היום (10.12.2019) יוענקו בשטוקהולם, שבדיה, פרסי הנובל לשנת 2019 לתשעה חוקרים בנושאי פיזיולוגיה או רפואה, כימיה ופיזיקה.

פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה יוענק לחוקרים וויליאם קיילין (Kaelin), סר פיטר רטקליף (Ratcliffe) וגרג סמנזה (Semenza), על תרומתם להבנת הביולוגיה של מחסור בחמצן. 

מחקריהם של זוכי פרס הנובל הובילו לפענוח המנגנונים דרכם תאי הגוף מצליחים לבקר את תגובותיהם לרמות משתנות של חמצן. התגליות עזרו בהבנת תהליכים רבים בגוף, ביניהם יצירת תאי דם אדומים, התרגלות לשהייה בגובה רב, התפתחות העובר והשלייה בהיריון, התמודדות השרירים עם מאמץ ועוד. ממצאים אלו עשויים להוביל לפיתוח תרופות למגוון מחלות, ביניהן אנמיה ומחלות סרטן - דרך עיכוב המנגנונים של תאי הגידול להתמודדות עם מחסור בחמצן. שתי תרופות המבוססות על תגליות אלו כבר נמצאות בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים בבני-אדם - תרופה לסרטן הכליה ותרופה לאנמיה הקשורה לכשל כלייתי.

לקריאה מורחבת על התגליות שהובילו לפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2019.

פרס נובל לכימיה יוענק לחוקרים ג'ון גודאנף (Goodenough), סטנלי וויטינגהם (Wittingham) ואקירה יושינו (Yoshino), על תרומתם לפיתוח סוללות יון-ליתיום (Lithium-Ion Batteries). 

סוללות יון-ליתיום מאפשרות לנו "לדחוס" כמות גבוהה מאד של אנרגיה בנפח קטן. הן יעילות מאוד ביחס לסוללות אחרות, ניתנות לטעינה ולפריקה מספר רב של פעמים, וכיום ניתן לייצר אותן באופן זול יחסית. סוללות אלו מאפשרות לייצר מכשירים אלקטרוניים זולים, קלים וזמינים, אשר כיום נמצאים בכל מקום ומשפיעים על כל היבט של חיינו: לרבות מחשבים ניידים, טלפונים סלולרים חכמים, טאבלטים, רכבים חשמליים ועוד.

לקריאה מורחבת על התגליות שהובילו לפרס נובל לכימיה לשנת 2019.

פרס נובל בפיזיקה יוענק השנה לג'יימס פיבלס (Peebles), מישל מאיור (Mayor) ודידייה קלוז (Queloz), על תגליות בתחום הקוסמולוגיה והאסטרונומיה.

פיבלס יקבל את מחצית הפרס על תרומתו לפיתוח תיאוריות המפץ הגדול, ועל תרומתו להבנת מרכיבי היקום. תגליותיו הראו כי המסה הנצפת ביקום, זאת אומרת סך המסה של חומר בין-כוכבי, כוכבים וגרמי-שמיים אחרים, מהווה רק 5% מהמסה הנדרשת כדי להסביר את תנועת גרמי השמיים ואופן התרחבות היקום. בכך תרם פיבלס גם לתיאוריית החומר האפל - לפיה יש בחלל מסות, שלא ניתן לזהות, המשפיעות על תנועת גרמי השמיים, וגם לתיאוריית האנרגיה האפלה, אשר פועלת בניגוד לכוח המשיכה, המאיצה את התרחבות היקום.

מאיור וקלוז יחלקו את חציו השני של הפרס, על הגילוי הראשון של כוכב לכת סביב כוכב דמוי-שמש מחוץ למערכת השמש - הכוכב 51 פגאסי. השניים פיתחו שיטה לאיתור כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש ובצעו את התצפית הראשונה של מערכת הדומה בכך למערכת השמש שלנו. עד ימינו אותרו כבר 4000 כוכבי לכת נוספים בכ-3000 מערכות שמש שונות בשיטות שונות. תגליות אלו הרחיבו משמעותית את ההבנה שלנו של מהם כוכבי לכת, כיצד הם נוצרים, ואת יכולתנו לחפש ולגלות כוכבי לכת היכולים לקיים חיים.

לקריאה מורחבת על התגליות שהובילו לפרס נובל לפיזיקה לשנת 2019