מסתמן כי אחת מתופעות הלוואי המסוכנות של החיים בצל מגפת הקורונה, בהם חוששים לצאת למרחב הציבורי, היא ירידה בשיעורי ההתחסנות למחלות אחרות. סקירת ספרות חדשה של עשרות מחקרים ומיליוני נבדקים מרגיעה (שוב) את החשש ומוכיחה את שכבר ידענו: תרכיבי החיסון נגד חצבת יעילים ובטוחים.

החיים בצל מגפת הקורונה מאתגרים למדי. אנו נדרשים לעטות מסכות במרחב הציבורי, לשמור מרחק אחד מהשני, להקפיד על היגיינה יתרה ואף לשהות חלק מהזמן בבידוד ובהסגר [1]. לאור המחסור בחיסון ובטיפול תרופתי ייעודי, צעדי מנע אלו הם כלי הנשק העיקרי במלחמה כנגד הנגיף, המאפשרים, בין היתר, להקטין את קצב ההתווספות של חולים חדשים למערכת הבריאות, ובכך למנוע את קריסתה תחת עומס יתר, ולצמצם מוות עודף של אנשים כתוצאה מכך.

למרבה הצער, החיים בצילה של מגיפה אחת לא יקנו לנו חסינות אל מול מגיפות אחרות, שלא נעלמו מהעולם. נתוני שטח שנאספו מהתקופה האחרונה ופורסמו בערוצי התקשורת השונים [2,3] מעלים תמונה מדאיגה: חלה ירידה ארצית חדה בשיעור ההתחסנות של ילדים בטיפות החלב כנגד שלל מחלות. מדאיגה במיוחד היא הירידה בשיעור ההתחסנות כנגד מחלת החצבת, במסגרת "החיסון המרובע" (MMRV), המחסן גם כנגד המחלות חזרת, אדמת ואבעבועות הרוח - ירידה ברמה הארצית של 30% ביחס לשנה שעברה.

מחלת החצבת היא מהמחלות הזיהומיות המידבקות ביותר המוכרות לאנושות. כאשר אדם שאינו מחוסן נחשף לחולה חצבת, יש לו סיכוי של מעל 90% להידבק בנגיף (על כך כתבנו בעבר כאן, וכאן). סימני המחלה יהיו לרוב חום גבוה, שיעולים ופריחה. כ-20% מהחולים יפתחו סיבוכים מסכני חיים המערבים את דרכי הנשימה ואת מערכת העצבים, ומוערך כי 1-2 מתוך 1,000 ילדים חולים עלולים למות מהמחלה [4]. רבים אחרים יישארו עם נזקים בלתי הפיכים במערכת העצבים, כדוגמת חירשות, ודרגות שונות של פיגור שכלי [5].

למזלנו הרב, שגרת החיסונים בארץ [6] מאפשרת לילדים להתחסן לחצבת בשתי מנות, אחת בגיל שנה והשנייה בגיל 6, מה שמקנה להם חסינות של כ-97% מפני המחלה (!). בנוסף, מי שחוסן ועדין חלה בחצבת, יסבול, לרוב, ממחלה קלה יחסית. יתרון נוסף של החיסון נובע מהגנת חסינות העדר – כאשר רוב האוכלוסייה מחוסנת, הסיכון להעברת מחלה מידבקת בין אדם לאדם יורד. הבעיה היא שככל שמחלה מידבקת יותר, כך צריך שיותר אנשים יהיו מחוסנים על מנת לקבל חסינות עדר. במקרה של מחלת החצבת מדובר בכיסוי החיסוני הגבוה ביותר: 90%-95% מהאוכלוסייה צריכה להיות מחוסנת בשביל חסינות עדר יעילה [7]. ברור, אם כן, מדוע ירידה חדה ברמה הארצית בשיעור ההתחסנות צריכה להדאיג אותנו.

למרות יעילות החיסון ובטיחותו, בשנת 2018 חלה התפרצות מחודשת של המחלה ברחבי העולם וגם בישראל, בין היתר בגלל היווצרות כיסי אוכלוסייה לא מחוסנת, בהם שיעור הכיסוי החיסוני היה נמוך משמעותית מ-95%. לראשונה מזה 15 שנים, במהלך ההתפרצות חלו בישראל 4,300 איש ו-3 נפטרו [8]. אחד הגורמים להיווצרות כיסי אוכלוסייה לא מחוסנת היו דחייני וסרבני חיסונים, אשר מתוך חוסר אמון בשיטות המדעיות, מסרים שגויים ופחד מתופעות לוואי לא מבוססות, ממאנים להתחסן, וזאת למרות שהבטיחות והיעילות של החיסון נבדקו אינספור פעמים [9]. ממש לאחרונה ובדיוק בזמן, יעילות החיסון ובטיחותו נבדקו שוב, בסקירה שיטתית רחבת היקף שבוצעה על ידי ספריית קוקרן (Cochrane Library) המהווה מקור חשוב לרפואה מבוססת ראיות, ובדקה תוצאות מעשרות מחקרים רפואיים עשויים היטב [10]. 

בסקירה נבדקו תוצאות מ-138 מחקרים בלתי תלויים זה בזה, המכילים מידע מכ-23 מיליון וחצי נבדקים ברחבי העולם, שבדקו את יעילות תרכיבי החיסון נגד חצבת. ניתוח הממצאים העלה כי יעילות המנה הראשונה של החיסון במניעת המחלה הינה 95%, ואחרי המנה השנייה היא עולה ל-96%. שתי המנות ככל הנראה מספקות הגנה לכל החיים. תוצאות יעילות גבוהות מאוד התקבלו גם עבור חסינות כנגד חזרת, אדמת ואבעבועות רוח.
לגבי בטיחות, סקירת תוצאות ממיליוני ילדים שקיבלו את החיסון לא מצאה קשר בין החיסון ובין דלקת רקמת המוח, עיכוב התפתחות קוגניטיבית, סוכרת, אסטמה, נזלת אלרגית, לוקמיה, טרשת נפוצה, וזיהומים חיידקיים ונגיפיים.
ומה לגבי אוטיזם? הסקירה מצאה ששיעור הילדים המאובחנים באוטיזם הינו 451 לכל 100,000 ילדים שלא חוסנו, לעומת 419 ילדים לכל 100,000 ילדים שכן חוסנו. במילים אחרות, שוב - לא נמצא קשר בין החיסון לאוטיזם. מסקנת החוקרים היא, שהעדויות הרבות לגבי יעילות ובטיחות החיסון תומכות בשימושו הנרחב באוכלוסייה ומדגישות את חשיבות הגנת חסינות העדר לבריאות הציבור.

בתקופת מגפת הקורונה, העולם כולו מחכה בכיליון עיניים לפיתוחו ולבואו המיוחל של החיסון כנגד הנגיף, שיאפשר לנו לחזור לשגרה שהכרנו ולהפוך את המחלה לזיכרון העבר, כפי שעבור דור ההורים והסבים שלנו מחלות הפוליו, הדיפתריה והחצבת הן זיכרון העבר. בתקופה הזאת במיוחד, אל לנו לוותר על חיסוני השגרה. הם כאן כדי להגן עלינו מפני מחלות מסוכנות מאוד, בתנאי שנקפיד להתחסן ונשמור על הכיסוי החיסוני הגבוה. מגפה אחת הספיקה לנו בהחלט.

מקורות וקריאה נוספת:

1) הנחיות מעודכנות לשגרה, אתר משרד הבריאות 

2) ירידה חדה בשיעור ההתחסנות של ילדים בטיפת חלב, תאגיד השידור הישראלי

3) משרד הבריאות מזהיר: יש לשפר את הכיסוי החיסוני בקרב ילדים, תאגיד השידור הישראלי

4) מידע על מחלת החצבת, אתר משרד הבריאות

5) נזקי החצבת ילוו את אורי במהלך כל חייו, עמותת מדעת

6) חיסון נגד חצבת, קופת חולים כללית

7) הכיסוי החיצוני הרצוי למחלת החצבת, ארגון הבריאות העולמי

8) פרטים אודות התפרצות החצבת בישראל 2018, אתר מבקר המדינה

9) לחסן או לא לחסן? עמותת מדעת

10) יעילות ובטיחות החיסון המרובע, סקירה שיטתית של ספריית קוקרן (Di Pietrantonj et al, 2020)