פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת [1] 2020 הוענק לשלושת החוקרים הארווי ג'יימס אלטר (Alter), מייקל הוטון (Houghton) וצ'ארלס מ. רייס (Rice), על תפקידם בגילוי הנגיף הפטיטיס C, הגורם לדלקת כרונית בכבד, העלולה לגרום לנזק בלתי-הפיך לכבד ואף להופעת סרטן. מחקריהם סייעו במניעה והתמודדות עם המחלה, הגורמת למאות אלפי מקרי מוות בשנה ברחבי העולם.

הכבד הוא איבר חיוני, עם תפקידים רבים בחילוף החומרים בגוף: הוא חשוב בסינון וניטרול חומרים מזיקים, ובייצור ובאגירה של חומרים חיוניים. דלקת הכבד (הפטיטיס) היא מחלה שיש בה פגיעה בכבד, והיא עשוייה להתבטא בכאבי בטן ובחילות ובשינוי צבע העור ולובן-העין לצהוב (מכאן השם צהבת). מרבית מקרי דלקת הכבד נגרמים על ידי נגיפים. בשנות ה-40 של המאה הקודמת סיווגו את דלקות הכבד לשני סוגים: כאלו שמועברות במזון ובמים וכאלו שמועברות בדם. דלקת הכבד מסוג A נגרמת על ידי נגיף המועבר במזון ובמי שתייה הנגועים בצואה של אדם חולה. זו מחלה שכיום מחסנים כנגדה, אך בעבר חלק ניכר מהאוכלוסייה חלה בה בילדות, ומרבית החולים החלימו ממנה ללא השלכות ארוכות-טווח.

לעומת זאת, ישנן מחלות דלקת כבד המועברות בדם או נוזלי-גוף אחרים (למשל, ביחסי-מין), ולפעמים הן עשויות להפוך למחלה כרונית וממושכת. דלקת הכבד הכרונית עלולה להוביל לשחמת הכבד (cirrhosis), מצב בלתי-הפיך הכולל הצטלקות של הכבד עד כדי צורך בהשתלת כבד, וכן להתפתחות של סרטן בכבד. לדלקת הכבד המועברת-בדם יש תקופה של נשאות שקטה, בה האדם הנגוע מסוגל להדביק אחרים אך אינו מפתח תסמינים. למעלה ממיליון איש מתים בכל שנה ברחבי העולם מדלקת כבד המועברת-בדם – מה שהופך את קבוצת המחלות הללו למשמעותיות מאוד מבחינת בריאות הציבור.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 גילה החוקר ברוך בלומברג (Blumberg) את אחד הנגיפים הגורמים לדלקת כבד המועברת-בדם – נגיף ההפטיטיס B. בלומברג זכה בנובל בשנת 1976 על תגלית זו, והיא הובילה לפיתוח בדיקות דם ואף לחיסון יעיל כנגד המחלה, שכיום הוא חלק מחיסוני השגרה בישראל. אבל גם לאחר גילוי נגיף זה נותרה התעלומה: חלק מתרומות-דם שהיו שליליות לנגיף הפטיטיס B הובילו להעברת דלקת כבד נגיפית, כפי שהדגים צוות המחקר של הארווי אלטר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. אלטר גילה שאותן דגימות דם נגועות מסוגלות לגרום לדלקת כבד המועברת-בדם גם בשימפנזים, כלומר, יש בהן נגיף מידבק אחר.

עם זאת, החוקרים לא הצליחו לאתר את אותו נגיף מסתורי במשך שנים. הקבוצה של מייקל הוטון הניחה שריכוז הנגיף הלא מוכר היה נמוך מדי בשביל לזהותו במעבדה והחליטה לייצר את החלבונים של אותו נגיף מסתורי בתנאי מעבדה, על מנת שיהיה ניתן לזהותם באמצעות נוגדנים שהופקו מדמו של חולה בדלקת-הכבד. החוקרים נטלו דגימה מרקמת כבד של שימפנזה נגועה והפיקו ממנה חומר גנטי (DNA ו-RNA). הם ייצרו מכלל החומר הגנטי עותקי DNA והחדירו אותם לנגיף התוקף חיידקים, על מנת שהחיידקים המודבקים ייצרו חלבונים מתוך מקטעי ה-DNA הללו, שמקורם בתאי הכבד של שימפנזה נגועה. החוקרים סרקו את החלבונים שנוצרו באמצעות נוגדנים מתרומת הדם של האדם החולה, ומצאו כמה שמקורם לא בשימפנזה ולא באדם. חלבונים אלה, והרצפים הגנטיים שעל פיהם הם נוצרו, שייכים לנגיף עצמו. באופן זה, החוקרים הצליחו לגלות נגיף RNA שלא היה מוכר קודם לכן למדע, השייך למשפחת ה-Flaviviridae. במאמר שפורסם בשנת 1989 [2] החוקרים קראו לו נגיף הפטיטיס C.

צוות המחקר של צ'ארלס רייס פתר עוד חלק בפאזל, במאמר שפורסם בשנת 1997 [3] הם ענו על השאלה האם נגיף ההפטיטיס C מסוגל לגרום לבדו למחלת הכבד. החוקרים הצליחו לייצר חומר גנטי של הנגיף (RNA) במעבדה, על פי הרצפים שזיהתה קבוצת המחקר של הוטון, וכך למדו על מאפייני הנגיף ושיחזרו חלקים חיוניים לשכפולו. ה-RNA שיוצר במעבדה הוזרק לכבד של שימפנזים, שאכן חלו בדלקת הכבד – וכך הודגם שלא נדרש שום דבר, פרט לנגיף הפטיטיס C, על מנת לגרום למחלה.

תגליותיהם של זוכי הפרס סייעו במאבק בדלקת הכבד הנגיפית מסוג C – מחלה ממנה סובלים כ-71 מיליון איש, וגורמת למותם של כ-400 אלף איש בשנה. תגליות אלו הובילו לפיתוח בדיקות אמינות לזיהוי הנגיף בדם, שאיפשרו לאבחן חולים ונשאים והפכו את עירויי-הדם לבטוחים יותר. אמנם עדיין אין חיסון כנגד הפטיטיס C אך בשנים האחרונות יצאו לשוק מספר תרופות נוגדות נגיפים המסייעות בריפוי המחלה. התרופות נחשבות בטוחות לשימוש ויעילות בלמעלה מ-90% בהעלמת הנגיף מהגוף. הפיכת בדיקות ותרופות אלו לנגישות יותר ברחבי העולם תסייע בהפחתת עומס התחלואה בנגיף, ואולי אף להכחדה שלו.

בכל מקרה, בתקופה בה העולם מתמודד עם מחלת הקורונה (COVID-19), פעילותם של חוקרי נגיפים ללא ספק ראויה לציון והערכה.  

מקורות וקריאה נוספת

[1] הודעת ועדת הנובל על הזוכים בפרס לשנת 2020

[2] המאמר של קבוצתו של מייקל הוטון ובו זוהה הנגיף 

[3] המאמר של קבוצתו של צ׳רלס רייס ובו הוכיחו כי נגיף ההפטיטיס C גורם למחלת כבד

[4] מידע מאתר ארגון הבריאות העולמי על מחלת הכבד שנגרמת מנגיף ההפטיטיס C