קשה לבליעה
07/01/2020
דלקת ושט אאוזינופילית היא מחלה כרונית שמאופיינת בקשיים בבליעה, בבחילות ובהקאות חוזרות, בכאבי בטן ועוד. מחקר בהובלת ד״ר נורית עזוז וד"ר מארק רות'נברג גילה שהמחלה נגרמת בגלל פירוק חלבונים מוגבר שגורם לגיוס של מערכת החיסון לרקמה, בייחוד גיוס של סוג של תאי דם לבנים הנקראים אאוזינופילים. החוקרים אף הציעו תרופה אפשרית למחלה שנמצאה יעילה במחקרים ראשוניים בתרביות תאים.
מערכת החיסון שלנו היא זו המגנה עלינו יום-יום מפני מחוללי מחלות כמו חיידקים, נגיפים וטפילים. אם אנחנו נדבקים, חלילה, היא נלחמת בשבילנו בגורמים הזרים שפלשו לנו לגוף ומאפשרת לנו להבריא. המלחמה הזו נעשית בעיקר על-ידי תאים מיוחדים המצויים בדם: תאי הדם הלבנים. תאי הדם הלבנים מזהים את הגופים הזרים שפלשו אל הגוף שלנו, תוקפים אותם ומשמידים אותם. אבל מה קורה כשהגוף שלנו מחליט להילחם באבקנים של פרחים, בחלקיקי בוטנים או בדברים אחרים שנמצאים במזון, באוויר ובתרופות - אשר אינם מסוכנים כלל?
מצב זה נקרא אלרגיה. במרבית המחלות האלרגיות מעורבים האאוזינופילים, סוג של תאי דם לבנים, שאמורים להגן עלינו מפני טפילים, למשל תולעים. האאוזינופילים נמצאים בדרך כלל בריכוז נמוך מאוד בדם שלנו, והם מהווים בין אחוז אחד לארבעה אחוזים מכלל תאי מערכת החיסון. הם מועברים בדם ומתרכזים במיוחד ברקמות הבאות במגע עם הסביבה החיצונית כמו העור, מערכת הנשימה, העיכול ודרכי השתן התחתונות, שם קיים סיכון גבוה יותר לחשיפה לגורם זר. במקרה של חשיפה לגורם זר, האאוזינופילים מתרבים וריכוזם בדם עולה, והם מגויסים לפעולה ברקמה במטרה לשחרר מולקולות רעילות שתפקידן להשמיד את הגורם הזר. במקרה של זיהוי לא נכון או של פעילות יתר, המולקולות יכולות לגרום לנזק לרקמה עצמה.
דוגמה קיצונית לכך הינה דלקת ושט אאוזינופילית, מחלה כרונית המתאפיינת במספר רב של אאוזינופילים בוושט. לחולים יש בדרך כלל קושי באכילה, קושי בגדילה, בחילה והקאה חוזרת, כאב בטן ו\או כאב בבית החזה, כך שהמחלה משפיעה באופן משמעותי על איכות החיים. כיום יש בארה"ב כ-150,000 חולים, כאשר רובם ילדים. אין תרופה שמאושרת על ידי ה-FDA לטיפול בדלקת ושט אאוזינופילית. מערך הטיפול במחלה כולל לרוב הימנעות מאלרגנים בדיאטה, טיפולים מערכתיים נוגדי דלקת (סטרואידים) ובהרחבות מכניות של הוושט. יש צורך עז בהבנה טובה יותר של המנגנונים המעורבים בהתפתחות המחלה ובפיתוח טיפולים ממוקדים כנגדה.
לאחרונה, צוות חוקרים מבית החולים לילדים בסינסינטי, בראשם ד"ר נורית עזוז וד"ר מארק רות'נברג, גילו מנגנון חדש המסביר את התפתחות המחלה במחקר שתוצאותיו פורסמו בעיתון היוקרתי Science Translational Medicine. במחקר, שכלל דגימות רקמה מחולי דלקת ושט אאוזינופילית, נמצא כי לעומת קבוצת ביקורת של נבדקים בריאים, בקבוצת החולים יש ביטוי מופחת של חלבון הידוע כמעכב של מפרקי חלבונים (פפטידזות).
פפטידזות הם חלבונים הנמצאים באופן טבעי בתאים שלנו ותפקידם הוא לפרק חלבונים כדי למחזר אותם וכדי לבקר את פעילותם הנורמלית. במטרה למנוע מצב של פירוק יתר של חלבונים, היכול לגרום לנזק בלתי הפיך לתאים ולרקמה, חלבונים נוספים, שנקראים מעכבי פפטידזות, נמצאים גם הם בתאים על מנת לבקר את פעילות הפפטידזות ולשמור על איזון.
על מנת לחקור את ההשפעה של החוסר במעכב הפפטידזות הספציפי הזה, החוקרים השתיקו את הגן הזה בתרבית תאי ושט שגודלה במעבדה, ובחנו את מאפייני התאים במספר רב של שיטות. החוקרים שמחו לגלות שהשערתם אוששה ושהתאים הראו מאפיינים דומים מאוד לאלו שנצפים במהלך המחלה. כלומר, הגן הזה חשוב לפעילות התקינה של רקמת הושט. חוסר של אותו מעכב פפטידזות מהווה מעין "התרת רסן" של פעילות הפפטידזות. כתוצאה מכך, יש פירוק מוגבר של חלבונים בעלי תפקידי מפתח בהגנה על רקמות הושט, ולפיכך ישנה הפעלה של מנגנונים מולקולריים המובילים לגיוס של אאוזינופילים לרקמה. גיוס זה מוביל, בסופו של דבר, להתפתחות דלקת ולהופעת המחלה. תגלית זו כיוונה את החוקרים לשימוש בתרופה מעכבת פפטידאזות אשר קיימת בשוק לטיפול במחלות אחרות, במטרה להחליף את פעילות הגן החסר. באופן מעודד ומעורר התפעלות, הטיפול בתרופה הראה דיכוי של תסמיני המחלה בתאים במעבדה. בהמשך, יהיה חשוב לבדוק את השפעת התרופה על חולים.
בזכות מחקר זה אנו זוכים להבנה טובה יותר של מנגנון המחלה, לכיוונים מבטיחים עבור פיתוח תרופות ממוקדות כנגדה, ולהבנה טובה יותר של תופעת האלרגיה.
הטקסט נכתב על ידי מיכל שרברק-שקד מעמותת ScienceAbroad בשיתוף מדע גדול, בקטנה. מיכל שרברק-שקד היא דוקטורנטית במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן, עוסקת במחקר של מנגנוני בקרה שמשתבשים בסרטן.
ד"ר נורית עזוז היא חוקרת בבית החולים לילדים בסינסינטי שבארה"ב. ד"ר עזוז למדה במסלול הישיר לדוקטורט באוניברסיטת תל-אביב תחת הנחייתה של פרופ’ רונית שגיא-אייזנברג, שם התמקדה בחקר תאי פיטום (mast cells), גם הם תאים של מערכת החיסון אשר מעורבים במחלות אלרגיות. משם המשיכה להשתלמות בתר-דוקטורט בבית החולים לילדים בסינסינטי אצל ד"ר מארק רות'נברג, ראש המחלקה לאלרגיה ואימונולוגיה.
עמותת סיינסאברוד (ScienceAbroad) היא ארגון ללא כוונת רווח הפועל משנת 2006 לאיגוד מדעניות ומדענים ישראלים בחו"ל. מטרתה לחזק את הקשרים עם חוקרות וחוקרים ישראלים בעולם והשבת מוחות לישראל. קהילת המדעניות והמדענים של סיינסאברוד מונה יותר מ-3000 אנשי מחקר מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. ארגון סיינסאברוד מעניק כלים, מפתח קשרים ופותח דלתות למדעניות ומדענים ישראלים המבקשים לשוב לישראל, על מנת שיביאו עימם את הידע, הניסיון והקשרים שצברו בחו"ל אל האקדמיה והתעשייה הישראלית, כמנוע צמיחה . בנוסף, חברי הארגון מעורבים בפרויקטים לשיפור תדמיתה של ישראל ומיתוגה של ישראל כמרכז מחקר ופיתוח, וכן להנגשת המדע לקהל הרחב בישראל ובעולם.
קישור למאמר המדעי:
