בשעה שמקובל לחשוב שלחץ נפשי עלול להוביל להאפרת השיער, העדויות המדעיות בנושא מעטות למדי. מחקר חדש מצא קשר מפתיע בין מערכת העצבים הסימפטטית לזקיקי השערה, ובכך מראה, שלפחות בעכברים - לחץ אכן יכול לגרום לשיער להאפיר.

מה משותף לביל קלינטון, ג'ורג' בוש וברק אובמה? כולם, כמובן, אחזו בתפקיד מלחיץ למדי: נשיא ארה"ב. בנוסף שער כולם האפיר במהלך הקדנציה הנשיאותית, או לפחות כך דווח בשלל ערוצי התקשורת בתקופת סיום כהונתו של הנשיא לשעבר, ברק אובמה [1]. האם יכול להיות שהלחץ הרב שהתלווה לתפקיד האיץ את תהליך האפרת שערם של הנשיאים? לפני שנרחיב על הנושא, אפרט על שני מושגים שחשובים להמשך: לחץ ושיער.

הביטוי השגור "לחץ", או מצב דחק, הינו מונח המתאר תחושת מצוקה בעקבות גירוי כלשהו. מצב דחק מתאפיין בתגובות גופניות שונות, שנועדו לאפשר לנו לתפקד באופן יעיל גם במצב זה. על תגובות אלו מנצחת מערכת העצבים באמצעות מנגנוני בקרה מתוחכמים, המתווכים על ידי הפרשת הורמונים ומוליכים עצביים. אחד ממנגנוני הבקרה הללו, הינו אזור במוח הנקרא "היפותלמוס".

במצב דחק, יווסת ההיפותלמוס את התגובה הגופנית, בין היתר, באמצעות שליטה על שני גורמי מפתח: בלוטת יותרת המוח, ומערכת העצבים הסימפטטית.
גירוי בלוטת יותרת המוח יגרום בתורו לבלוטת יותרת הכליה להפריש הורמון הנקרא "קורטיזול". הורמון זה מתווך את העלייה ברמת הסוכר בדם, העלייה בלחץ הדם והפחתת פעילות מערכת החיסון.
מערכת העצבים הסימפטטית, פועלת באופן מיידי על מנת להכין את הגוף למצב הדחק, ומורכבת משלוחות תאי עצב מסועפות, אשר מגיעות לשלל אזורים בגוף. הפעלתה תגרום, להזעה מוגברת, עלייה בקצב הלב ולחץ הדם ועוד, בתיווך המוליך העצבי וההורמון נוראדרנלין [2]. תגובות גופניות אלו יסייעו לגוף להתמודד עם מצב הדחק, למשל על ידי הכנת הגוף לבריחה מסכנה, או על ידי הכנתו לקראת "מלחמה".

הזקיק (Hair follicle), שהינו חלקה התחתון של השערה, אחראי לתהליך צמיחת השערה ומכיל שתי אוכלוסיות תאים היכולות להמשיך ולהתמיין לתאים נוספים: תאי גזע "זקיקיים" ותאי גזע מסוג "מלנוציטים". תאי הגזע הזקיקיים יאפשרו בנייה של זקיק שערה חדש, ואילו תאי גזע מלנוציטים יאפשרו ייצור של צִבְעָן (פיגמט) טבעי שנקרא "מלנין", המקנה לשערה את צבעה. ככל שריכוז המלנין עולה, כך צבע השערה מתכהה.

סביר להניח שהקשר בין האפרת שיער ללחץ צריך להיות כרוך בקשר שבין זקיק השערה לתגובת הגוף לדחק, אם קשר כזה אכן קיים. עד כה רוב העדויות לקשר זה היו אנקדוטליות, והעדויות המדעיות לעניין נשארו מעטות למדי. כעת, מחקר חדש  בכתב העת Nature שופך אור על הקשר שבין לחץ נפשי להאפרת שיער, ואף מנסה לתת הסבר מנגנוני לתופעה, באמצעות תיאור הקשר שבין מערכת העצבים הסימפטטית לתאי הגזע המלנוציטים. כך פורסם בכתב העת [3].

במחקרם, עוררו החוקרים תגובת דחק בגופם של עכברים בעלי צבע שיער שחור. הם עשו זאת על ידי שימוש במודלים שונים ליצירת דחק כדוגמת מודל בו מגבילים את העכברים בתנועתם ומודל בו משתמשים ברעלן אשר מעורר תחושת כאב. כל אחד מהמודלים הוביל בסופו של דבר להיווצרות בלתי הפיכה של מקבצי שיער לבן בגופם של העכברים, במקביל לעליית רמות הקורטיזול והנוראדרנלין בדמם. במקביל, לתהליך הדחק התלווה ירידה בכמות תאי הגזע המלנוציטים בזקיקי שערות העכברים, מה שיכול להסביר מדוע נצפו בגופם מקבצי שיער לבן.

בגלל שאחת ההשפעות של קורטיזול היא עיכוב מערכת החיסון, רצו החוקרים לבדוק האם מערכת החיסון, או הקורטיזול מעורבים בסיפור. להפתעתם, גם עכברים ללא מערכת חיסון וגם עכברים בהם השפעת הקורטיזול נוטרלה יצרו מקבצי שיער לבן בעקבות דחק. תוצאה זאת השאירה את החוקרים עם מועמד אחרון להסבר המנגנון – מערכת העצבים הסימפטטית והמוליך העצבי שאותו היא מפרישה: נוראדרנלין. באמצעות שיטות מתקדמות הצליחו החוקרים לגרום לשחרור מדויק של נוראדרנלין משלוחות עצביות המקושרות לזקיקי שערה באזורים מסוימים בגוף העכברים, ואכן רק באזורים אלו, נוצרו מקבצי שיער לבן.

לבסוף, הראו החוקרים כי הפרשת נוראדרנלין מכניסה את תאי הגזע המלנוציטים לחלוקה והתמיינות מואצת. בתהליך זה מאגר תאי הגזע המלנוציטים הזמינים בזקיק השערה יורד דרמטית ובאופן בלתי הפיך, עד למצב בו זקיק השערה אינו יכול לייצר תאים מפרישי מלנין, כך שכל שערה חדשה שתיווצר בזקיק זה תהיה לבנה.

בעוד שהקשר בין לחץ נפשי להאפרת שיער מתחיל להתבהר, לפחות במודל עכברי, עדין איננו יודעים מדוע קשר זה קיים והאם יש לו חשיבות אבולוציונית. בעלי חיים אחרים, כדוגמת דיונונים מסוימים, מחליפים צבעים בתגובה לדחק כחלק מתהליכי התקשורת ביניהם [4]. האם קיים מנגנון תקשורת דומה ביונקים?
אפשר לקוות שמחקר זה יוביל לגילויים חדשים בנושא, ואולי אפילו לפריצות דרך טיפוליות שימנעו האפרת שיער במצבי לחץ וזקנה.

מקורות:

1) שיער נשיאי ארה"ב מאפיר במהלך כהונתם

2) על הפיזיולוגיה של דחק

3) הפעלת יתר של המערכת הסימפטטית מקושרת לירידה בתאי גזע מלנוציטים

4) על דיונונים והחלפת צבעים