בשנת 2013 , ללא הודעה מוקדמת, פגע בסיביר, אסטרואיד שהגיע במהירות של כ־20 ק"מ בשנייה. למרות שאזור הפגיעה לא היה מיושב, נפגעו כ־1500 בני אדם. פגיעה זו זרזה את האו"ם להקים גוף לאזהרה מפני פגיעת אסטרואידים, ואליו ישראל הצטרפה רשמית לאחרונה. בפוסט נסביר על החשיבות שבקמת הגוף ועל הצטרפות ישראל.

יום שגרתי בעיירה צ'ליאבינסק בדרום מערב רוסיה, באזור הגבול בין רוסיה לקזחסטן, הופרע בפתאומיות כשסלע בגודל בניין בן 6 קומות [1] חדר לאטמוספירה. החיכוך עם האטמוספירה יצר הפרשי לחצים עצומים [2] בין חזית האסטרואיד לאחוריו, ואלו גרמו לאוויר סביבו לחדור לתוכו במהירות ולפוצץ אותו מבפנים בגובה 30 ק"מ (ההערכות נעות בין 400 ל-500 קילוטון TNT שהם בערך 30 פעם הפצצה שהוטלה על הירושימה). אנשי העיירה ראו אור חזק בשמיים ורצו לחלונות הבתים לחזות במחזה יוצא הדופן. הם לא ידעו כי גל ההדף של הפיצוץ בדרכו אליהם וכשזה הגיע אלפי חלונות בעיר התנפצו לרסיסים ופצעו את מי שעמד סמוך להם.

פיצוץ המטאור היה הפתעה מוחלטת, מה שזרז החלטת או"ם להקמת ועדה שתעסוק בנושא התקרבות גופים שמימיים לכדור הארץ. הועדה IAWN [3] קמה תחת הגוף העוסק בשימושי שלום בחלל החיצון באו"ם [4]. כמו כן הוקמה ועדת מומחים SMPAG [5] שמטרתה לתת מענה פעיל לאסטרואידים עתידיים העלולים להתנגש בכדור הארץ. חשוב לציין, שקיימות עוד פלטפורמות למציאת אסטרואידים. הראשיות שבהן מנוהלות ע"י נאסא, ממשלות ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות, וישנן גם יוזמות אזרחיות, חלקן מנוהלות אפילו על ידי תלמידי תיכון מכל העולם [6].

מפת פגיעות אסטרואידים בין השנים 1994 ל2013

היוזמה החדשה, רשת התצפיות לניטור השמיים, היא מאמץ בכמה שלבים:

1. איתור, אפיון וקיטלוג של כל העצמים השמימיים אשר מסכנים אותנו (גורמים קרובי ארץ – Near Earth Objects NEO).
2. הערכת הסיכוי לפגיעה אפשרית מתוך מסלול האסטרואיד, המיקום, המועד והנזק המשוער.
3. התראה לקראת פגיעה (פינוי תושבים, הרחקה מחלונות, וכו')
4. הערכת הסיכוי לפעולת מנע (הסטת מסלול האסטרואיד)

אחת ל-60 מיליון שנה כדור הארץ חווה הכחדה המונית [7], חלק מההכחדות התרחשו בשל התפרצויות געשיות, חלקן בשל שינויי אקלים קיצוניים ואחרות בשל פגיעת אסטרואיד. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ היא מאורע שאיננו תחת שליטתנו כרגע.

אנו נמצאים בשלב הקמת רשת התצפיות לניטור השמיים. בין החברות במערכת ההתראה נמצאות נאס"א, סוכנויות החלל הסינית, האירופית והישראלית ועוד מכונים רבים ללא ייצוג סוכנות חלל, ביניהם מכונים מרוסיה, ברזיל, דרום קוריאה, ומקסיקו [8]. הרשת תאפשר שיפור ביכולת המעקב אחרי אסטרואידים פוטנציאליים, ממספר מקומות על פני כדור הארץ בו זמנית ולאורך זמנים ארוכים יותר (כאשר מצפה אחד אינו בקשר עין מצפה אחר יכול לחפות עליו).

השלב הבא הוא שימוש במתקנים כמו התקנים אופטיים ורדארים, על פני כדור הארץ ובחלל ליצירת מערכת התראה עבור מקבלי ההחלטות באיזור העומד להפגע, בניית מאגר נתונים של השלכות והשפעות אפשריות של פגיעות אסטרואידים בהתאם לגורמים כמו גיאוגרפיה, גיאולוגיה, והתפלגות האוכלוסייה בכדי להעריך ולנתח סיכונים עתידיים. אפשרות נוספת היא מערכת התראה, בדומה למערכת "צבע אדום" שתפעיל אזעקה בכדי להרחיק סקרנים מחלונות או חופים רגע לפני פגיעת אסטרואיד.

בעתיד הרחוק יותר, תיתכן אף נקיטת פעולה אקטיבית להסטת אסטרואידים. התחום האחרון עדיין בחיתוליו וישנן כמה הצעות להתמודדות [9]. לפני שנראה משימת הצלה עולמית בפיקודו של ברוס וויליס עם נשק גרעיני, אנו צפויים לראות משימות צנועות יותר אשר מסיטות אסטרואידים ממסלולם מעט אך מספיק כדי לחמוק מפגיעה. ניסוי כזה  DART [10] מתוכנן ל-2021. על אף שהפיזיקה פשוטה (להתנגש באסטרואיד כדי להסיט אותו מפגיעה במקום יישוב או מפגיעה בכדור הארץ בכלל) ההנדסה זה הינה מסובכת מאוד ודורשת ניסויים מקדימים רבים. למרות שפתרונות עתידיים אלו ייושמו עבור עצמים עם פוטנציאל הרס רב, נזכיר כי כדור הארץ "מופגז" יומם וליל בעצמים קטנים ובינוניים שרובם נשרפים באטמוספירה ולא מגיעים לאדמה (מטאורים). 

מעבר לשיפור ביכולת החיזוי העולמית, משמעות ההצטרפות של ישראל למערכת עולמית של מכוני מחקר המחפשים אסטרואידים בעלי יכולת השפעה הרסנית מחזקת את מעמדה של ישראל כמדינה מובילה בתחום החלל ובשיתופי הפעולה הבינלאומיים ונותנת הכרה בינלאומית במכוני המחקר הישראלים..

בעשור האחרון חתמה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה הישראלי על 11 שיתופי פעולה בתחום החלל עם סוכנויות חלל מובילות בעולם. החברות של מדינת ישראל ברשת ההגנה תהפוך אותה לחברה פעילה בבניית וחיזוק מערכת ההגנה, הצלת חיים על כדור הארץ וקידום שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום החלל בפרט ותתרום גם לקידום היחסים המדיניים של מדינת ישראל ומיצובה כמדינה שוחרת חלל, מדע וטכנולוגיה לרווחת תושבי מדינת ישראל והאנושות.

מקורות

[1] פגיעת המטאור בסיביר

[2] על הפיזיקה של פיצוץ האסטרואיד בסיביר

[3] כתבה על ההצטרפות של ישראל לאמנת ההגנה

[4] הגוף לאזהרה מפני פגיעות אסטרואידים IAWN (International Asteroid Warning Network)

[5] ועידת המומחים SMAPG

[6] פלטפורמה לחיפוש אסטרואידים

[7] על מחזורי הכחדות המוניות 

[8] לרשימה המלאה של חברי IAWN

[9] התמודדות עם פגיעות אסטרואיד

[10] משימת DART