מחקר שפורסם לאחרונה הציג כלי חישובי חדשני המאפשר לחקור מדדי אישיות בבעלי-חיים, בהתבסס באופן ישיר על ניטור התנהגותם. השיטה החדשה הוכחה כאמינה ויעילה במודל של עכברי מעבדה. זוהי התקדמות משמעותית ביכולתנו לחקור באופן בלתי-מוטה תכונות אופי ומזג בבעלי-חיים, ולקדם את ההבנה של הבסיס הביולוגי להבדלים בין-אישיים.

אם אתם בעליה הגאים של חיית מחמד, בוודאי תוכלו לתאר באריכות את אופייה ולהסביר מה מבדיל את רקסי שלכם מחבריו בגינת הכלבים. גם חיות בר וחיות מעבדה נבדלות מבנות מינן האחרות בתכונות האופי שלהן, ובשנים האחרונות ההכרה בכך עולה עם התפתחות חקר האישיות בבעלי-חיים. אולם, בניגוד לתחום המחקר המקביל באדם, כשמדובר בבעלי-חיים לא ניתן להיעזר בכלים כגון ראיונות ושאלונים. לכן יש צורך בהגדרות ברורות לתכונות אופי בבעלי-חיים, ובשיטות מחקר ייעודיות שתאפשרנה לחקור אותן.

מחקר חדש שנערך במעבדתו של פרופ׳ אלון חן במכון וייצמן למדע, בשיתוף מכון מקס-פלאנק לפסיכיאטריה שבגרמניה, בחן את הנושא תוך שימוש פורץ דרך בשיטות של בינה מלאכותית. החוקרים שיכנו יחדיו קבוצות של ארבעה עכברים כל פעם (בסה"כ 168 עכברים) בזירות מועשרות – כלובים גדולים בהם יכלו להסתובב בחופשיות ולחקור מתקנים שונים. מערכת ממוחשבת ניטרה את המיקום ואת הפעילות של כל עכבר לאורך מספר ימים. בסך-הכל נצפו כ-60 התנהגויות שונות כגון אכילה, הסתתרות, מרדפים ואינטראקציה חברתית בין העכברים (כפי שניתן לראות בסרטון).

בסרטון: ניתוח אוטומטי של התנהגות. למידה ממוחשבת שימשה לזיהוי התנהגויות של העכברים כגון מפגשים ומרדפים

בשלב הבא ניסו החוקרים למצות תכונות אופי מוגדרות מכל סוגי ההתנהגויות שזוהו. זה מאתגר במיוחד משום שלא רק שלא ידוע כיצד למדוד אישיות בבעלי-חיים - אנחנו גם לא יודעים להגדיר מראש אילו תכונות אישיות אנחנו מחפשים. בבני-אדם מקובל להיעזר במודל של חמש תכונות אישיות: פתיחות מחשבתית, מצפוניות, מוחצנות/מופנמות, נעימות, ויציבות רגשית. אבל האם נצפה מחמוסים להיות מצפוניים? האם תרנגולות יכולות להפגין פתיחות מחשבתית? כדי להתמודד עם כך, השתמשו במחקר בשני מאפיינים חשובים של כל תכונת אישיות: היא מייצגת שונות בין פרטים באוכלוסייה, אך יציבה ועקבית עבור כל פרט כשלעצמו. שני מאפיינים אלה מספיקים כדי לחלץ את תכונות האישיות של החיה מתוך ניטור ההתנהגות שלה באמצעות כלים מתמטיים, מבלי להגדיר מראש באילו תכונות מדובר. החוקרים הפכו את בסיס ההגדרה של אישיות למשוואה מתמטית שלוקחת את 60 ההתנהגויות שתועדו ומצמצמת אותן למספר קטן של תכונות. התכונות נבחרו לפי יכולתן לייצג את מירב השונות בין העכברים לעומת מינימום שונות בקרב כל עכבר (לאורך הזמן) בפני עצמו.

המחקר הראה שלעכברים יש לפחות ארבע תכונות אישיות שאותן החוקרים כינו תחומי זהות (identity domains). לא ניתן שם מפורש לכל תכונה, כדי להימנע מהאנשה, ועם זאת ניתן היה לקשר בין כל תכונה לסוגי התנהגות מסויימים. אחת התכונות, למשל, היתה קשורה בצורה הדוקה למדרג החברתי או לדומיננטיות של העכבר. התכונות שנמצאו היו יציבות גם כששינו לכל עכבר את הסביבה החברתית שלו על-ידי ערבוב בין הקבוצות, כך שכל עכבר מצא את עצמו עם עכברים לא מוכרים (מה שהבטיח גם שינוי ב"יחסי הכוחות" ביניהם). התכונות נותרו יציבות אפילו כשבחנו את העכבר בגילאים שונים: בסוף הינקות לעומת בבגרות מינית. על בסיס תכונות האישיות, החוקרים הגדירו שלושה ״טיפוסים״ (ארכיטיפים) של עכברים: "עכברי עיר" – דומיננטיים וידידותיים, "עכברי כפר" – דומיננטיים ונוטים לתוקפנות, ועכברים לא-דומיננטיים.

המשך מצאו החוקרים שתחומי הזהות של העכברים ניבאו בהצלחה חלק גדול מביצועיהם במבחנים התנהגותיים קלאסיים -  המודדים זיכרון, לחץ וכו'. כלומר, שימוש בזירות מועשרות המאפשרות לעכברים להתנהג בצורה טבעית תוך "מדידת" האישיות של כל עכבר – כפי שנעשה במחקר זה - מאפשר לכמת בו-זמנית מדדים התנהגותיים שמצריכים בדרך-כלל מספר מבחנים התנהגותיים. אם כך, ייתכן שנוכל להחליף בעתיד את המבחנים הללו בגישה שתהיה גם מדוייקת יותר וגם ידידותית יותר לבעלי-החיים. תחומי הזהות של העכברים גם נמצאו קשורים לביטוי גנים מסויימים במוח, כך שמחקר בכיוון זה עשוי לקדם את ההבנה של היווצרות תכונות אופי ושל השוני האישיותי בין פרטים.

אם כן, המחקר הציג לראשונה שיטה חישובית וישירה – שאינה תלויה בתיווך בני-האדם החוקרים או המטפלים בחיות – לבחינת אישיות בבעלי-חיים, במקרה זה בעכברים. היא ישימה גם בחקר האישיות של בעלי-חיים אחרים ואפילו של בני-אדם. ניסויי המשך הראו שגם בבני-אדם ניתן לאפיין שלושה ארכיטיפים התנהגותיים באמצעות האלגוריתם ששימש במחקר. כלומר, ייתכן שהשיטה החדשה תאפשר להתחשב בגורמי אישיות במסגרת המחקר הרפואי ותפתח בפנינו הזדמנות לקדם רפואה מותאמת אישית, בייחוד בענף הפסיכיאטריה.

ומה הלאה? המעבדה של ד"ר פורקוש משתמשת בבינה מלאכותית כדי לחקור אישיות בבעלי-חיים ובבני-אדם. האתגר הבא – שהמחקר המתואר תרם לו משמעותית – הוא לחקור אושר בבעלי-חיים. למה הכוונה? בשונה מרווחה שמתרכזת בצמצום גורמים שליליים כמו עקה וחולי, חקר האושר - או רווחה חיובית - מתמקד ביכולת של החיה לבטא את אופייה ובניסיון ליצור לה סביבה עם ערכים מוספים. הרעיון הוא להשתמש באישיות של בעל-החיים כמדד לאושרו וכגורם שיסייע לקבוע מה ישפר את הרווחה החיובית שלו - שכן בדומה לבני אדם, כל בעל-חיים חווה אירועים בצורה שונה כתלות באופי הייחודי שלו. היכולת לאפיין אישיות במגוון רחב של מינים ולמדוד אושר בצורה אובייקטיבית בעצם תאפשר לנו להבין את הביולוגיה שבבסיס האושר, ולא פחות חשוב מכך - לשפר משמעותית את איכות החיים של בעלי-החיים שסביבנו.

מאת ד"ר אורן פורקוש, ידיד העמותה וממובילי המחקר, וד"ר ליאת פל מצוות מדע, גדול בקטנה.

מקורות:

 המאמר ב Nature Neuroscience