מערכת החיסון מגנה עלינו לרוב מפני גורמים זרים, ביניהם נגיפים, אולם ישנם מצבי חולי שונים בהם פעילותה יוצאת משליטה. אחד הביטויים לכך הוא תופעה הנקראת סערת ציטוקינים, הנצפית גם במחלת הקורונה (COVID-19). היא עלולה לגרום נזק למערכות בגוף ולעתים אף מעורבת בכשל נשימתי הנקרא ARDS. הבנת המנגנונים שגורמים לפעילות יתר של מערכת החיסון ולהדרדרות התפקוד הריאתי עשויה לאפשר מציאת תרופה לקורונה.
מחלת הקורונה התפרצה בעיר ווהאן במחוז חוביי שבסין בשלהי 2019, והגיעה תוך חודשים ספורים לרוב חלקי העולם. המחלה הוגדרה כמגיפה עולמית ובעקבותיה הוטלו הגבלות על חלק גדול מאוכלוסיית העולם, וחלו שינויים משמעותיים באורחות חיינו.
החולים בקורונה סובלים בדרך כלל מתסמינים כגון חום, שיעול, קוצר נשימה, עייפות וכאבי שרירים. מצבם של רוב החולים יוגדר קל והם יתגברו על הנגיף. חלק מהחולים לא יצליחו להתגבר על התסמינים ללא טיפול רפואי. מתוכם, חלק מהחולים הקשים אף ידרדרו למצב של כשל נשימתי, הנקרא תסמונת מצוקה נשימתית חריפה - ARDS (כלומר Acute respiratory distress syndrome). מצב זה עלול להיגרם מפגיעה בנאדיות הריאה על-ידי הנגיף. בנוסף, פעמים רבות הכשל הנשימתי מופיע בחולי קורונה במקביל לפעילות יתר של מערכת החיסון, הנקראת סערת ציטוקינים (עליה נרחיב בהמשך). חולי קורונה שמגיעים למצב של ARDS יזדקקו לאשפוז ולתמיכה נשימתית (מכונות הנשמה). ARDS הופיע גם כסיבוך של מחלות ה-SARS וה-MERS, שנגרמו על-ידי התפרצויות עבר של נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה. זהו סיבוך שאף עלול להוביל למות החולה [1-3].
אחת מחולות הקורונה הראשונות שאובחנה במצב קשה וסבלה מדלקת ריאות הייתה אישה בת 33 שעבדה בעיר ווהאן. היא קיבלה טיפול בחלבון שנקרא אינטרפרון, אשר תפקידו הוא לעורר את מערכת החיסון להגיב נגד הנגיף. התרופה ניתנה מתוך מחשבה שאם החולה נמצאת במצב קשה, הרי זה כי הנגיף הורס את תאי הריאה ועלינו להפעיל את מערכת החיסון על-מנת לפגוע בו. לאחר שלושה ימים של קבלת התרופה, מצבה של החולה כלל לא השתפר, אלא הורע מאוד [4]. היה זה אחד הרמזים הראשונים למורכבות של פעילות מערכת החיסון במחלת הקורונה, בייחוד כשמדובר בחולים קשים.
מערכת החיסון שלנו מומחית בטיפול בנגיפים. כשהיא מזהה תא שנדבק בנגיף, מתחיל רצף אירועים המערב שליחים, שהם מולקולות חלבון בשם ציטוקינים. שליחים אלה מזעיקים את תאי מערכת החיסון על-מנת שיהרגו את התאים שאותם הדביק הנגיף, כדי למנוע את התפשטותו - זהו התהליך הדלקתי. הדלקת חיונית למלחמה בנגיף, אך היא עלולה לגרום נזק רב לרקמה הבריאה אם היא יוצאת משליטה. לכן התזמון והיעילות של סיום התהליך הדלקתי חשובים מאוד. מה קורה כשהציטוקינים פועלים מעבר לדרוש ולא מפסיקים להתריע על נוכחות הנגיף? במקרה כזה הדלקת אכן לא מסתיימת, ונוצר נזק לאיברים. מקרה קיצוני של תהליך דלקתי שיוצא משליטה נקרא סערת ציטוקינים - תופעה המתוארת במספר מחלות ומצבים מסכני חיים. בסערת ציטוקינים יש עודף גדול של ציטוקינים שמזעיקים עוד ועוד תאים של מערכת החיסון. התאים הללו מגיעים לאיברים חיוניים והורגים גם את התאים הבריאים שבהם [5-6].
סערת ציטוקינים היא אחד הסיבוכים של מחלת הקורונה וכן של מחלות נגיפיות נוספות, ביניהן SARS ו-MERS הנגרמות על-ידי נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה. הדלקת משולחת הרסן עלולה לפגוע באיברים חיוניים ואף להוביל למות החולה. בחולי קורונה סערת הציטוקינים מתרכזת בדרך-כלל בריאות ובסביבתן, אם כי יש עדויות להתפשטותה למערכות נוספות. היא עלולה להיות אחד מהגורמים לפציעה חמורה של הריאות, שתוביל לכשל הנשימתי ARDS. למעשה, בחלק מחולי הקורונה הקשים סערת הציטוקינים והכשל הנשימתי ARDS מופיעים במקביל והם כנראה מחמירים זה את זה ומסבכים יחד את מצב החולה [3,5,7]. כדי לאבחן סערת ציטוקינים, ניתן להיעזר בזיהוי תסמינים אופייניים בשילוב עם בדיקת דם לקביעת רמות הציטוקינים בדם, אולם האבחון עשוי להיות מורכב [6]. אם נחזור למקרה של חולת הקורונה שטופלה באינטרפרון, ניתן לשער שהיא סבלה מפעילות יתר של מערכת החיסון. לכן לא תמיד נכון להשתמש בתרופות שמעוררות את מערכת החיסון במקרים כאלה.
הבנת המנגנונים שעומדים בבסיס מחלה היא גם המפתח למציאת הטיפול בה. בימים אלה נערכים מאות ניסויים קליניים בהם משתתפים חולי קורונה [8]. חלקם מנסים לפתח טיפול לפעילות היתר של מערכת החיסון. בין היתר נבדקות תרופות קיימות שמדכאות את פעילות מערכת החיסון, הניתנות בדרך כלל לחולים במחלות אוטו-אימוניות (מחלות בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו). חלק מתרופות אלו מנטרלות ציטוקינים, המעורבים כאמור בסערת הציטוקינים הקטלנית ולעתים ב-ARDS. העקרון המוביל בניסויים הבוחנים תרופות המדכאות את מערכת החיסון עבור טיפול בקורונה, הוא לא לדכא יותר מדי את מערכת החיסון, אלא רק להחזיר אותה לשיווי המשקל העדין האופייני לה. כלומר, המטרה היא לכוון את מערכת החיסון לתגובה בדיוק במידה הנכונה.
כיום, כארבעה חודשים לאחר התפרצות נגיף הקורונה בסין, עיני העולם נשואות לחוקרים בתקווה שימצאו תרופה למגיפת הקורונה במהרה. אחד הצעדים הראשונים במסע לחיפוש תרופה או טיפול לקורונה הוא ההבנה, שהתגובה של מערכת החיסון שלנו לנגיף עלולה לעתים להיות הגורם לסיבוכים הנצפים בחולים קשים. עקרון זה עשוי, אם כן, להוות כיוון מחקרי וטיפולי חשוב.
מקורות / לקריאה נוספת:
- מאמר על עדויות לסערת ציטוקינים בחולי קורונה
- מאמר על אבחון וטיפול בסערת ציטוקינים - Current concepts in the diagnosis and management of cytokine release syndrome, 2014