מיץ אשכוליות עלול ליצור קוקטייל מסוכן עם תרופות מסוימות. חומרים שנמצאים במיץ עשויים לגרום לעיכוב בפירוק התרופה. התוצאה: עלייה ברמת התרופה בדם מעבר לרצוי וחשש לרעילות.
האם מיץ אשכוליות באמת מסוכן? ובכן, התשובה הקצרה היא: תלוי עם מה אתם שותים אותו.
כמו בתחומים רבים במדע, גם העובדה הזו התגלתה באופן מקרי. לפני למעלה מ-20 שנה רצו חוקרים לבדוק אם קיימת התנגשות בין אלכוהול לתרופה לטיפול במחלות לב וכלי דם. במקרה נבחר מיץ אשכוליות כדי לעמעם את טעם האלכוהול עבור המשתתפים. התוצאות היו מפתיעות: החוקרים מצאו שרמות התרופה בדם עלו ביותר מפי חמישה מהצפוי, דווקא בקרב הנבדקים ששתו מיץ אשכוליות [1- 2].
מדוע זה קרה? כאשר אנו נוטלים תרופה דרך הפה היא עוברת תהליך של עיבוד ופירוק (מטבוליזם), ובסופו רק חלק ממנה יגיע למחזור הדם. מטבוליזם יכול להתרחש בכמה איברים, בין היתר בכבד ובדופן המעי, ועליו אחראים אנזימים - חלבונים שלוקחים חלק בזירוז תגובות כימיות בגוף [3]. כ-50% מהתרופות מפורקות על ידי משפחת אנזימים הנקראת CYP3A4, ונוכחותה בדופן המעי והכבד היא זו שמשחקת תפקיד באחד המנגנונים של ההתנגשות בין תרופות ומיץ אשכוליות [4 - 5].
החשודים העיקריים להתנגשות זו הם חומרים המצויים באשכולית ונקראים פורנוקומרינים (Furanocoumarins). תרכובות אלה מיוצרות על ידי הצמח באופן טבעי ומשמשות בין היתר כמנגנון הגנה ממזיקים [4]. בגופנו הם נקשרים לאנזים CYP3A4 ומונעים ממנו לבצע את פעולתו - פירוק התרופה [5]. היקשרות זו היא בלתי הפיכה, מה שאומר שעד שלא נוצרים אנזימים חדשים, תהליך שיכול לקחת כמה ימים – פעילות האנזים מושבתת [6]. התוצאה, כפי שראו החוקרים, היא שכמות גדולה יותר של תרופה מצליחה להגיע למחזור הדם. חומרת ההתנגשות יכולה לנוע בין היעדר תסמינים ועד למצבים מסכני חיים, תלוי באדם, בתרופה ובתדירות שתיית המיץ.
אותם פורנוקומרינים נמצאים גם בפרי השלם וגם במיץ (סחוט או תרכיז), כך שאשכולית שלמה או כוס מיץ אחת מספיקים כדי לגרום לעיכוב משמעותי בפעילות האנזים. פירות הדר אחרים כמו חושחשים (תפוזים מָרִים), פומלות ולימוני ליים מכילים גם הם פורנוקומרינים ולכן בעלי פוטנציאל לגרום לתגובה דומה [5].
ניקח לדוגמה את סימבסטטין, תרופה ממשפחת הסטטינים המשמשת להורדת כולסטרול. במצב רגיל, רק כ-5% מהתרופה יגיעו לדם - שאר התרופה יפורק על ידי האנזים עוד קודם לכן במעי ובכבד. נטילת התרופה עם כוס מיץ אשכוליות מעכבת את האנזים, והוא בתורו לא מפרק את התרופה, כך שרמותיה בדם עולות כמעט פי שניים. שתיית ליטר שלם (!) של מיץ כבר תעלה את הרמות פי שבעה [7]. התוצאה היא שהחולה חשוף יותר לתופעות לוואי של התרופה ולמינון יתר. במקרה של סימבסטטין, דבר זה יכול להתבטא בכאבי שרירים ובמקרים חמורים יותר, אך נדירים, בפירוק רקמת השריר. עם זאת, לא כל התרופות ממשפחת הסטטינים מושפעות מהמיץ באופן זהה.
האם זה אומר שצריך לוותר על מיץ אשכוליות באופן גורף בעת נטילת תרופות? לא בהכרח.
למעשה, כדי שהתנגשות כזו תתרחש צריכים להתקיים כמה תנאים [5]: התרופה צריכה להינטל דרך הפה, שכן האנזים המעוכב על ידי המיץ מצוי בדופן המעי. לכן, תרופות שניתנות בדרכים אחרות, למשל דרך הווריד, יעקפו את המעבר דרך המעי ולא יושפעו מהמיץ. בנוסף, כדי שתרופה תהיה מושפעת ממיץ אשכוליות, היא עצמה צריכה לעבור פירוק על ידי אותו אנזים ממשפחת CYP3A4. אם היא עוברת פירוק משמעותי על ידי אנזים אחר, היא לא תושפע מעיכוב האנזים על ידי המיץ. התנאי האחרון הוא כמות התרופה שצפויה להיספג בדם – ככל שמדובר באחוז קטן יותר, כך העיכוב בפירוק יכול להיות משמעותי יותר. למשל, תרופה שמראש צפויה לה זמינות של 5% בדם, ושילובה עם מיץ אשכוליות יעלה אותה ל-10%, תראה עלייה של פי שניים. לעומת זאת, תרופה שממילא צפויה לה זמינות של 96% בדם, ותעלה ל-100% בעקבות צריכת מיץ אשכוליות, ככל הנראה לא תגרום לתופעות לוואי עודפות.
גם כמות האנזים בדופן המעי משתנה בין אדם לאדם, ולכן לאנשים שונים תהיה רגישות שונה לעיכובו, אפילו אם ישתו את אותה כמות מיץ עם אותו מינון של תרופה [3]. החשש העיקרי להתנגשות שכזו הוא באוכלוסייה המבוגרת, שבדרך כלל מטופלת בכמה תרופות בו זמנית ורגישה עוד יותר לתופעות הלוואי שלהן.
לסיכום, יש תרופות שבהן ההנחיה היא להימנע לחלוטין מלקיחתן יחד עם מיץ אשכוליות, יש כאלה שמתירות שתייה מוגבלת ויש כאלה שאין חשש לשילוב הזה. לאנשים בריאים שאינם נוטלים תרופות ונהנים משתיית מיץ אשכוליות - לבריאות. לנוטלי תרופות וחובבי האשכוליות כדאי להציץ בעלון המצורף לתרופה או להתייעץ עם הגורם המטפל.
מקורות וקריאה נוספת:
[1] על התגלית של מיץ אשכוליות ועיכוב בפירוק תרופות
[2] מה עומד מאחורי ההתנגשות בין מיץ אשכוליות ותרופות?
[3] הנחיות לגבי שילוב תרופות ומיץ אשכוליות, מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA)
[4] על פורנוקומרינים
[5] סקירה של מנגנון ההתנגשות, חשיבותו והשפעה על תרופות אחרות, כתב העת CMAJ
[6] מנגנון ההתנגשות של אשכוליות ותרופות, כתב העת BMJ
[7] השפעת מיץ אשכוליות על התרופה סימבסטטין