אנו בעיצומה של תקופת ה"צבים בשק", בה אנשים רבים מוצאים על החוף ובתוך המים צבי ים צעירים שהסתבכו בשקי פלסטיק. הרשתות החברתיות מוצפות בסרטונים בהם אנשים שמצאו צב ים שהסתבך, באופן אינטואיטיבי מסירים את הפסולת ומשחררים את הצב חזרה לים. חרף הכוונות הטובות, "הצלה" כזאת מזיקה לצב יותר מאשר שהיא עוזרת לו.

פוסט אורח מאת שיר ששון, המרכז הארצי להצלת צבי ים 

בחופי ישראל, כמו בשאר האגן המזרחי של הים התיכון, שתי אוכלוסיות צבי-ים המשלימות את מחזור חייהן: צב הים הירוק (Chelonia mydas) וצב הים החום (Caretta caretta). שניהם ניזונים ומתרבים בקרבתנו והנקבות עולות להטיל בחופי ארצנו. בלילות אלו ממש, האבקועים (צבי הים שרק בקעו) בוקעים ומתחילים את מסעם אל הים.

האבקועים ממהרים אל המים ונסחפים בזרמים עד הגיעם אל מרבדי אצות הסרגסום (Sargassum) בים הפתוח. בשלב זה של חייהם הם מסוגלים לצלול לעומק של כמטר בלבד מתחת למרבד האצות ומהירות השחייה שלהם מוגבלת. הם צפים על מרבד האצות, אשר מהווה אמצעי לנדידה פסיבית עבורם, וניזונים ממנו ומבעלי החיים הזעירים שבסביבתו עד הגיעם לגיל ההתבגרות (7-10 שנים). 

בארבע השנים האחרונות נראתה עליה דרסטית במספר צבי הים הצעירים (ירוקים וחומים) המטופלים במרכז ההצלה, בעקבות הסתבכות צווארם ו/או גפיהם בשקי יוטה ארוגים, העשויים מסוג פלסטיק הנקרא פוליפרופילן. אנו משערים שהצבים נישאים על השקים כתחליף למרבדי האצות, שאוכלוסייתם בים התיכון מידלדלת.

שקים אלו משמשים במגוון תעשיות בשל הזמינות והעמידות שלהם (כמו בנייה, חקלאות וכו'). כאשר הם נמצאים כרוכים בצבי ים הם כבר קרועים ופרומים, כנראה בגלל שנחתכו ונזרקו לים במכוון. על השקים לא תועדה התפתחות בעלי חיים או צמחים, בגלל תכונותיו של הפוליפרופילן, שעושות אותו לשימושי ביותר באריזת מזון וחומרים אחרים.

לאחר ההסתבכות בשק, כל מאמץ של הצב לשחות או לצלול גורם לחתכים, שברים ונמקים בגפיים, ובסופו של דבר לאובדן שלהן כתוצאה מחיכוך איטי של חוטי הפלסטיק. כתוצאה מכך סובלים הצבים גם מתשישות ומתת תזונה, שכן הם מתקשים לשחות ולצוד, וניזונים מחוטי השק הסינתטיים וחומרים צפים אחרים כמו פיסות פלסטיק וחלקיקי מיקרופלסטיק. קטיעת הגפיים מורידה את הסיכויים שלהם לשרוד, ולטווח ארוך, קרוב לוודאי, תשפיע על הצלחתם ברבייה ובקינון- ומכאן שבעיה זו מסכנת את האוכלוסייה כולה.

אנשים רבים שמוצאים את צבי הים הצעירים חשים במצוקתם וממהרים להתיר אותם מן הפסולת, ואף לשחרר אותם בחזרה לים. אך שימו לב! התרת הפסולת משולה למעשה להתרה של חסם עורקים, וגורמת לשחרור נוזלי לימפה, רעלנים ופתוגנים (גורמי תחלואה) למחזור הדם של הצב ואלה עשויים לגרום לזיהום מערכתי, שללא התערבות רפואית, לרוב מסתיים במוות.

אי לכך, אין לנסות ולשחרר את הצב מהשק ומחוטיו. יש לדווח ולהעביר אותו לטיפול רפואי של אנשי מקצוע כשהוא מחובר לפסולת כפי שנמצא, גם אם למראית עין הוא נראה בריא.

בין השנים 1999 ו- 2020  תיעדנו כ-150 "צבים בשק", מתים וחיים. רוב הצבים שתועדו אותרו על ידי עוברי אורח, פקחים ועובדי ים שדיווחו למרכז הארצי להצלת צבי-ים במכמורת. השאר נצפו ברשתות החברתיות.

בשנת 2019 צבים שהסתבכו בשקים היוו כשליש מכלל הצבים שטופלו במרכז ההצלה. במרכז הם עוברים הערכה רפואית בטיפול נמרץ, ומקבלים עירוי נוזלים ואנטיביוטיקה במקרים של נמקים ו/או בצקות. הסרת הפסולת מהגפיים מתרחשת רק יממה אחרי תחילת הטיפול. זיהומים יכולים להתפתח גם כשבועיים מזמן ההגעה ולכן הם נשארים להשגחה לפחות לזמן זה. צבים שעברו את תהליך השיקום משוחררים בחזרה לטבע, לעיתים קרובות ללא אחת מגפיהם, לאחר זמן ממוצע של כחודשיים וחצי.

צילום: המרכז הארצי לצבי ים

מקור השקים ונוכחותם בסביבה הימית עדיין לא ברורים. האם מקורם בים או ביבשה,  האם הם נסחפים בזרם או מושלכים בים העמוק. אוכלוסיית האצות עליהן נישאים הצבים הצעירים גם הן בסכנת הכחדה בים התיכון. שני הגורמים יחד: תפוצת הפסולת הנרחבת והידלדלות האצות בים הפתוח, גורמות לסיכון צבי ים צעירים ומאיימת להכחיד את שני המינים. 

אנא שתפו את הפוסט ועזרו לנו להפיץ את הבשורה ולהציל צבי ים - לא מסירים את השק ומתקשרים מיד ל- 3639*
מוזמנים גם להקשיב לפרק בפודקסט שלנו מדברימדע עם שיר ששון

שיר ששון מתנדבת במרכז הארצי להצלת צבי ים וסטודנטית לתואר ראשון במדעי הים במרכז האקדמי רופין. שיר שותפה למחקר המתבצע במרכז ההצלה בנושא צבי הים המסובכים בשקים.

מקורות:

1. Message in a bottle - The story of floating plastic in the eastern Mediterranean sea.

2. The Sargassum conundrum: very rare, threatened or locally extinct in the NW Mediterranean and still lacking protection

3. Young sea turtles of the pelagic Sargassum-dominated drift community: Habitat use, population density, and threats

4. A global review of marine turtle entanglement in anthropogenic debris: a baseline for further action