בבדיקת פאפ נוטלים דגימה של תאים מצוואר הרחם ובוחנים אותם במעבדה על מנת לזהות תהליכים סרטניים או טרום-סרטניים. גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם יכול להציל חיים.

השבוע מציינים בעולם את שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם. מדי שנה מאובחנות בעולם כחצי מיליון חולות חדשות, ולמרבה הצער, כ-300,000 נשים אף נפטרות מהמחלה, רובן במדינות מתפתחות. בישראל מאובחנות מדי שנה כ-200 חולות, מכל המגזרים ומכל שכבות האוכלוסייה. גילוי מוקדם של המחלה מאפשר טיפול יעיל, שמשפר מאוד את סיכויי ההישרדות של החולות. עם זאת, פעמים רבות התסמינים מופיעים רק במצב מתקדם של מחלת הסרטן. לכן, מומלץ לכל אישה לעבור בדיקת פאפ תקופתית אשר מטרתה גילוי מוקדם, ועליה נרחיב בפוסט זה. הבדיקה נמצאת בסל הבריאות לנשים מגיל 25 ועד גיל 54, אך חלק מקופות החולים מרחיבות את הטווח. נדגיש כי הפוסט נותן מידע כללי בלבד וכי יש לפנות לרופאה המטפלת בכל שאלה פרטנית.

הגרסה הראשונה של בדיקת הפאפ פותחה על ידי הרופא ג׳ורג׳יוס פאפאניקולאו (Georgios Papanikolaou) כבר בשנת 1928. על אף שהיא השתכללה מאוד בעשורים האחרונים, העיקרון נשאר זהה - רופאת הנשים נוטלת דגימה של תאים מצוואר הרחם ושולחת אותה לבדיקה במעבדה. ניתן להכין מהדגימה משטח יבש או משטח רטוב, ובשני המקרים הדגימות יועברו למעבדה פתולוגית שתבחן את התאים שנלקחו. בהכנת המשטח היבש מקבעים את התאים למשטח זכוכית מיד לאחר נטילת הדגימה. במשטח רטוב מעבירים את התאים לבקבוקון עם תמיסה סטרילית, כך שאת המשטח עצמו מכינים רק במעבדה. במרבית המקרים הפתולוגית תבחן את התאים תחת מיקרוסקופ ותנסה לאתר האם יש להם מאפיינים סרטניים או מאפיינים טרום-סרטניים: כאשר תא הופך מתא בריא לתא סרטני חלים שינויים בגודל שלו ובצורה שלו, שאת חלקם ניתן לראות במיקרוסקופ. תאים טרום-סרטניים נמצאים ב״מצב ביניים״ בין תאים בריאים ובין תאים סרטניים. ללא טיפול, תאים כאלו עלולים להפוך לתאים סרטניים וליצור גידול. לעיתים בדיקת הפאפ עשויה לאתר גם מצבים נוספים כמו דלקות או זיהומים בנגיפים אחרים. יתרונו המרכזי של המשטח הרטוב על פני המשטח היבש הוא שבמידת הצורך, הוא מאפשר בדיקות נוספות מעבר להסתכלות במיקרוסקופ. לצד יעילותה של הבדיקה בגילוי מוקדם, היא אינה חפה מבעיות: החיסרון העיקרי בבדיקה הוא שניתן לבדוק רק את התאים שנדגמו בפועל, כך שיתכן מצב שבו יש בצוואר הרחם תאים סרטניים או תאים טרום-סרטניים אך הדגימה ניטלה מאזורים אחרים ואלו פשוט התפספסו.     

מחקרים מהעשורים האחרונים גילו שכ-99% ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים בעקבות הדבקה בנגיף הפפילומה האנושי (HPV). כ-70% ממקרים אלו נגרמים משני זנים של הנגיף - זן 16 וזן 18. לצד בדיקת הפאפ המסורתית, קיימת גם בדיקה חדשנית אשר מתמקדת באיבחון הדבקה בנגיף עצמו במקום באיתורשינויים סרטניים בתאי צוואר הרחם. כיום קיים חיסון בטוח ויעיל נגד הזנים המסוכנים ביותר של נגיף הפפילומה האנושי והוא ניתן במדינות רבות, בהן ישראל. במדינות שהיו הראשונות להכניס את החיסון לתכנית החיסונים כבר רואים ירידה בשיעור הנגעים הטרום-סרטניים ויש יסוד מוצק להניח שגם שיעורי סרטן צוואר הרחם יצנחו בהתאם. אוסטרליה היא המדינה שבה פותח החיסון לראשונה וכיום היא המובילה בדיווחים על יעילות החיסון. שירותי הבריאות במדינה צופים שבעשורים הקרובים סרטן צוואר הרחם ימוגר בה כמעט לחלוטין. נגיף הפפילומה האנושי אחראי במידה רבה גם להתפתחות של גידולים סרטניים נוספים, בהם סרטני ראש וצוואר, סרטן הפין, סרטן החלחולת ועוד, וגם שיעורם של גידולים אלו צפוי לצנוח הודות לחיסון. מניעת סרטן על ידי הגנה מהדבקה בנגיף עדיפה בהרבה על פני טיפול בגידול קיים, גם אם מדובר בגילוי מוקדם שלו.

סרטן פוגע בכל המגזרים ללא הבחנה. אף על פי שבדיקת הפאפ איננה נעימה, ולפעמים אף עלולה לכאוב, כדאי להקפיד לבצע אותה בקביעות לפי הנחיות רופאת הנשים המטפלת. חיסון נגד 9 הזנים המסוכנים ביותר של נגיף הפפילומה האנושי נמצא כיום בתכנית חיסוני השגרה בבתי הספר. חיסון זה ניתן גם לגברים ולנשים עד גיל 26 או למעלה מכך בהתאם להמלצת הרופאה המטפלת. ניתן להתייעץ עם רופאת הנשים או עם רופאת המשפחה לגבי חיסון זה. 

מקורות וקריאה נוספת:

[1] מידע על בדיקת הפאפ מאתר מרפאת מאיו האמריקאית 

[2] מידע מאתר קופת החולים מכבי על בדיקת הפאפ

[3] מידע מאתר ארגון הבריאות העולמי אודות נגיף הפפילומה האנושי   

[4] מידע על החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי מאתר עמותת מדעת

[5] מידע על החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי מאתר משרד הבריאות

[6] מחקר מסוג מטא-אנליזה שמדגים ירידה בשכיחות נגעים טרום-סרטניים הודות לחיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי