היום בזמן מגפה עולמית, אנו האזרחיות והאזרחים זקוקים למידע מהימן. בפוסט זה נסביר כיצד מתנהל התהליך המדעי בזמן המגפה ובכלל, וכיצד ניתן לדעת האם כשנתקלים במידע ברשת כדאי ללחוץ על כפתור השיתוף, להמשיך הלאה, או שמא אפילו להזהיר.

טלוויזיה, פייסבוק, טוויטר, שיחות מסדרון, כולם מלאים במידע על נגיף הקורונה. קל ללכת לאיבוד בתוך המידע המופץ ולא לדעת למה להאמין. בפוסט הזה ננסה לעשות קצת סדר, ולהסביר כיצד עובדת השיטה המדעית.

🧪 המדע מבקר את עצמו באופן תמידי [1]: במצב רגיל, נדרשות מספר שנים לפרסום מאמר. אוספים מספיק נתונים, מוודאים את נכונות התוצאות במספר שיטות, ושולחים מאמר לכתב-עת מדעי. כתב העת שולח את המאמר לביקורת עמיתים - כלומר לפחות לשני מומחים בתחום, על מנת שיחוו דעתם האם המאמר ראוי לפרסום או אם צריך לשפר אותו (ראו איור) [2]. 

קצב זה אינו מתאים לזמן מגפה, כשכל מידע יכול לעזור להציל חיים [3,4]. במקרה כזה תוצאות ראשוניות מפורסמות מהר, לרוב תחילה ללא ביקורת עמיתים בשרתי "טרום-פרסום" כמו bioRxiv ו-medRxiv , המיועדים למאמרים לפני קבלה לכתב עת מדעי [5,6]. אם המאמר טוב מספיק, הוא יתקבל לאחר שבועות בודדים לכתב עת מדעי לאחר ביקורת עמיתים מזורזת [7,8].

גם לאחר שהמאמר מפורסם, חוקרים דנים ביניהם ומבקרים את טיב המאמר ואת השיטות והפרשנות של התוצאות [2,9,10]. עם הזמן, חוקרים אחרים ינסו לשחזר את התוצאות בשיטות שונות, ויבצעו ניסויים נוספים על מנת לבחון את ההשערות. במקרי קיצון בהם נמצאו במאמר פגמים מהותיים, או שתוצאותיו לא ניתנות לשחזור, המאמר ייפסל מכתב העת [2,11]. זאת כמובן, בשונה ממה שקורה עם פוסטים או מאמרי דעה בעיתונות. 

🧪 מדענים ומדעניות מבססים את עמדתם על עדויות מצטברות: מדע מבוסס על ראיות ועובדות, וכאשר הן מתעדכנות - כך גם המסקנות (לדוגמה, מהו החומר התורשתי, או עמדת המדענים לגבי עטיית מסכות) [3,12,13]. האיסוף המתמיד של מידע חדש, ושינוי השערות בעקבות עדויות חדשות בשטח, אלו חלקים חשובים מהשיטה המדעית המובילים לכך שתאוריות ומסקנות מדעיות יתעדכנו ויתבססו על המידע הכי מעודכן שיש בנקודת הזמן הנוכחית [1,3]. חשוב לזכור, לפני חודשים בודדים כלום לא היה ידוע על המגפה, ומכיוון שמדובר בנגיף חדש אשר נחקר תוך כדי תנועה, מידע חדש מצטבר כל הזמן [3,13].  

🧪 למדענים/ות ולאנשי ונשות רפואה תחומי מומחיות שונים- בצל המגפה, הרבה מהשיח המדעי עבר דווקא לטוויטר [9]. מדעני/ות ואנשי ונשות רפואה משתפים מידע ברשתות החברתיות ודנים בתוצאות חדשות. כך ניתן לקבל, באופן בלתי אמצעי, מדדים לאמינות מאמר מסויים לפי הביקורת שיש לאנשים מהתחום הרלוונטי עליו, או לקבל מושג על מה התיאוריות והמסקנות הרווחות כרגע בקרב מומחים. כשמדובר בשיח הנעשה ברשתות החברתיות ובתקשורת, שנעשה לעיתים ללא ביסוס מדעי מספק, חשוב לשים לב מי הם הדוברים [1,13]. כפי שבעת בעיה לבבית מסובכת נעדיף להתייעץ עם קרדיולוגית מאשר עם אורתופדית, גם בנושא המגפה יש אנשי רפואה וחוקרים בעלי ידע וניסיון רלוונטי, המומחים בנושא יותר ממדענים ומרופאים אשר זהו אינו תחום עבודתם [3].

🧪 איך לקרוא מידע ולוודא שהוא מבוסס עובדות [3] - תחילה יש לנסות להבין מהי מידת מהימנות המידע, לפי הדברים שהוזכרו בהרחבה לעיל:

• מומחיות הכותב/ת: האם היא אפידמיולוגית, וירולוגית, זיהומולוגית, אשת צוות רפואי במחלקת קורונה, האם פרסמה מאמרים מקצועיים מדעיים בנושא הקורונה? במידה והדובר אינו בעל מומחיות רלוונטית בנושא, האם דבריו מתבססים על דברי אחד מהנ"ל?
• היכן פורסם המידע ועל אילו עובדות הוא מתבסס: האם זה פרסום מדעי בירחון מדעי שעבר ביקורת עמיתים, או באחד משרתי טרום-הפרסום שפורסם לפני ביקורת עמיתים [14]? אם זה מאמר דעה בעיתונות, בלוג אישי או מקצועי, כתבה עיתונאית, או פוסט ברשת חברתית, האם הכתוב מתבסס על פרסום מדעי?
• מתי פורסם המידע והאם יש מידע עדכני יותר: זכרו, הידע על המגפה מצטבר כל הזמן. הפרשנויות וההמלצות מתעדכנות עם הצטברות הנתונים. קיבלתם לינק לכתבה מלפני כמה חודשים? בדקו האם יש מקורות עדכניים יותר. 
• תמיד קראו מעבר לכותרת: תפקיד הכותרת היא למשוך קוראים, והיא עלולה להיות מטעה ולא לתאר נכון את מה שכתוב בטקסט עצמו.

ניתן ורצוי להיעזר כמובן בשיח המומחים (למשל [15,16]), ובאתרים כגון מדע גדול, בקטנה, מכון דוידסון ומדעת, המנגישים מדע בעברית פשוטה [17,18], וכמובן באתרי ארגוני הבריאות וכתבי העת השונים [19-23] (טיפים לקריאת טקסט מדעי [24]) . חשוב להפריד בין פרסום מדעי למידע שאינו מדעי ואינו מבוסס על עובדות מהימנות ("פייק ניוז"/קונספירציות). בנוסף, מומלץ להיות ביקורתיים וביקורתיות לגבי מה שנאמר בתקשורת, ולקחת בחשבון כי כתבות לעיתים לא משקפות באופן מדויק את מה שנכתב במאמר המדעי [3,6,25]. כשיש ספק, אתם תמיד יכולים לשאול אותנו בקבוצת הפייסבוק שלנו מדברימדע.

לסיכום, הזמנים עכשיו די משוגעים ומאוד קל ללכת לאיבוד בתוך שפע המידע, לא לדעת על מה ניתן להסתמך, ומה נכון לשתף הלאה. בסופו של דבר, פייק ניוז ומידע מוטעה עלולים לסכן ואף להרוג, ולפעול לפי מידע עדכני ומהימן יכול להציל חיים. אנו מקווים שהפוסט הזה נתן לכם כלים להיעזר בהם על מנת לשפוט את המידע שמולכם.

איור תמונת הפוסט: שגיא ברודסקי

מקורות וקריאה נוספת:

1. "להבין מדע" אוניברסיטת ברקלי

2. על הליך ביקורת עמיתים

3. "תערוכה אינטראקטיבית" בנושא עובדות בזמן קורונה, אוניברסיטת וושינגטון

4. קריאה משותפת של גורמים מדעיים ורפואיים לפרסום מהיר של ממצאים על COVID-19

5. על פרסום מאמרים בתקופת המגפה

6. כיסוי עיתונאי של מאמרים טרום-פרסום, ראיון עם המקים של bioRxiv ו-medRxiv 

7. פלטפורמת ביקורת עמיתים מזורזת למאמרי טרום-פרסום על נגיף הקורונה

8. על הליך מזורז למאמרים הקשורים לקורונה

9. על מאמר סרולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, והביקורת עליו ממדענים ברשתות חברתיות

10. PubPeer - אתר בו מדענים דנים על מאמרים לאחר פרסום

11. Retraction Watch - אתר המדווח על מאמרים שהוסרו מכתבי עת

12. הגילוי של ה- DNA כחומר התורשתי

13. ראיון עם מדענים על מה הוביל לשינוי הגישה לעטיית מסכות במגפה

14. קטע מתוכנית הצד השני עם גיא זהר על מאמרים על נגיף הקורונה שלא עברו ביקורת עמיתים

15. רשימת טוויטר של חבר העמותה נעם לויתן על צייצנים ישראלים אמינים על נגיף הקורונה

16. רשימת טוויטר המאגדת חוקרים ישראלים ומחו"ל

17. איזור "עדכוני קורונה" באתר של מכון דוידסון 

18. פוסטים על נגיף הקורונה באתר "מדעת"

19. אתר משרד הבריאות

20. אתר מרכז בקרת המחלות האמריקאי 

21. אתר ארגון הבריאות העולמי

22. ריכוז מאמרי מפתח חדשים על נגיף הקורונה, Nature

23. כל מאמרי הקורונה המתפרסמים, כולל בשרתי טרום פרסום

24. כיצד קוראים מאמרים מדעיים?

25. חוקר כותב בתגובה לכתבה על המחקר שלו בניו יורק פוסט "לא זו לא המסקנה מהמחקר שלנו!!!"