פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' יאיר רייזנר
03/02/2020
מדע גדול בקטנה וסיינס אברוד מברכות את פרופ' יאיר רייזנר על זכייתו בפרס א.מ.ת לשנת 2019. הפרס מוענק עבור הצטיינות מקצועית ואקדמית בתרבות ובמדע. מנימוקי השופטים: "פרס א.מ.ת. מוענק לפרופ' יאיר רייזנר על מחקרו החלוצי באימונולוגיית השתלות, שהוביל להישגים קליניים יוצאי דופן בפיתוח השתלות תאי אב המטופויוטיים לחולים שלא נמצא להם תורם מתאים, ועל תרומתו החשובה לטיפול במגוון ממאירויות המטולוגיות, בעיקר בסוגים שונים של לוקמיה. פיתוחן של השתלות פורצות–דרך אפשר למצוא תורם לכל חולה, ובכך הביא להבראתם של אלפי חולים." (מתוך אתר הפרס).
מדי פעם, ישנם פרסומים בכלי התקשורת המחפשים תורמים להשתלת מח עצם. הפרסומים מבקשים רק ללכת ולהיבדק בבדיקת דם רגילה ולראות האם אתם מתאימים. כל אדם שנבדק נכנס למאגר עולמי של תורמי מח עצם ופרטיו נשמרים במערכת. כיום, בנק תורמי מח העצם מונה כמיליון תורמים רשומים רק בישראל, ולעומת זאת כמות ההשתלות המבוצעות מתורם שאינו בן משפחה הינה רק כמאה בשנה [1]. המשמעות היא שחולים רבים לא זוכים לתרומת מח עצם החיונית להצלת חייהם, בעקבות הקושי במציאת תורם מתאים מהמאגר.
בניגוד להשתלת כליה למשל, שבה חשובה רק התאמת סוג הדם, בהשתלות מח עצם חשוב לבצע התאמה רחבה יותר על פי מתאם הרקמות (HLA= human leukocyte antigen). "מח עצם" הוא שמה של הרקמה שבה נוצרים תאי הדם שלנו - הלבנים והאדומים. המערכת בנויה מתאי גזע, אשר מתחלקים ומתמיינים בעת הצורך לתאי דם אדומים - נושאי החמצן למערכות הגוף, ולתאי דם לבנים המרכיבים את המערכת החיסונית. אם נשתיל באדם מח עצם ששונה לפי מתאם הרקמות שלו מרקמותיו שלו, אחת הסכנות היא שהמערכת החיסונית שנשתיל תתקוף את המושתל ואת כל איבריו ופשוט תגרום למותו (מחלת השתל כנגד המאכסן - Graft Versus Host Disease). המקרה ההפוך והפחות מסוכן, הוא שהמערכת החיסונית של המושתל, שעדיין קיימת במידה מועטה אם התנאים שקדמו להשתלה לא היו אגרסיביים מספיק כדי ״לחסל״ את כל המערכת החיסונית של החולה, תתקוף את השתל והוא לא ייקלט. מקרה כזה לא יגרום לתמותת המושתל, אך ישאיר אותו ללא מערכת חיסונית מלאה וחשוף לזיהומים, בדומה מאוד לסיבוכים של חולי מחלת הכשל החיסוני הנרכש (איידס).
התופעות הללו הן אחד הגורמים שהופכים את השתלות מח העצם, למרות שאינן מערבות חדירה כירורגית והרדמה, להשתלות הכי מסוכנות ובעיתיות. בעיות אלה הובילו חוקרים רבים לנסות להצליח לבצע השתלות, שיצלחו גם במקרה של חוסר התאמה או התאמה חלקית בלבד, ועם נזק כמה שיותר מועט הן לתורם והן למושתל. פרופ׳ יאיר רייזנר, לשעבר ראש החוג לאימונולוגיה במכון וייצמן ונשיאה הראשון של האגודה הישראלית לתאי גזע, וכיום פרופ׳ במרכז לחקר הסרטן M D Anderson ביוסטון, טקסס, הביא בשורה לחולים רבים הזקוקים להשתלות מח עצם ברחבי העולם.
פרופ׳ רייזנר התחיל את הקריירה שלו בעבודה על הלקטין - חלבון המצוי בפולי הסויה - במכון ויצמן במעבדתו של פרופ׳ נתן שרון ז״ל. תוך כדי בידוד הלקטין הוא שם לב שהוא יכול לקשור אליו את תאי ה-T של המערכת החיסונית, התאים ה״עויינים״ של מח העצם, שמהווים שחקני מפתח ביצירת תגובה חיסונית נגד המקבל. פריצת דרך זו אפשרה השתלות מח עצם ל״ילדי הבועה״ (SCID), ילדים עם חסר חיסוני משולב חמור, שמערכת החיסון שלהם הייתה פגועה כל כך עד שהם נאלצו לגדול בבועת פלסטיק למשך חודשים ואף שנים, כדי להישמר מזיהומים. פרופ׳ רייזנר ועמיתיו בסלואן קטרינג בניו יורק ב-1980 לקחו מח עצם מהורה, אש בדרך כלל הוא בעל התאמה חלקית בלבד עם ילדיו, וטיפלו בה בלקטין לפני ההשתלה. בכך, סילקו את תאי ה-T בתהליך שנקרא TCD-T Cell Depletion. אחרי ניקוי התאים העויינים, אפשר להשתיל את תאי הגזע ממח העצם של התורם ללא חשש מתקיפת החולה, ומתאפשרת התפתחות של חיסוניות נורמלית אצל החולה. בזכות מחקר חלוצי זה, משתמשים כיום בתהליך ה-TCD בבתי חולים בכל רחבי העולם ועד כה, ניצלו מאות ״ילדי בועה״ שטופלו מיד עם לידתם [2].
לאחר מכן, פנה רייזנר להרחיב את השימוש בהשתלת תאי גזע ממח עצם בעזרת TCD לטיפול בחולי לוקמיה. המחקר הראשוני שלו הראה שלמרות הטיפול המקדים בחולים אלה ברמות קרינה גבוהות, דחייה של השתל עדיין היוותה בעיה קשה. במחקר המשך, הוא מצא שאפשר להתגבר על דחיית השתל על ידי הגדלת המינון של תאי הגזע של מח העצם. גישה זו נקראת mega dose. ניסויי בדיקת ההיתכנות נעשו בעכברים, ולאחר מכן, הטכניקה יושמה בחולי לוקמיה. מאז, מרכזים קליניים רבים נוספים אימצו את הגישה הזו ביותר מ-500 חולים. [3] [4]
לאחרונה, הראה פרופ' רייזנר שסוג נוסף של תאים, שניתן להרבות מחוץ לגוף החולה מסייעים לקליטת המערכת החיסונית המושתלת, ומאפשרים סבילות חיצונית. על ידי כך נפתחות אפשרויות חדשות ומרתקות להשתלות בטוחות יותר במקרים של חוסר התאמה, וכשהחולים מבוגרים יחסית ואינם יכולים לעמוד בפרוטוקולים רעילים מאוד לדיכוי המערכת החיסונית. טכניקה זו דורשת הכנה מתונה יותר של החולה, ויכולה לעזור גם לחולים באנמיה חרמשית, תלסמיה ומחלות אוטו-אימוניות שונות, כגון סוכרת מסוג 1. ניסוי קליני בטכנולוגיה הזו אושר לאחרונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) [5].
בנימה אישית, הכרתי את פרופ׳ רייזנר כשהתחלתי את לימודי הדוקטורט שלי אצלו והמשכתי איתו גם למעבר למקום החדש ביוסטון, טקסס, לפתח את מחקר השתלות הריאות. זכיתי במנחה קשוב, מלמד, מסור, אינטלגנטי וחכם. זכיתי להיות חלק מפריצות דרך מדעיות ולראות איך המחקר ״הבסיסי״ שאנו עושים במעבדה מתורגם באופן ישיר להצלת חיים של חולים.
למעוניינים - אנחנו עדיין מחפשים חוקרים שרוצים לראות באופן אישי איך נעשה ״הקסם״.
הטקסט נכתב על ידי ד"ר עירית מילמן-קרנציס מעמותת ScienceAbroad בשיתוף מדע גדול, בקטנה.
עמותת סיינסאברוד (ScienceAbroad) היא ארגון ללא כוונת רווח הפועל משנת 2006 לאיגוד מדעניות ומדענים ישראלים בחו"ל. מטרתה לחזק את הקשרים עם חוקרות וחוקרים ישראלים בעולם והשבת מוחות לישראל. קהילת המדעניות והמדענים של סיינסאברוד מונה יותר מ-3000 אנשי מחקר מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. ארגון סיינסאברוד מעניק כלים, מפתח קשרים ופותח דלתות למדעניות ומדענים ישראלים המבקשים לשוב לישראל, על מנת שיביאו עימם את הידע, הניסיון והקשרים שצברו בחו"ל אל האקדמיה והתעשייה הישראלית, כמנוע צמיחה . בנוסף, חברי הארגון מעורבים בפרויקטים לשיפור תדמיתה של ישראל ומיתוגה של ישראל כמרכז מחקר ופיתוח, וכן להנגשת המדע לקהל הרחב בישראל ובעולם.
מקורות וקישורים לקריאה נוספת:
[1] - www.ami.org.il/bone-marrow-registry/
[2] Y Reisner, S Ikehara, M Z Hodes, and R A Good (1980) Allogeneic hematopoietic stem cell transplantation using mouse spleen cells fractionated by lectins: in vitro study of cell fractions. Proc Natl Acad Sci U S A. 1980 Feb; 77(2): 1164–1168.
https://pdfs.semanticscholar.org/ad1e/fb14534d62a34e4226ac8d2f18442a1ba2f4.pdf
[3] Noga Or Geva; Yair Reisner (2014). Megadose stem cell administration as a route to mixed chimerism. Current Opinion in Organ Transplantation. 19:(4)334-341.
https://europepmc.org/article/med/24905022
[4] Franco Aversa; Esther Bachar-Lustig; Noga Or-Geva et al. (2017). Immune tolerance induction by nonmyeloablative haploidentical HSCT combining T-cell depletion and post-transplant cyclophosphamide. Blood Advances. 1:(24)2166-2175.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5737124/
[5] Eran Ophir,Noga Or-Geva, Assaf Lask, David Hagin,Esther Bachar-Lustig, Yair Reisner and et al (2013). Murine anti–third-party central-memory CD8+ T cells promote hematopoietic chimerism under mild conditioning: lymph-node sequestration and deletion of anti-donor T cells. Blood. 2013 Feb 14; 121(7): 1220–1228.
