לקראת הנישוב הוגשו 6 עתירות נגד הפעלת האסדה, רובן על ידי ״שומרי הבית״ ו״צלול״. עמותות סביבתיות אחרות סירבו להצטרף לעתירות, בטענה שהן חסרות תוחלת, לא מבוססות ויפגעו במאמצים להוריד את זיהום האוויר באזור. העתירות של "שומרי הבית" נדחו והמגישים אולצו לשלם 60,000 ש״ח תוך ביקורת קשה מצד בית המשפט על כך שהעתירה היתה "ללא תשתית מספקת, והתבררה עד מהרה כמיותרת" ושהיא "מושתתת על תשתית עובדתית רעועה ביותר, כמו גם על הסתירה הפנימית הגלומה בה" [1].
בתמונה: נתוני מדידת האוויר בתחנת ניר צבי מתאריך ה31.12.19
ובכן, מה ניתן ללמוד מגרפי הניטור?
נציין כי בהנגשת המידע יש בעיות. הערכים על ציר ה-Y של גרף הניטור עבור אחת ממשפחות החומרים (NOx) שונים מאלו של יתר החומרים, כי ערכי הפליטה המותרים עבורם גבוהים בסדרי גודל מאלו משל החומרים האחרים.
למרות שהמשרד לאיכות הסביבה הפך את הנתונים לזמינים, למרבה הצער הוא לא נתן לקורא הממוצע את הכלים להבין אותם. אז בהתאם למראי המקום [2] עד [5], אלו התקנים לחומרים השונים המופיעים בגרפי הניטור בכדי שנוכל להבין אותם:
Benzen: 1.22 PPB
Toluene (C7H8): 1000 PPB
M+P-Xylene: 1230 PPB
O-xylene: 1230 PPB
EthylBenzene: 13,800 PPB
NOx: 298 PPB
PPB היא יחידה שמשמעותה היא מספר החלקיקים לכל מיליארד חלקיקי אוויר.
בגרף הראשון ניתן לראות את גרף הפליטות מתחנת מעיין צבי בעת הנישוב הראשון. תחנה זו נבחרה כי היא ממוקמת בקו אווירי ישר מול האסדה ולפיכך זו בה נמדדו הנתונים הגבוהים ביותר מבין תחנות הניטור. מבין הגרפים השונים, NOx (תחמוצות חנקן) הוא הגבוה ביותר (אם כי יחידות המידה וציר ה y שלו, כאמור, שונים…). אולם אין כל משמעות למספרים ולגובה הגרפים כשלעצמם ולא ניתן לקבוע דבר על רמת הסיכון שבחומרים אלו מבלי להתייחס לתקן. בהשוואה לתקן, למשל, פליטת הNOx דווקא נמוכה מאד: בעוד ששיא הפליטה הגיע ל40 PPB (מספר החלקיקים למיליארד), התקן הוא 300 PPB. כלומר, פליטה של פחות מ15% מהסף המותר.
החומר השני שפליטתו נראית גבוהה בגרף (O-Xylene) מגיע לגובה מקסימלי של 0.65 PPB אך התקן שלו הוא 1000 PPB.
כפי שחזו אנשי המקצוע, החומר הבעייתי ביותר היה הבנזן (הקו האדום בגרף). אך גם הוא לא הגיע אפילו לרבע מהתקן (שמצוייר בקו אדום גבוה מעל הגרף). ניתן לראות באתר את הגרף של תחנת הניטור של מעיין צבי מיום הנישוב ואת גרף הניטור מאותה תחנה, באותן שעות, משבוע קודם. הפרופיל המדוייק כל לילה הוא אחר כמובן, בתלות בזרימת האוויר, פליטות רגעיות וכו׳, אבל ניכר שאין הבדל איכותי משמעותי בין הגרפים.
למרות דיווחים מצד אזרחים על סימפטומים שונים, הרכב האוויר בזמן הנישוב היה נקי משמעותית, מבחינת ריכוז בנזן ותרכובות אורגניות, מאשר תרחיש הפליטה המירבי שהונח מראש (ככלל, במקרים של איום פוטנציאלי על שלום הציבור, הנחת היסוד היא להניח תרחיש מירעי ״ולהתאכזב לטובה״). במקום כ 76 ק״ג בנזן בתרחיש המירעי נפלטו בפועל כ 4 ק״ג בלבד. פליטות כאלה במרחק 10 ק״מ מקו החוף ועם רוח מזרחית שנושאת אותם מהחוף והלאה, ממילא לא היו חזויים להשפיע אפילו במעט על נתוני הניטור. חשוב לציין כי לא נראה שום קשר סיבתי בין תלונות התושבים לבין זמני הנישוב, ורבות מהתלונות הגיעו לפני תחילת הנישוב.
נתונים אלו הובילו לתיאוריית קונספירציה לפיה הנישוב ״האמיתי״ היה למעשה יום אחד אחרי התאריך בו הוא כביכול נעשה, מתחת לאפו של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, וכי לא ייתכן שנפלטו כה מעט מזהמים. התיאוריה גם כללה השבתה מכוונת של תחנת הניטור במעיין צבי למשך מעל שעתיים בפרק זמן קריטי (לכאורה לצורך כיול). זאת בכדי להסוות את העובדה שהנישוב פעל אז כביכול במלוא עוזו והמזהמים ״האמיתיים״ נפלטו באותה עת. תיאוריה זו לא מסבירה את העובדה שבאף תחנת ניטור אחרת מה 7 הנותרות לא נמדדו ערכים חריגים. בנוסף, גם בנישוב השני נפלטה כמות דומה של בנזן ופחמימנים, והסתבר שאכן הרכב הגז בנישוב היה משמעות נקי יותר מתסריט הפליטה המירבי [6].
מדעית, נגרם במקרה הזה נזק בריאותי לציבור אך ורק מהההפחדה, שכן ידוע לנו שלא היה שינוי בריכוזי המזהמים על החוף, ולכן דיווחי התחלואה אינם בשל עליית ריכוז מזהמים אלא רק בשל חרדה ולחץ - (אפקט הנוצבו [8]).
מה ניתן להסיק מאירועים אלו?
אין ויכוח על כך שחשוב לעמוד על המשמר בכל הנוגע לזיהום הסביבה, ובפרט, לא לסמוך על חברות הפקת האנרגיה, אלא על אנשי מקצוע בלתי תלויים. המשרד לאיכות הסביבה, למרות כוונותיו הטובות, מוגבל במשאבים ולא תמיד מספק מענה הולם.
עם זאת, חשוב לזכור שגם לארגונים אזרחיים יש אינטרסים משלהם והדיווחים שלהם אינם אמינים במקרים רבים. אין לקחת דיווחים שמופיעים בפייסבוק כאמיתיים, ללא בדיקה ראויה מול גורמים מוסמכים. צריך להיות חשדנים, אולם לא למהר ולהפיץ קונספירציות לפני שבודקים אותן כראוי. לצערנו, לא נראה שהארגונים האזרחיים שגרמו להיסטריה המיותרת, הפיקו את הלקחים הדרושים.
מאת ידיד העמותה, קולו אור, בסיועה של ד״ר חגית אולנובסקי.
מקורות:
[1] פסק דין עת״מ 38365-12-19 בבימ״ש לעניינים מנהליים ירושלים מתאריך 20/12/2019
[2] הדבר נובע מכמה סיבות: הנירמול לוקח זמן כי הוא תלוי במדידות מקבילות של חומרים אחרים באוויר. בכל תחנת ניטור יש מזהמים רבים שנמדדים וכל הזמן יש תקלות קטנות, בעיות זמן אמת שנפתרות או ע"י אלגוריתם ייעודי או ע"י איתחול או בשיטה אחרת. לכן הצגת נתוני מדידה בזמן אמת היא אמנם חיונית, אבל מוגבלת. בכל פעם שמבוצעת פעולת איפוס, כיול, אתחול - הציבור החשדן מרגיש שמעלימים ממנו נתונים ! מצד שני, נתונים מאומתים אפשר לספק רק לאחר יומיים-שלושה. ואז הציבור מרגיש שמעכבים את הנתונים כדי שאפשר יהיה "לסדר" אותם לטובת נובל אנרג'י. מלכוד 22.
[3] תקנות אוויר נקי התשע"ו 2016
[4] תקן פיקוח על מפעלים טעוני רישוי בהסדרת IPPC
[5] השוואת שווה ערך מנורמל של פד״ח ומתאן בהפקת אנרגיה ממקורות שונים, IPCC
[6] דוגמה לדיס-אינפורמציה אודות ״קריסת אתרי הניתור״ בעיתון ״כלכליסט״
[8] אפקט הנוצבו