעת

13)  חיסוני השפעת שנתנו בין השנים 2018-2019 הפחיתו את שיעור אשפוזם של ילדים

14)  עובדות לגבי חיסון השפעת, המרכז למניעת מחלות ובקרתן, ארה"ב

15) כתבה קודמת שלנו בנושא חיסונים - אל תוותרו על החיסונים