לדבורי-דבש חשיבות רבה כמאביקים במערכת האקולוגית בכלל, ובהאבקת יבולי חקלאות בפרט. לאחרונה הוכרז בקנדה פרויקט-דגל חדש, שנועד לפתח כלים המבוססים על סמנים-ביולוגיים לאבחון מהיר של המצב הבריאותי של הדבורים, ולסייע בניהול הכוורות. מטרת הפרויקט היא לסייע בבלימת הירידה המתמשכת של אוכלוסיות דבורי-הדבש ברחבי העולם.

דבורת הדבש (Apis mellifera) תורמת להאבקה של חלק ניכר מהיבולים שהאוכלוסיה האנושית צורכת, לרבות פירות, ירקות וקטניות. הדבורים אוספות צוף ואבקה מהפרחים, 'מתלכלכות' באבקה, ומעבירות אותה לפרח הבא בו הן מבקרות - וכך מאביקות אותו ומאפשרות את התפתחות הפרי. בארה"ב למשל, ההערכה היא שדבורי-דבש מאביקות גידולים חקלאיים ומייצרות דבש עבור התעשייה בשווי של עד 40 מיליארד דולר בשנה. 

לפני כעשור, דבוראים (כלומר, מגדלי דבורים) בארה"ב שמו לב כי הדבורים הפועלות החלו להיעלם באופן מסתורי מהכוורות שלהן, עד לדעיכת הכוורות. היעלמות הפועלות הפתיעה את הדבוראים - שכן גורמים אחרים שמצביעים על בריאות הכוורת, למשל מצב הצאצאים ומאגר הדבש, נותרו תקינים. תופעה זו נצפתה באופן נרחב גם מעבר לאוקינוס באירופה, והיא קיבלה את השם 'הפרעת התמוטטות המושבה' (Honeybee colony collapse disorder). מחקרים שונים הראו קשר בין התופעה למספר גורמי-לחץ סביבתיים (לדוגמה חומרי הדברה, פטריות ונגיפים מסוימים). עם זאת, עדיין לא נמצא גורם יחיד שקשור סיבתית לתופעה, וגורמי-הלחץ אף עשויים להשתנות כתלוי באזור הגיאוגרפי בו מצויות הכוורות [1-2]. להפרעת התמוטטות המושבה נזק משמעותי לחקלאות: בארה"ב ובקנדה לדוגמה, דבוראים מאבדים בין 35-25% מהכוורות שלהם בכל חורף, בערך פי שניים מהקצב שנחשב בר-קיימא, כלומר הקצב המאפשר קיום אוכלוסיית דבורים יציבה.

כיום, בשיתוף פעולה מדהים של 22 מעבדות מקנדה, מפתחים פרויקט חדשני לאבחון בעיות בריאות של כוורות דבורי-דבש. לשם כך, הם חושפים דבורים לשלל גורמי-לחץ הפוגעים בדבורים בשטח (מידע שקיים ממחקרים קודמים), כל גורם בנפרד, ובוחנים את השפעתם בזמן-אמת על הדבורים. גורמי-לחץ סביבתיים גורמים לשינויים בגוף הדבורה, למשל הפעלת או השתקת גנים מסוימים בגנום של הדבורים - והחוקרים מפתחים כלים לזיהוי השינויים החלים בגוף הדבורה בעקבות גורמי-הלחץ. קישור בין תגובה מסוימת בביטוי גנים לבין גורם-לחץ מסוים יאפשר לחוקרים להשתמש בתגובה הזו בתור סמן ביולוגי, וסמן זה יאפשר לזהות מהו גורם הלחץ המשפיע על הכוורת [3]. הפרוייקט נקרא BeeCSI, בהשראת סדרות "זירת הפשע" בהן מפענחים פשעים באמצעות כלי מעבדה מתקדמים.

עד כה, השיטה הרווחת להערכת גורמי-הלחץ שגרמו לכוורת לחלות התבצעה בעיקר לאחר מותה, אך מדובר בשיטה יקרה, איטית ומן-הסתם, לא מאפשרת את הצלת הכוורת. לעומת זאת, אבחון של כוורת חיה, כאשר היא מתמודדת עם גורמי-הלחץ באותה העת, יאפשר לדבוראים לקחת אחריות ולפעול למען הכוורות שלהם לפני שיהיה מאוחר מדי.

הפרויקט יאפשר לכל דבוראי בקנדה, שחושד שכוורת מסוימת אינה בריאה, לשלוח מספר דבורים מתוכה למרכז הערכה ייעודי. תוך כמה שבועות, הדבוראי יקבל חזרה אבחון מהם גורמי-הלחץ הסביבתיים המשפיעים על הכוורת שלו בהווה, בהתבסס על הסמנים הביולוגיים שזוהו בדבורים שנשלחו, וכן המלצות לטיפול מיטבי. תועלת נוספת הינה עבור המדע; ישנו פוטנציאל אדיר לאסוף נתונים על הבעיות הבריאותיות של כוורות לכדי מאגר מידע נרחב ואמין מרחבי המדינה. זה עשוי לאפשר בעתיד ניתוח מעמיק והבנה של מגמות כלליות. ייתכן, למשל, שיגלו שכוורות דבורים סובלות מבעיות בריאותיות מסוימות בחלק מסוים של המדינה ואילו כוורות אחרות סובלות מבעיות שונות בחלקה האחר, או שדבורים המאביקות בעיקר תפוחים, סובלות מבעיות בריאותיות שונות מדבורים המאביקות בעיקר אוכמניות.

גופים ממשלתיים וסביבתיים מממנים את הפרויקט הזה בסכום מכובד של 10 מיליון דולר קנדי מעתה ועד 2023. החוקרים מקווים שפרויקט זה יסייע לבלום את הירידה הדרמטית במספר כוורות דבורי-הדבש במדינה, ואולי בהמשך גם בעולם.

מימון הפרויקט החל ממש בשבועות האחרונים - נאחל לכל המעורבים בהצלחה! במידה והפרויקט הקנדי יוכיח את עצמו, סביר שיורחב למדינות נוספות בעולם, והוא יהווה אבן דרך במאבק לשמור על המאביקים הכה חשובים הללו.

בתמונה: נחיל דבורי-דבש על כוורת תעשייתית (צילום: יאיר נתיב)

מקורות וקריאה נוספת:

1. מאמר סקירה על 'תסמונת הפרעת התמוטטות המושבה'
2. מאמר סקירה נוסף (עדכני יותר) על תסמונת 'הפרעת התמוטטות המושבה'
3. ראיון עם פרופ' אמרו זיאד מאוניברסיטת יורק שבקנדה, ממובילי הפרויקט.