ימת בָאיִקַל שבדרום סיביר היא האגם העתיק והעמוק ביותר בעולם. היא בת כ-28 מיליון שנים וכנראה לא הייתה מחוברת לאוקיינוס מאז תור היורה, שנגמר לפני כ-145 מיליון שנים. היא מרוחקת מעל ל-2,000 קילומטרים מאוקיינוס הקרח הצפוני, אליו היא מחוברת באמצעות מערכת נהרות שאורכה יותר מ-3,000 קילומטרים, ולמרות המרחק העצום הזה, חיים בה כלבי-ים.
פוּסָּה באיקלית (Pusa sibirica) היא בין הקטנים שבכלבי-הים, והיא הטורף הימי היחיד המצוי אך ורק במים מתוקים, שכן רוב מיני כלבי-הים הם ימיים. תפוצת המין היוותה תעלומה במשך שנים רבות. על סמך דמיון במבנה וב-DNA שלה למיני כלבי-ים אחרים, אנו יודעים שפוסה באיקלית קרובה יותר אבולוציונית לפוסה כספית, שמצוייה רק בים הכספי, ולפוסה טבעתית, שמצויה ברחבי אוקיינוס הקרח הצפוני. בין שלושת מינים אלה מפרידים אלפי קילומטרים של יבשה. כיצד, אם כך, הם הגיעו לתפוצתם הנוכחית?
שתי השערות הועלו להסביר זאת:
לפי ההשערה הראשונה, שלוש הפוסות מקורן בכלבי-ים ש"נשארו" בתוך מה שנותר מימת טתיס העתיקה לפני מעל ל-5 מיליון שנים. הראשונה משלושת המינים שהתפתחה לפי השערה זו היא הפוסה הכספית, ולאחר מכן הפוסה הטבעתית והפוסה הבאיקלית התפשטו לתפוצתן הנוכחית דרך חיבורים יבשתיים לאוקיינוס הקרח הצפוני.
לפי ההשערה השנייה, מקורן הן של הפוסה הבאיקלית והן של הפוסה הכספית באוקיינוס הקרח הצפוני, ושתיהן התפשטו דרומה לתוך היבשת במהלך עידני הקרח של מאות אלפי השנים האחרונות, בהם עליית פני הים ויצירת קרחונים הובילו לנדידת קו החוף דרומה לתוך סיביר.
מספר מחקרים גנטיים הראו שההשערה השנייה כנראה נכונה. לפי מידת השונות הגנטית חוקרים הצליחו לחשב ששלושת מיני הפוסות נפרדו אבולוציונית מכלבי-הים האחרים לפני לא יותר מ-2 מיליון שנים, והפיצולים בין שלושת מיני הפוסות חלו לפני לא יותר מ-1.7 מיליון שנים. לפי תיארוכים אלו, ניתן לדחות בבטחה את ההשערה הראשונה על התפוצה העתיקה בשרידי ימת טתיס, ונראה כי הפוסות מקורן אכן באוכלוסיות שהתפשטו דרומה מאוקיינוס הקרח הצפוני!
פוסה כספית (Pusa caspica) קרדיט: By Mehr News Agency, CC BY 4.0
פוסה טבעתית (Pusa hispida)
מקורות:
מאמרים על ההיסטוריה האבולוציונית של הסוג Pusa: