בכמה מדינות באפריקה ובאסיה, אחת ממכות מצרים הקדימה את פסח בכמה שבועות, ואם לא תיבלם, יתכן ותמשיך להשתולל גם בליל הסדר.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, ארבה אינו מין מסויים של חגב אלא תופעה ביולוגית: התופעה מתרחשת במספר מינים של חגבים. ארבה המדבר (Schistocerca gregaria), למשל, הוא מהידועים לשמצה. למינים הללו יש מופע 'יחידאי', שאינו יוצר להקה, ומופע 'מתלהק', שיוצר להקה ואת תופעת הארבה (תמונות למטה). 

תופעת הארבה מתחילה להתגלגל בזמן כאשר גשם רב יורד באזורי המחייה של החגבים. הגשם מביא לצמיחה מוגברת של צמחייה והוא גם מרטיב את הקרקע ומרכך אותה. זה חשוב, מפני שנקבת הארבה חופרת בקרקע בכדי להטיל ביצים והיא זקוקה לאדמה לחה ורכה. לאחר עונת גשמים רגילה, גדל דור אחד בשנה, אך כשהתנאים טובים, גדלים בשנה שני דורות ויותר, והישרדות הצאצאים צפויה להיות גבוהה. הצאצאים זוללים את הצמחייה וממשיכים לגדול ולהתחזק. כאשר עונת הגשמים טובה במיוחד במשך כמה שנים, העניין חוזר על עצמו ומתחיל להיווצר פיצוץ אוכלוסין של חגבים [1]. העלייה בצפיפות גורמת לשינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים מרחיקי לכת בחגבים. זו הנקודה הקריטית בה החגב משתנה ממופע יחידאי - למופע מתלהק. המופעים הללו כל כך שונים זה מזה, שבעבר חשבו שאלה מינים שונים של חגבים [2]. בארבה המדבר למשל, צבעו של המופע המתלהק מתחיל מחום שמשתנה לורוד ובבגרות המינית - לצהוב. לעומתו, צבעו של המופע היחידאי הוא ירוק-אפור, ואינו משתנה כמעט. למעשה, המופעים שונים לא רק בצבעם אלא גם במבנם, בהתפתחות מפרט צעיר לבוגר, בקצב ההטלה ועוד. לרוב, המופע המתלהק הוא 'יותר' מהמופע היחידאי: התפתחותו מהירה יותר, קצב הטלת הביצים גבוה יותר וכו'. בנוסף, למופע המתלהק יכולת תקשורת בין פרטים רבים (באמצעות פרומונים למשל) ואילו המופע היחידאי נותר כשמו - בודד, ואינו מתקשר כמעט עם פרטים בסביבתו. יכולת התקשורת חשובה למופע המתלהק כדי להישאר יחד ולנוע כקבוצה [3].

עם התעצמות צפיפות האוכלוסין והמעבר למופע המתלהק, המזון באזור מתכלה. קבוצות החגבים נעשות צפופות יותר ומתחילות לנדוד, תחילה בצעידה, ואח"כ בתעופה עם כיוון הרוח, בחיפוש אחר אזורים חדשים ועשירים במזון. נחילי הארבה יכולים לנוע יותר ממאה קילומטרים ביום, ובמהירות של 19-16 קמ"ש! [4]. חגבי הארבה הם צמחוניים, כלומר, אינם פוגעים באופן ישיר בבעלי חיים או בבני אדם. עם זאת, הם אוכלים כל צמחייה שנקרית בדרכם ולכן מסבים נזקים עצומים לחקלאות, לעיתים עד כדי רעב בקרב האנשים באזורים שנפגעו, בייחוד כאלה המתקיימים בעיקר מחקלאות.

בשבועות האחרונים משתוללת מכת ארבה, מהגרועות שנראו בעשרות השנים האחרונות. מדינות באפריקה ובאסיה סביב הים האדום והמפרץ הפרסי (ראו תמונה) סובלות קשה מהמפגע. נחילי הארבה נצפו במספרים של כמה עשרות מיליונים פרטים ויותר, ובקניה למשל, נצפה נחיל בגודל העיר ניו-יורק. המשמעות היא סכנה מיידית לביטחון התזונתי במדינות הנגועות. הנחילים כבר כרסמו יבול רב ומספוא, מה שהביא לפגיעה קשה בחקלאים ולמותן של חיות משק, בעיקר בקרן אפריקה. בנוסף, קשה לצפות לאן ינועו נחילי הארבה בהמשך, כך שמדינות נוספות נתונות תחת האיום. בקיץ, כשמזג האוויר יתחמם, בחלק מהאזורים הקרקע לא תהיה מספיק לחה להטלת ביצים ויתכן שמכת הארבה תדעך. עד אז, כנראה ויהיה זה מאוחר מדי [5]; החשש הוא שגשמי האביב ימשיכו ליצור קרקע פוריה להמשך ההתפתחות ועד חודש יוני כמות הארבה תגדל עד פי 400 [4]. 

בתמונה: התפרצות הארבה הנוכחית (מרץ 2020). העדכנית ביותר מסומנת בנקודות שחורות ואדומות. הנקודות השחורות מסמנות אזורים בהם זיהו חגבי ארבה שהם צעירים, ונעים על הקרקע ואילו האדומות - אזורים בהם זיהו פרטים בוגרים שנעים בתעופה. מתוך האתר Locust Watch.

האו"ם מבקש לגייס 138 מיליון דולר על מנת להילחם בארבה. הכלים כנגדם הם ריסוס ידני בקרקע או ריסוס ממטוסים קלים של כימיקלים קוטלי חרקים. אך נראה שללא תוספת משמעותית של אמצעי ריסוס עבור המדינות הנגועות, הם יהיו כטיפה בים של ארבה [6]. 

לישראל הארבה הגיע לאחרונה ב- 2013, אך טופל ולכן לא הגיע משמעותית מעבר לנגב. אין דרך לחזות את כיוון התפשטות הארבה, לכן במשרד החקלאות מתכוננים, אם כי גם טוענים שהסיכוי להגעה נמוך. ב- 2019 למשל, הגיע הארבה לירדן ונעצר 20 ק"מ מגבול הערבה! מעניין, שבקרב יהודי תימן וצפון-אפריקה קיים מנהג של אכילת ארבה כשר. חפשו ברשת - גם היום תמצאו מתכונים לבישול ארבה!

תופעת הארבה הינה עתיקה מאוד, אולם, את חומרתה בעת הנוכחית ניתן כנראה לתלות במידה רבה בבני האדם. מחד שינויי האקלים הנובעים מההתחממות הגלובלית יוצרים תנאים מיטביים להתפרצות הארבה. מאידך, המצב הפוליטי (בעיקר בתימן וסומליה) מנע זיהוי וטיפול מוקדם בהתפרצות, כשעוד היתה בראשיתה [7].

אמנם משבר הקורונה מושך את תשומת הלב של כולנו, אך מתחת לרדאר מתרחש אסון טבע שמביא למשבר הומניטרי נוסף, המשפיע על חייהם של מיליוני אנשים בעולם. שווה לשים לב.

*תודה לפרופ' אמיר איילי מאוניברסיטת תל-אביב על הייעוץ המדעי בכתיבת הכתבה.

בתמונות: ארבה המדבר, מופע מתלהק. הפרט הצהוב הוא בוגר מינית. בתמונה התחתונה שני פרטים בהזדווגות. צולם ב- 2013, כאשר נחיל ארבה הגיע לישראל. צילום: איגור ארמיאץ' שטיינפרס.

בתמונה: נחילי ארבה בהתפרצות הנוכחית באתיופיה (פברואר 2020). צילום: פנינה כהן.

מקורות וקריאה נוספת:

1. החי והצומח של ארץ ישראל: אנציקלופדיה שימושית מאוירת, עורך: עזריה אלון, הוצאת משרד הבטחון, ירושלים 1990, כרך 3, עמ' 91. 
2.  B. Uvarov (1996) Grasshoppers and Locusts, Vol. 1, Cambridge University Press, Cambridge, UK.
3. סקירה עדכנית על מנגנוני תופעת הארבה והשלכותיה: From molecules to management: mechanisms and consequences of locust phase polyphenism
4. האתר של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם - locust watch
5. כתבה של CBSN
6. כתבה של ה-BBC
7. כתבה עדכנית של הגארדיאן