ב-2009 שמורת טבע בדרום מזרח צרפת זוהמה קשות על ידי דליפת נפט. הקרקע הוחלפה ולאחר 7 שנים קבוצת חוקרים החלה לבדוק מה עלה בגורל השמורה.  הם מצאו כי נמלים קטנות וחרוצות עושות הבדל גדול. הם השוו בין אזורים עם ובלי קינים של נמלי קציר, ומצאו כי נוכחות הנמלים מזרזת את שיקום השמורה [1]. 

אז כיצד נמלי קציר מהנדסות ומשקמות את הסביבה? ישנם כ-120 מינים [2] של נמלי קציר (.Messor spp), כאשר רובם מצויים באגן הים התיכון. נמלי קציר הן 'גרניבוריות', כלומר, אוכלות בעיקר זרעים וחלקי צמחים שונים. מושבות של נמלי קציר יכולות למנות אלפי ועד מאות אלפי נמלים במושבה יחידה (תלוי במין). 

כמות המזון שכל נמלה אוספת היא עצומה. לדוגמה, נמלי קציר ממושבה אחת עשויות לאסוף 305 זרעים בממוצע בשעה (!). אסטרטגית איסוף המזון העוצמתית, יחד עם מספר הנמלים הגדול במושבה [3], יכולים להביא לשינויים בצמחייה הטבעית בבית הגידול של הנמלים. נמלי קציר מפיצות זרעים של צמחים ממקום למקום, כאשר הן אוספות אותם ממרחקים (לעיתים עד 40 מטרים מהקן!), וחלקם נופלים/עפים ברוח בדרך. כמו כן, חלקים שהן לא אוכלות מסוננים ונזרקים מחוץ לקן (מה שמוכר לחובבי טבע כחצי סהר של חלקי צמחים מסביב לפתח הקן, ראו תמונה למטה) ויוצרים עם הזמן צמחים חדשים. כך, הנמלים תורמות לצפיפות גבוהה יותר ולמגוון רב יותר של צמחייה, בעיקר בקרבת קיניהן [4-5]. כמו חקלאיות נבונות, נמלי קציר אוגרות את הזרעים שהן אוהבות לאכול במעין אסמים מיוחדים בתוך הקן. פעולות החפירה הנמרצות והעברת הקרקע ממקום למקום בכדי ליצור את האסמים ותאים נוספים, מערבלות את הקרקע וכך יוצרות שינויים בהרכב שלה. כמו פעולת המעדר שמבצע גנן מיומן, ערבול הקרקע והשינויים שבעקבותיו מעודדים פוריות וגדילה של צמחים באזור. 

זרעים מסוימים שהנמלים אוספות (או חלקים מהם) הם אכילים במיידי, וזרעים אחרים נאגרים באסמים ונאכלים עם הזמן, או מתפרקים.  באסם טיפוסי של נמלת קציר ממין מסויים (M. capensis) למשל, נאגרים 173,000 זרעים בממוצע לאורך עונות השנה [6]. פירוק החומר האורגני באסמים שבמעמקי הקרקע, כמו גם פירוק החומר שנזרק החוצה, מעשיר את הקרקע בחומרי הזנה [7], מה שתורם לסביבה בריאה לשורשי צמחים וליצורים אחרים החיים בקרקע. 

בזכות פעולות אלו, הנמלים ממריצות ומזרזות את השחזור הטבעי של בית הגידול שלהן, לעומת אזורים דומים ללא קיני נמלים. אמנם התנהגותן של נמלי הקציר ידועה מזה זמן מה, אך המחקר הנוכחי הצליח לשים את נמלי הקציר גם בהקשר של שיקום סביבה טבעית: המחקר נעשה בשטח שהופרע על ידי האדם ונבדק לאחר זמן לא מבוטל (7 שנים מאז הדליפה), כך שהוא בהחלט משכנע. לא סתם נמלי קציר נחשבות למהנדסות סביבה (ecosystem engineers) ונראה עתה שהן לוקחות תפקיד מפתח גם בשיקומה.

בתמונה: חצי סהר של חלקי צמחים מפוזרים מחוץ לקן, של נמלת הקציר הדו-גונית (Messor semirufus). צילום: מאיה סער.

מקורות:

1. המחקר המדובר, כיצד נמלי קציר זירזו את שיקום הערבה הים- תיכונית: Harvester ants as ecological engineers for Mediterranean grassland restoration: Impacts on soil and vegetation
2. אתר AntWeb, ערך הסוג Messor
3. מאמר סקירה על נמלי קציר (Messor) ואסטרטגיות שיחור המזון שלהן: Foraging behavior in the ant genus Messor (Hymenoptera: Formicidae: Myrmicinae)
4. מאמר על הצטברות צמחייה שנזרקה מעל קיני נמלי קציר, ותרומתה באזור מדברי: Chaff piles of harvester ant (Messor spp.) nests in a desert ecosystem
5. מאמר על השפעת נמלי קציר על תפוצת מיני צמחים: Effects of harvester ants on plant species distribution and abundance in a serpentine grassland
6. מאמר עם פרטים על כמות הזרעים שאוספת נמלת הקציר: Selection of seeds by harvester ants (Messor capensis) in relation to condition of arid rangeland
7. מאמר בו בדקו בין השאר את תכונות הקרקע בקיני נמלים וסביבם, לעומת שטחי ביקורת: Harvester ants (Messor barbarus) as disturbance agents in Mediterranean grasslands