מגוון רחב של אמצעי מניעה זמין כיום לנשים, החל מגלולות ועד להתקנים תוך רחמיים. לפני כשבוע וחצי אושר לשימוש אמצעי מניעה חדש – ג'ל נטול הורמונים שפועל במנגנון של ויסות חומציות הנרתיק.
בסוף חודש מאי אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את התרופה Phexxi - אמצעי מניעה חדש עבור נשים [1]. באופן מפתיע, לא מדובר במדבקות, זריקות או סוג חדש של גלולות, אלא דווקא בג'ל שמכיל שלושה חומרים פעילים: חומצת חלב (חומצה לקטית), חומצת לימון (חומצה ציטרית) וקרם טרטר (אשלגן דו-טרטרי, נגזרת אשלגן) [2].
העובדה שמדובר בתרופה נטולת הורמונים, מאפשרת הימנעות ממגוון תופעות לוואי בנשים הסובלות מהן, בנוסף להיותה חלופה נוחה לנשים שמראש לא מעוניינות או לא יכולות לקבל טיפול הורמונלי. מאפיין ייחודי נוסף הוא שהג'ל נלקח על פי הצורך – לכל היותר שעה טרם קיום יחסי המין – דבר שמהווה יתרון בהשוואה לאמצעי מניעה אחרים המיועדים לנשים, כמו גלולות, המצריכות נטילה יומיומית וטומנות בחובן גם סכנה לשכחה.
בג'ל ניתן להשתמש לכל אורך מחזור האישה והוא פועל מקומית במנגנון ייחודי של ויסות החומציות בנרתיק. באופן טבעי, בנשים בגיל הפוריות הנרתיק שומר על סביבה חומצית יחסית. האסטרוגן, אחד מהורמוני המין הנשיים, תומך בשגשוג אוכלוסיית חיידקים הנמצאת בנרתיק. חיידקים אלה יודעים להמיר גלוקוז לחומצת חלב – מה שמקנה את החומציות לאזור [3]. בנוסף להגנה מפני שלל זיהומים, חומציות זו מהווה גם סביבה עוינת לזרע. לזרע מצידו יכולת להתמודד עם תנאים קשים אלה – הוא מצויד בחלבונים שנועדו לנטרל את הסביבה החומצית של הנרתיק [3].
ההיגיון שעומד מאחורי מנגנון הפעולה של התכשיר הוא שימור ושיפור הסביבה החומצית בנרתיק. זה בתורו יפחית את תנועתיות הזרע, יקשה על האפקט מנטרל החומציות שלו ועל ידי כך יפחית את הסיכוי להיריון [2-3]. בשלב זה, אושרה התרופה רק למניעת היריון, אם כי החברה טוענת שהיא עתידה לבחון את יעילותה גם בהפחתת הסיכון למחלות מין כמו זיבה וכלמידיה, בהתבסס על אותו מנגנון [4].
על אף כל זאת, חשוב לציין כי יעילות הג'ל נבדקה במחקר בעל קבוצה אחת בלבד, ללא השוואה לקבוצת ביקורת שהשתמשה באמצעי מניעה מקובל אחר. לניסוי גויסו מעל 1300 נשים בגילאי 18-35 בעלות וסת סדירה, שדיווחו על קיום יחסי מין של שלוש פעמים לפחות במהלך החודש, והסכימו להשתמש בג'ל כאמצעי מניעה יחיד בתקופה זו [5-6]. יעילות התכשיר במניעת היריון בתום שבעה מחזורי וסת עמדה על 86%. לצורך השוואה, יעילות של גלולות במניעת היריון (בשימוש אידאלי) עומדת על יותר מ- 99% ושל קונדומים על 98% (למרות ש"בחיים האמיתיים" כשהשימוש לא בהכרח אידאלי יעילותם יורדת ל- 82%) [7]. חשוב לציין כי אלו נתונים המתייחסים ליעילות במניעת היריון במהלך שנה שלמה, המדד המקובל להערכת יעילות של אמצעי מניעה. מאחר והג'ל נבדק הן בתום שבעה חודשי שימוש והן בתנאי מחקר מבוקרים, ייתכן שיעילותו "בחיים האמיתיים" תדעך גם היא. הרעיון בבסיסו עשוי להזכיר את פעולתם של קוטלי זרע, שגם להם אופן שימוש דומה, אבל בנוסף לחסרונות אחרים הם בעלי יעילות נמוכה יחסית שעומדת על כ- 75-80% [3].
בהתבסס על מנגנון הפעולה, לא מפתיע שתופעת הלוואי השכיחה ביותר שהופיעה בכ- 18% מהנשים במחקר היא תחושת צריבה באזור. באחוזים בודדים דווחה תופעה זו גם בקרב בן הזוג. מעבר לכך, דווחו תופעות לוואי של פריחה מקומית, אי נוחות וזיהומים בדרכי השתן. מסיבה זו, ההמלצה היא להימנע משימוש בג'ל בנשים עם הפרעות ודלקות חוזרות בדרכי השתן [2]. חלק קטן מהנשים (כ-1.6%) הפסיק את השימוש בג'ל על רקע תופעות הלוואי המפורטות. עוד עובדה חשובה היא שהתכשיר אינו יעיל במניעת היריון כאשר נלקח לאחר קיום יחסי מין.
הבחירה באמצעי המניעה המתאים ביותר תלויה בגורמים רבים ולכן מותאמת באופן אישי. עוד מוקדם לקבוע אם תכשיר שכזה באמת יכול להוות חלופה אמינה ובטוחה עבור נשים, אבל ייתכן שבקרוב יצטברו לכך מספיק ראיות. יתרה מזאת, ייתכן שהצלחתו תעודד פיתוח סוגים חדשים של אמצעי מניעה - כאלה שאינם הורמונליים ויכולים להינטל על-פי צורך וכך לאפשר חופש גדול יותר למשתמשות.
מקורות וקריאה נוספת:
[1] הודעת החברה על קבלת אישור לשיווק מה- FDA
[3] סקירה על חומרים מווסתי חומציות בתור אמצעי מניעה
[4] הודעה על אישור התכשיר בעיתונות
[6] על תוצאות המחקר הראשוניות בשימוש בג'ל
[7] על יעילות אמצעי מניעה שונים במניעת היריון