עמוק בתוך יערות העננים של פרו ואקוודור שוכנת קבוצה מרתקת של תיקנים - Melyroidea. לא רק שחלקם יפהפיים - זוהרים בצבעי ירוק ואדום - כמו נלקחו מהאגדות, אלא שבנוסף התגלה כי הם מקיימים מבנה חברתי, שדומה בחלקו למבנה החברתי בכוורת דבורים.

רבים מכם בוודאי מתכווצים באי-נוחות כשמדברים על תיקנים, ונזכרים בחרק החום והגדול שהתעופף עליכם בלילה בחדר האמבטיה (ראו את כתבתנו על תיקנים המלווים אתכם בבית [1]). ובכל זאת, תיקנים זו קבוצה מגוונת של חרקים, הכוללת למעלה מ-4,600 מינים, מהם רק מעטים (כמה עשרות מינים) מלווי-אדם, והם עושים שם רע לקבוצה עצומה של תיקנים חפים מפשע. רוב מיני התיקנים חיים באזורים טרופיים ולכן כמעט מנותקים לגמרי מהאדם וממשכנותיו. אלה חרקים עדינים וחלקם מתהדרים בצבעים מרהיבים ואף משמשים כחיות מחמד באזורים מסוימים בעולם.

ומה עם תיקנים חברתיים? יש חיה כזו?

קודם כל, נפרט מעט מה היא חברתיות. בעלי חיים רבים חיים בקבוצה, ולא כפרטים בודדים. ישנם בעלי חיים שהתפתחו לכדי קבוצות חברתיות כל כך הדוקות, שהפרטים תלויים בקבוצה לכל צרכיהם והם אינם מסוגלים לחיות מחוצה לה לאורך זמן. קיימים סוגים שונים של חברתיות בבעלי חיים, אך חברתיות 'אמיתית' (Eusociality) , מוגדרת על ידי שלוש תכונות (דמיינו כוורת של דבורת דבש כדוגמה) [2]: 

1. חפיפה בין דורות - המלכה האם והפועלות, וכן הדור הבא של הפועלות (אחיותיהן) מצויות בכוורת בצורת זחלים למשל. הדורות כולם חיים בצוותא בכוורת באותה נקודת זמן. 
2. טיפול משותף בצאצאים - דור הבנות של המלכה נוהגות לטפל יחד באחיותיהן הזחלים במסירות. 
3. חלוקה למעמדות - מעמד המלכה ומעמד הפועלות (מעמד מתרבה ומעמד שאינו מתרבה). בתוך מעמד הפועלות ישנה חלוקת מטלות המתבססת על גיל. לדוגמה, פועלת צעירה נוטה לטפל בזחלים ופועלת מבוגרת נוטה לצאת החוצה לחפש מזון.

חשוב לציין, אמנם דבורת הדבש היא הדוגמה המוכרת ביותר, אך חברתיות אמיתית קיימת בעוד קבוצות של בעלי חיים. חברתיות זו הופיעה כנראה קודם בטרמיטים [3-4], הבני דודים הרחוקים של התיקנים (מוגדרים תחת אותה סדרה), והתפתחה באופן בלתי תלוי בעוד קבוצות, כגון נמלים, צרעות, כנימות, ובשני יונקים בלבד - שני מינים של חולד.

נחזור לתיקנים החביבים החיים ביערות עננים (Cloud forest - יערות הרריים באזורים טרופיים, אשר המשקעים מתעבים שם, מה שיוצר עננים באופן קבוע [5]). מחקר חדש גילה רמזים לכך שמיני תיקנים מסוימים, מקבוצת ה- Melyroidea, הם חברתיים, לפחות במידה מסוימת [6]. המחקר מצא כי התיקנים חיים בקבוצה המונה בין 90-200 פרטים, בקן משותף בעצים חלולים. לחלל הקן כמה פתחים וכיסים נסתרים, מעין כוורת, אם תרצו. בקבוצה יש מספר בוגרים (עד 20) וכמה צעירים בגילים שונים שחלקם נמצאו מתחבאים תחת גופם של הבוגרים. במחקר נצפה מקרה אחד של האכלה של צעיר, מכאן ששתי התכונות הראשונות של חברתיות אמיתית באות לידי ביטוי: חפיפה בין דורות וכנראה שגם טיפול משותף בצאצאים. לבסוף, למרות שזו עדות לא חזקה, החוקרים טוענים כי זיהו נקבה מרשימה בגודלה, בולטת בצבעה הלבן, שלוותה על ידי חברי הקבוצה - אולי 'מלכה'. קיומה של מלכה עשוי להעיד על ביטוי של התכונה השלישית, חלוקה למעמדות, אם כי מחקר נוסף נדרש.

חשוב לסייג ולומר שהמחקר מבוסס על תצפיות התנהגותיות בלבד, ויש עוד לאשש את הממצאים על ידי בדיקות גנטיות. אז נדע אם קיימת קרבה גנטית בין חברי הקבוצה, באיזו מידה והאם אכן קיימת אמא מלכה, ואולי היא מתרבה יחידה? בנוסף, האם יתכן כי הקרבה המשפחתית לטרמיטים מרמזת על היכולת לפתח חברתיות והופכת את התיקנים הללו לחשודים מיידיים? 

אם כן, מחקר נוסף דרוש על קבוצת התיקנים הייחודית הזו. למרות זאת, מחקר זה מדגיש את חוסר הידע המשווע שקיים לגבי אוכלוסיות בעלי חיים חשובות ומעניינות. בייחוד, כשמדובר באזורי מחייה טרופיים בקרבת קו המשווה אשר המגוון הביולוגי שם הוא הגבוה בעולם. ישנה חשיבות גבוהה בחשיפה של מינים חדשים ובהנגשת הידע שנצבר שם. מינים רבים עשויים להיות בסכנת הכחדה ולהעלם כליל מן העולם מבלי שאפילו נדע זאת. במצב זה, ייתכן שיחסרו לנו חלקים רבים בפאזל מגוון החיים על כדור הארץ, ואפילו לא נדע מה הפסדנו.

 בתמונה: תיקנים מהמין Melyroidea magnifica שצולמו באקוודור. פרט בוגר -עליון, וזחל דרגה אחרונה -תחתון (מתוך מקור [6]).

מקורות וקריאה נוספת:

1. לכתבתנו על תיקנים המלווים את האדם בביתו
2. Wilson EO (1971) The insect societies. Harvard University Press, Cambridge
3. Termites (Isoptera) from the Jurassic/ Cretaceous boundary: evidence for the longevity of their earliest genera
4. Temporary deleterious mass mutations relate to originations of cockroach families
5. על יערות עננים מתוך אנציקלופדיית בריטניקה
6. למאמר המתואר בכתבה: Neotropical Melyroidea group cockroaches reveal various degrees of (eu)sociality