אחד הטיפולים הנסיוניים בחולי קורונה מבוסס על עירוי נוזל דם (פלזמה) מחולים שהבריאו מהמחלה, אשר מכיל נוגדנים נגד הנגיף. הטיפול ניתן לחולים בסין, נבדק בארה"ב, ובעתיד אולי יתבצע גם בישראל.
מחלת הקורונה (COVID-19) הובילה לרבבות מקרי מוות ברחבי העולם בשבועות האחרונים, ועולם המחקר והרפואה עמל במרץ לפיתוח טיפולים וחיסונים למחלה. ייתכן שחולי הקורונה שהחלימו יסייעו בטיפול בחולים שעדיין מתמודדים עם התסמינים הקשים של המחלה, באמצעות טיפול שנקרא עירוי פלזמה. הפלזמה היא נוזל הדם - החלק שאינו כולל את תאי הדם עצמם, אלא מכיל בין השאר מים, חלבונים, סוכרים, גורמי קרישה, הורמונים ונוגדנים. היא מהווה כ-55% מנפח הדם. טיפול נסיוני בעירוי פלזמה כבר התבצע בסין (1), וקיבל אישור מאת מנהל המזון והתרופות האמריקאי להתחלת תהליכי מחקר קליני וכן לשימוש במצבים מסויימים (2). הוא אף צפוי להיבדק בארץ (3). מהם עקרונות הטיפול וכיצד הוא עובד?
שחקני המפתח כאן הם הנוגדנים. זמן מה לאחר חדירת הנגיף - במקרה זה הקורונה - לגוף, מערכת החיסון שלנו מזהה אותו כגורם זר, ומתחילה להפעיל נגדו תגובה חיסונית. כחלק מהתגובה הזו יווצרו נוגדנים מתאימים ויופרשו לזרם הדם. נוגדנים אלה מסוגלים להיקשר למעטפת הנגיף ולאפשר את חיסולו תוך גיוס זרועות נוספות של מערכת החיסון.
מחקר שהתפרסם לאחרונה (אך טרם עבר ביקורת עמיתים) דיווח שהצליח לבודד מדמם של שמונה חולים שנדבקו בנגיף נוגדנים. צוות המחקר מצא כי הנוגדנים שבודדו היו מסוגלים להיקשר למעטפת הנגיף ביעילות ואף לנטרל אותו בתנאי מעבדה (במבחנה). הקישור של הנוגדנים אף היה ספציפי, כלומר, הם הגיבו לחלקים ייחודיים על פני המעטפת של נגיף הקורונה ולא לכאלה שעל פני נגיפי סארס (SARS) או מרס (MERS) המשתייכים לאותה משפחה (4). ממצא זה משמעותי למדי, שכן ייתכן שהנוגדנים יוכלו למנוע את האינטראקציה בין הנגיף לתאי גופנו. בידוד נוגדנים כאלה מדמם של אנשים שהחלימו מהמחלה יאפשר להעבירם לגופם של חולים שטרם פיתחו תגובה חיסונית מספקת. באופן זה ייתכן שניתן יהיה לסייע להם במלחמה בנגיף.
אחת הדרכים לבודד את הנוגדנים היא באמצעות עירוי פלזמה, שהיא כאמור הרכיב של הדם המכיל את הנוגדנים. את הפלזמה ניתן להחדיר לדמם של החולים באמצעות עירוי באופן מיידי, לאחסן אותה בקירור למשך כארבעים יום או להקפיא אותה ולהשתמש בה עד שנה מיום האיסוף (5). כיצד מפיקים את הפלזמה כך שניתן יהיה להעביר אותה מהתורם למקבל? על מנת לבודד את הפלזמה משאר מרכיבי הדם, ניתן להשתמש בעירוי דם שכבר נלקח ולהעבירו דרך מתקן להפרדת חומרים באמצעות סחרור - סרכזת (צנטריפוגה), בה החומרים מופרדים בהתאם לצפיפותם. למבחנת דם שעברה תהליך סרכוז יהיה מראה אופייני: החלק העליון שלה יכיל מעין נוזל צהבהב, שהוא הפלזמה, וחלקה התחתון יכיל חומר אדום ובו תאי הדם האדומים. בנוסף, אפשר לבודד את הפלזמה תוך כדי לקיחת הדם, בתהליך הנקרא אפרזיס (Apheresis) - הפרדת הדם למרכיביו. בתהליך זה מוחדר צנתר לוריד של התורם, והדם מועבר למכונה אשר מפרידה את הפלזמה באמצעות סרכוז. בשיטה זו שאר הרכיבים שאינם הפלזמה מוחזרים ישירות לדמו של התורם (6).
עירוי פלזמה נחשב לבטוח יחסית, כל עוד הוא מתבצע בזהירות. כלומר, יש צורך לבדוק את התאמת סוגי הדם של התורם ושל המקבל, ולוודא שהתרומה נקיה ממחוללי מחלה נפוצים. כמו כל טיפול רפואי, הפעולה כרוכה בסיכונים כדוגמת תגובה אלרגית לפלזמה של התורם, העברת מחלות, זיהומים ועוד (7).
מהי יעילות עירוי הפלזמה בחולי קורונה? טיפול עירוי פלזמה ראשון בחולי קורונה שהתבצע בסין הראה תוצאות ראשוניות חיוביות: ארבעה מתוך חמישה חולים קשים שקיבלו את הטיפול הראו שיפור במדדים שונים ימים ספורים לאחר קבלת העירוי, כגון ירידה בטמפרטורת הגוף לרמות התקינות. כמו כן חלה ירידה ברמות הנגיף ועליה ברמות הנוגדנים בדמם. שלושה מהמטופלים שוחררו לביתם והשניים האחרים נותרו באשפוז במצב יציב כחודש לאחר העירוי (1). חשוב להדגיש שמדובר בתוצאות ראשוניות בלבד, ולמחקר מגבלות ברורות: המדגם היה קטן מאוד ולא נעשתה השוואה לקבוצת ביקורת מתאימה. כמו כן, אין דרך לקבוע האם השיפור שנצפה אכן נבע ממתן העירוי. עדיין איננו יודעים האם הנוגדנים הנוצרים בדמם של חולי קורונה אכן מסוגלים לנטרל את הנגיף.
טיפול באמצעות עירוי פלזמה אינו חדש. הוא ניתן בעבר לחולי תסמונת נשימתית חריפה חמורה (SARS), ובמקרים של שפעת החזירים, שפעת העופות ואבולה (8). יחד עם תוצאות המחקר לעיל, הנתונים משאירים מקום לאופטימיות זהירה. במידה והתוצאות תחזורנה על עצמן בקנה מידה גדול יותר ותחת תנאים מוקפדים יותר, ניתן לקוות כי עירוי פלזמה העשירה בנוגדנים מתאימים יוכל להפוך לטיפול יעיל וזמין במלחמה בנגיף הקורונה.
מקורות / לקריאה נוספת:
2) אישור ה-FDA עבור טיפול עירוי פלזמה
3) משרד הבריאות קורא למד"א להתחיל לאסוף תרומות פלזמה
5) הוראות איסוף ושמירה על מנות דם ופלזמה, אתר ה-WHO
6) תהליך האפרזיס באתר של המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי
7) עוד על עירוי פלזמה, אתר ה-FDA