רבים מהמחלימים מסרטן מדווחים על ירידה קוגניטיבית שמופיעה לאחר סיום הטיפולים. פגיעה קוגניטיבית הקשורה במחלת הסרטן היא תופעת לוואי נפוצה שמדווחת על ידי מעל לשליש מהחולים ומהמחלימים ממנה (2). קשיים אלו נשארים לטווח ארוך, אפילו עד 20 שנים לאחר סיום הטיפולים
מחלת הסרטן היא מחלה קשה ומסכנת חיים הגובה מחיר עצום מחוליה וממחלימיה, כמו שכתבנו בעבר (3). הטיפול העיקרי הניתן נגד המחלה הוא כימותרפיה – טיפול כימי שהורס ופוגע בתאים סרטניים ומונע מהם להתחלק. לצערנו הרב, כימותרפיה אינה מבדילה בין תאי סרטן לתאי הגוף ופוגעת גם בהם, ולכן מחיר הטיפול הכימותרפי הוא תופעות לוואי הפוגעות בתפקודי הגוף. אחת מתופעות הלוואי היא ירידה ביכולות הקוגניטיביות.
תפקודים קוגניטיביים מתייחסים לכלל התפקודים המנטליים-מוחיים, הכוללים בתוכם, למידה, חשיבה, הגיון, עיבוד מידע, זיכרון, פתרון בעיות, קבלת החלטות וקשב. פגיעה קוגניטיבית בעקבות מחלת הסרטן מתבטאת בעיקר בירידה בתפקודי הקשב, זיכרון, ומהירות עיבוד המידע. החולים מדווחים למשל כי "אני מרגישה כאילו יש לי ערפל במוח. אני לא מצליחה לחשוב בבהירות", "אני לא מצליח להתרכז כמו פעם. המוח שלי מתעייף מהר", "מאז המחלה אני לא מצליח לקבל ציונים כמו בעבר, למרות שאני מתאמץ יותר", "אני לא מצליח לקלוט מידע בסיס בעבודה" ועוד. בעקבות התלונות קיבלה התופעה את השם הנפוץ "chemo fog" ("ערפל כימי") או”Chemo-brain” ("מוח כימי") – פגיעה בתפקודי המוח בעקבות הטיפולים.
בעבר קישרו את הפגיעה לתופעות לוואי אחרות המלוות חולים ומחלימים. למשל לעייפות פיזית, שהיא תלונה שכיחה וארוכת טווח אצל מחלימים מסרטן, המשפיעה על התפקוד הקוגניטיבי ויכולה להסביר את הירידה הקוגניטיבית, או לחרדה ודיכאון. גם נטוּ לבטל את תלונות החולים ולהמליץ להם על טיפול פסיכולוגי כאשר הם התלוננו על קשיי זיכרון. עם זאת, מחקרים נרחבים על בני אדם וגם על בעלי חיים אחרים מצאו כי ירידה קוגניטיבית היא תופעת לוואי העומדת בפני עצמה, הנובעת מפגיעה ברקמת המוח באזורים השונים.
בדיקות הדמיה מוחיות הצביעו על פגיעה במבנה המוח של מחלימי וחולי סרטן בנוסף להידרדרות קוגניטיבית בסיום הטיפולים. אותם מחקרים לא מצאו קשר בין מצבם הנפשי או עייפות הפיזית של הנבדקים להידרדרות קוגניטיבית. יתרה מזאת, התופעה נחקרה במודלים של חיות, והתוצאות הדגימו כי מתן כימותרפיה לבדה גורמת לפגיעה מבנית במוח ולירידה בתפקוד הקוגניטיבי.
מה המנגנון העומד מאחורי התופעה? נעשו מחקרים רבים וישנן כמה השערות עיקריות. אחת מהן היא שכימותרפיה פוגעת באופן ישיר בתאי המוח. בעבר חשבו כי סוגי כימותרפיה שונים אינם עוברים את מחסום הדם-מח (blood-brain barrier), מחסום השומר על רקמת המוח מחדירה של גורמים לא רצויים דרך מחזור הדם. נמצא שכמה סוגי כימותרפיה נפוצים כן עוברים את המחסום ומשפיעים בצורה שלילית על תאי המוח. השערה נוספת היא שישנה פגיעה לא-ישירה, בה חלבונים דלקתיים המשתחררים בעקבות הטיפול הכימותרפי והתפרקות תאים, עוברים את מחסום הדם-מוח ופוגעים בתאי המוח. כיום אין הסכמה לגבי תהליך מסויים וככל הנראה מדובר בשילוב של כמה גורמים יחד. (1, 2)
השלכותיה של תופעה זאת נרחבות מאוד. הפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי משפיעה על חיי היום יום של המחלימים, ומתבטאת בפגיעה בקריירה, בלימודים, בחיי חברה ובמשפחה. אם בעבר חשבו שהפגיעה היא בעיקר במחלימים בגילי 60 ומעלה, לאחרונה נעשו מחקרים נרחבים המראים שהפגיעה מופיעה גם בילדים ובצעירים. מחקר נרחב על מחלימי סרטן צעירים מצא אצל 30 אחוז מהם פגיעה קוגניטיבית בינונית עד קשה. הפגיעה הקוגניטיבית משפיעה חמורות על אספקטים שונים בחייהם של מחלימי סרטן צעירים סביב גילי ה-30-20, בעיקר באלו שהיו באמצע לימודים אקדמאים ובתחילת נסיקה בקריירה. המחלימים "נקיים" ממחלת הסרטן אך נשארים עם פגיעה ממשית וקבועה שתשפיע עליהם במהלך חייהם. (3)
אצל מחלימים בעלי השכלה גבוהה נראה כי הפגיעה הקוגנטיבית מופחתת. נתון זה דומה לתוצאות שנמצאו במחקרים אצל חולי אלציימר- בהם נראה כאילו הפגיעה פחותה אצל חולים בעלי השכלה גבוהה, עם IQ גבוה, דוברי מספר שפות ועוד גורמים נוספים. עם זאת, איננו יודעים מדוע הפגיעה פחות נכרת באנשים אלו. יתכן שהם התחילו "גבוה" יותר מבחינה תפקודית או שיש להם מנגנון פיצוי שעוקף את הפגיעה, ולכן למרות הירידה ביכולותיהם הקוגניטיביות הם עדיין מתפקדים בצורה סבירה. כמו כן, יכול להיות שגורמים אלו מגנים ממש מפגיעות קוגניטיביות שונות. הכינוי של הגנה זו הוא "רזרבה קוגניטיבית" (cognitive reserve) ונרחיב עליה בפוסט עתידי.(3)
לצערנו לא קיים טיפול לתופעה בחולי סרטן או במחלימים מהמחלה. ישנן עדויות על טיפולים שעוזרים להתמודד עם הירידה הקוגניטיבית כגון CBT, פעילות גופנית, ותרגילי מוח ממוחשבים לשיפור מהירות התגובה, הזיכרון ופתרון הבעיות. עולם המדע ממשיך לחקור ולהבין את התופעות המצערות הפוגעות בחולי הסרטן, ומנסה למקסם ולייעל את הטיפולים במינימום פגיעה עתידית במטופלים. הבה נזכור כי ישנם מחלימים מסרטן המתמודדים עם קשיים שונים גם שנים רבות לאחר סיום הטיפולים. ובינתיים, צאו להתאמן – זה ישמור עליכם רעננים בהווה ואולי גם חדים יותר בעתיד!
מקורות: