מאמר דעה של מדעניות דוברות ספרדית כשפת אם מציע כי כדי לתווך ולהפיץ ידע מדעי, דרוש תוכן בשפות שונות. במאמר נערכת השוואה בין מספר תוצאות החיפוש של המילה "מדע" במספר שפות למספר התוצאות באנגלית, על מנת להמחיש את הצורך. המאמר פורסם בעיתון Frontiers in Communication. כן, כתבנו על מאמר דעה שעוסק בהנגשת מדע. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.

באיזו שפה אנחנו חושבים? באיזו שפה אנחנו מתקשרים? ובאיזו שפה אנחנו יוצרים מדע?

בעוד שהתשובה לשתי השאלות הראשונות תלויה מאוד במיקום הגאוגרפי ובתרבות, התשובה לשאלה השניה כמעט תמיד תהיה – אנגלית.

אנגלית היא השפה המדעית הרשמית, והדבר מתבטא בחייהם של המדענים והמדעניות באופן יומיומי. אחד המדדים המרכזיים להצלחה של קריירה מדעית היא פרסום הממצאים, אם זה בעיתונים מדעיים ואם על ידי השתתפות בכנסים. רובם המוחלט של העיתונים המדעיים הנחשבים הוא בשפה האנגלית, וכך גם הכנסים. מדען או מדענית שרוצים להפיץ את מחקריהם לעולם – יצטרכו לשלוט היטב בשפה זו.

כמובן שישנם יתרונות לקיומה של שפה "אוניברסלית", שכולם יכולים להשתמש בה. שפה כזו מאפשרת העברת ידע ללא מחסומים בין ארצות ולשונות. לראיה אנחנו יכולים לראות את מדיניות "מסך הברזל" שהונהג בברית המועצות לשעבר בשנות הקומוניזם. מחקרים רבים התבצעו שם ואף פורסמו. אולם, רק מיעוט קטן מהידע הזה הצליח לחלחל לתודעה המדעית של ימינו – וגם זאת לאחר זמן, לעתים עשרות שנים. [1,2]

אבל מה עם מדענים ומדעניות שאנגלית אינה שפת אימם? האם השליטה של האנגלית כשפה שבה מתבצעת התקשורת בתחום המדע מיטיבה עבורם?

מליסה מרקז (Márquez)  ודר' אנה מריה פוראס (Porras), חושבות שלא. מרקז ופוראס הן שתי מדעניות, שחיות ועובדות כיום בארצות דוברות אנגלית, אך מגיעות ממשפחות דוברות ספרדית. הן פרסמו מאמר דעה [3] שדן בהשלכות של שימוש בלעדי באנגלית ולא בשפות אחרות. על מנת להמחיש את דעתן, החוקרות ביצעו ניסוי – חיפוש בגוגל של המילה "מדע" ב-11 השפות להן מספר הדוברים הרב ביותר בעולם: מנדרין, ספרדית, אנגלית, רוסית, הינדי, יפנית, טורקית, פורטוגזית, קוריאנית, גרמנית וויאטנמית. החוקרות הראו כי מרבית התוצאות המתקבלות הן באנגלית. הן הוסיפו והראו שגם כאשר מתחשבים בכמות האנשים הדוברים את השפה, מספר התוצאות באנגלית ממשיך להיות הרב ביותר.

למרות התוצאות החד-משמעיות, יש למחקר כזה כמה סייגים שכדאי לקחת בחשבון: ראשית, מרקז ופוראס מציינות בעצמן כי יתכן שבשפות שונות מילת החיפוש הפופולרית תהיה שונה מהמילה "מדע". יתכן שבאיזורים מסויימים יהיה מקובל יותר לחפש "ידע מדעי" או מילות חיפוש אחרות ברוח זו. סייג נוסף לממצאים הוא, שהחוקרות התחשבו במספר האנשים הדוברים את השפה בעולם, אבל לא במספר האנשים דוברי השפה שלהם גישה לאינטרנט. התוצאות במנוע חיפוש מושפעות מנתוני גלישה. אנשים שלא גולשים באינטרנט, לא מפרסמים ולא עורכים חיפושים – לא ישפיעו על התוצאות אף אם מספרם גדול. שאלה נוספת שעולה היא מה סוג ואיכות תוצאות החיפוש בכל שפה. 

יחד עם כל הסייגים, הנושא הערכי מדבר בעד עצמו - ובהרבה שפות. עם כל היתרונות בכך שיש שפת תקשורת אחת מרכזית בין מדענים ומדעניות, יש לכך גם חסרונות עבור מי שלא שולט בשפה זו. לא לכולם יש יכולת ומשאבים ללמוד שפה חדשה. וגם אם אלה ישנם, הזמן והמאמצים המושקעים בלמידה כזו יכולים להיות מושקעים בפעילות אחרת – למשל במחקר מדעי.

ומה בדבר אנשים שאינם מדענים, אבל צורכים מידע מדעי? התפרצות מגפת הקורונה שארעה לאחרונה היא רק דוגמה אחת למצב שמחייב נגישות של ידע מדעי לכל אדם, גם אם אינו מדען. העובדה שמרבית הידע הזמין הוא בשפה זרה היא אכן בעייתית עבור ציבורים שלמים, וביניהם אנחנו הישראלים. גם עבורנו השפה מהווה משוכה לעבור אותה – בין אם אנחנו צרכני מדע חובבים ובין אם אנחנו רוצים להיכנס לעולם המחקר.

המדעניות מרקז ופוראס מדברות מניסיון, שלהן ושל קהילותיהן. המחקר שלהן מציע הצעות רבות המאפשרות את האמצע. גם ליהנות מהיתרונות של תקשורת בשפה אוניברסלית, וגם לנקוט פעולות שינגישו את התקשורת הזו למי שהשפה האוניברסלית פחות זמינה עבורו.
בין הצעותיהן: לסקר תגליות של מדענים ומדעניות מארצות שאינן דוברות אנגלית, ליצור תוכן מתאים תרבותית ולהשתמש במדיה החברתית לתקשורת בין המדענים לציבור וגם בין המדענים לבין עצמם.
אפשרות נוספת היא תרגום מאמרים ותוכן מדעי מאנגלית לשפות אחרות, ועידוד תקשורת המדע בשפת האם. עמותת "מדע גדול, בקטנה" (כן, זאת שאתם קוראים פוסט שלה ברגע זה ממש) מנסה לתת מענה לצורך של מידע מדעי זמין ואמין בעברית. כמובן שזה לא פותר את כל הבעיות, ולו רק בשל היקף המידע האדיר שקיים בשפה האנגלית.

אז האם הפתרון הוא במדענים שיתרגמו לנו את מחקריהם? בעיתונאים שיסקרו? באקדמיה הישראלית שתתווה מדיניות? כנראה שקצת מכל דבר. האנגלית לא הולכת להיעלם מהאקדמיה, אבל היום יותר מתמיד, המדע רלוונטי לכולם.

הטקסט נכתב על ידי אורלי וולפסון, בעלת תואר ראשון בביולוגיה וכימיה מהאוניברסטיה העברית, ותואר שני בחינוך מחוננים ומצטיינים מאוניברסיטת חיפה. כיום היא סטודנטית לתואר שני בתקשורת המדע בטכניון. היא חוקרת טקסטים בנושאי מדע הפונים לציבורים שונים.

מקורות וקישורים לקריאה נוספת:

[1] - על אחד הגורמים שהפכו את האנגלית ל"שפת המדע" של ימינו: https://physicstoday.scitation.org/do/10.1063/pt.6.4.20171017a/full/

[2] - על עבודתו של לב ויגוטסקי https://www.marxists.org/glossary/people/v/y.htm#vygotsky-lev

[3] - מאמר הדעה כפי שמופיע בעיתון Frontiers in Communication:
https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fcomm.2020.00031/full

איך אומרים "מדע" בשפות שונות: https://www.indifferentlanguages.com/words/science