סקר יונקים טורפים בסרנגטי הציג בפני החוקרים תופעה שלא ציפו לה. נשרים ועופות אוכלי נבלות אחרים הגיבו לקולות של טורפים ונטרפים שעשויים להעיד על הימצאות פגר למאכל. הגילוי ערער על התפיסה שנשרי אפריקה, אירופה ואסיה מאתרים את מזונם בעזרת חוש הראייה בלבד.

במסגרת מחקר שבודק את מספרם ותפוצתם של מיני יונקים, חוקרים ערכו סקר טורפים בשמורת הסרנגטי שבטנזניה. על מנת לגרום לטורפים להראות את עצמם הם פיזרו "מלכודות קול" בשטח. מלכודות אלו (שהן בעצם "נקודות השמעה") היו למעשה רמקולים שהשמיעו קולות מסצֵנה של טרִיפה. 

לכידת הטרף וזלילתו הן לא עניין שקט. הן מלוות בקולות של הנטרף וגם של הטורפים. הפסקול שהושמע בנקודות ההשמעה כלל שלוש דקות של קולות מצוקה של עופר של גְנו, ו-12 דקות של קולות שמשמיעים טורפים, כמו אריות, תנים וצבועים נקודים כשהם מתגודדים על טרף ומתחרים על מקום טוב "סביב השולחן". הקולות הושמעו בין 6 ל-9 בבוקר, ובסך הכול היו 318 השמעות כאלו. בנקודות ההשמעה לא היה פגר אמיתי או פיתיון. 

הקולות היו מיועדים אמנם למשוך טורפים ולאפשר לחוקרים לספור ולתעד אותם, אבל אז קרה משהו מפתיע. אל נקודות ההשמעה הגיעו נשרים ועופות אוכלי פגרים נוספים, ביניהם עיטים, דיות, חסידות ועורבים שפגרים מהווים חלק מהתזונה שלהם.

למה זה מפתיע? כי עד היום, אורניתולוגים (חוקרי עופות) סברו שעופות, ובמיוחד כאמור נשרי העולם הישן, מאתרים את הפגרים שמהם הם ניזונים בעזרת חוש הראייה - אם זה על ידי איתור פגר על הקרקע בזמן דאייה בגובה, או על ידי איתור עופות או בעלי חיים אחרים שמתגודדים על פגר על הקרקע או חגים מעליו בשמיים. בניגוד לנשרי העולם החדש (אמריקה), לנשרי העולם הישן גם אין חוש ריח חד [1]. בכלל, עד כה תוארו מעט מאוד עופות המסתמכים על חוש השמיעה על מנת למצוא מזון. לאור זאת, החוקרים שיערו שנשרים ועופות אחרים לא יפלו בפח "מלכודת הקולות" ולא יתקרבו אל נקודות ההשמעה, שבהן אין כלל פגר שניתן לראות או להריח.

כשהעופות הגיעו אל נקודת ההשמעה, החוקרים תיעדו את מינם ואת מספרם של העופות שהתקרבו למרחק של 100 מטרים או פחות מנקודת ההשמעה. הם גם תיעדו את סדר הופעתם של העופות. 

אל תחנות ההשמעה הגיעו עופות ב-34% מהפעמים שהן הופעלו. למרות שתנים וצבועים הגיעו במהירות ל-90% מהתחנות, ב-22% מהמקרים כל מיני העופות (פרט לנשר הדרומי, Gyps rueppelli) הגיעו ראשונים והשיגו את היונקים. כך הופרכה גם השערתם השנייה של החוקרים, שצפו שהעופות יגיעו יותר לתחנות השמעה שבהן כבר יש יונקים. למעשה, התוצאות הראו שהסבירות שעוף ינחת במקום היתה גבוהה יותר כאשר לא היו יונקים: כשהם נמצאו במקום העופות לא הזדרזו להגיע.   

מספר העופות שהגיעו אל תחנות ההשמעה מכל מין תלוי כמובן בצפיפות המין בשטח, בפיזור שלו במרחב ואולי במיוחד בפיזור שלו בזמן. מה הכוונה פיזור בזמן?

פרט לנשר אפור הכיפה ולעזניית הנגב, נשרים אחרים הגיעו ראשונים רק ב-13 מהמקרים, ומתברר שזה לא מקרי. השמעת הקולות התרחשה בשעות הבוקר. כל צפר מתחיל, שחפץ לצפות בנשרים דואים מעל נחל צין ממתחם הקבר של בן גוריון, יודע כי זו פעילות מומלצת בחום! תרתי משמע. אנחנו גם מאוד ממליצים על הפעילות הזו, וגם הנשרים מחכים שאוויר הבוקר הצונן יתחמם והתרמיקות שעליהן דואים הנשרים ללא מאמץ "יתבשלו", ואז הם נוסקים לשמיים. 

החוקרים חילקו את העופות שהגיעו אל נקודות ההשמעה לעופות קלי כנף וכבדי כנף. עופות קלי כנף הם עופות שהיחס בין משקל גופם לשטח הכנף שלהם הוא קטן. כאלה הם ארבעת העופות שהוזכרו (עיט סוואנות, עיט ערבות, נשר אפור כיפה ועזניית הנגב), כך שלא פלא שהם היו הראשונים להגיע בשעת בוקר זו, שכן הם יכולים לעופף בקלות יחסית גם באוויר הבוקר הצונן. העופות האחרים הם כבדי כנף, הם מחכים שהאוויר יתחמם לפני שהם מתרוממים לתעופה, ולכן לא נצפו בשעה זו. סביר להניח שאם יערכו את אותו ניסוי בצהרי היום התוצאות יהיו אחרות לגמרי. לפיכך, אנחנו לא יכולים לקבוע מהמחקר הזה אם אכן הנשרים הללו מגיבים לקולות. יהיה צורך במחקר נוסף בשעות אחרות כדי לבדוק זאת. 

לעופות יכולות שמיעה מרשימות, ותעיד על כך התקשורת הקולית המפותחת שלהם - מגוון אינסופי כמעט של קולות, שריקות וציוצים. העופות אוכלי הנבלות והטורפים התפתחו זה לצד זה במהלך האבולוציה, ואך הגיוני שהעופות יזהו קולות של טורפים ויגיבו אליהם. אם כי, כאמור, עד היום לא חשבו שזה אכן קורה. כך נוצל סקר שהיה מכוון לטורפים גם לחקר עופות, אף שעובדה זו לא חפה מבעיות, שכן הוא "רוכב" על סקר הטורפים ולא תוכנן מראש בצורה הבודקת ביעילות את יכולות השמיעה של העופות. אך ללא ספק התגלה כאן משהו מעניין ואולי אף חדשני. כעת, משישנה הוכחה כי העופות הגיעו לנקודות ההשמעה שלא היה בהן שום דבר שקשור בטריפה מלבד קולות, הנושא ישמש בוודאי כר פורה למחקרים נוספים בתחום הביואקוסטיקה [3].

חידה אחרונה נשארה פתוחה: היכן הרָחָם (Neophron percnopterus)? למרות שהגיעו לתחנות מגוון נשרים, עיטים, חסידות מרבו, דיות ועורבים, נעדר מהן לחלוטין הרָחָם. למה הוא לא הגיע? אולי מחקרים נוספים יגלו את התשובה. 

תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה במאמר [1] בכתב העת המדעי Ecology & Evolution. 

מקורות:

[1] המאמר - A dead giveaway: Foraging  vultures and other avian scavengers respond to auditory cues

[2] כתבה - Turkey Vultures Have a Keen Sense of Smell and Now We Know Why

[3] אתר המרכז לביואקוסטיקה Center for Conservation Bioacoustics