חוקרים פיתחו מדבקה למניעת הריון המבוססת על מיקרו-מחטים מחומר מתמוסס שעשוי משרשראות חומצת חלב. השימוש במדבקה קצר ומהיר במיוחד, והיא נועדה להחליף טיפולים קיימים כמו גלולות, זריקות או מדבקות שיש להשאיר על העור בקביעות.

הגלולה למניעת הריון פרצה לחיינו בסערה בשנת 1950. לראשונה בהיסטוריה, נשים זכו לבחור מתי יכנסו להריון ומתי לא. על אף שהגלולה עברה גלגולים שונים בשבעים השנים שחלפו מאז, עיקרון הפעילות נשאר זהה: מניעת ביוץ, תהליך שמבוסס על שינויים הורמונליים שבסיומו ביצית אחת יוצאת מזקיק בשחלה ועוברת אל החצוצרה להמתין לזרע שיפרה אותה ליצירת עובר. שני השחקנים הראשיים בביוץ הם ההורמון אסטרדיול וההורמון פרוגסטרון. החצי הראשון של מחזור חודשי תקין מאופיין בבניית רירית הרחם, בעליה הדרגתית של רמת ההורמון אסטרדיול ובהבשלה של זקיקים בשחלות. סביב היום העשירי למחזור, רמת ההורמון פרוגסטרון מתחילה לעלות ואילו רמת האסטרדיול מגיעה לשיאה, דבר שמביא לאיתות הורמונלי נוסף והכרחי ליציאת הביצית מהשחלה אל החצוצרה. הגלולה למניעת הריון, כמו אמצעי מניעה נוספים המבוססים על הורמונים, שומרת על רמות אסטרדיול ופרוגסטרון קבועות ויחסית גבוהות, ללא שינויים, כך שאין עליה הדרגתית, אין איתות הורמונלי נוסף, ואין יציאה של ביצית מהזקיק אל החצוצרה.

לצד היתרונות של הגלולה, היא טומנת בחובה גם חסרונות. אחד מהם הוא הצורך לקחת גלולה מדי יום ובשעה יחסית קבועה, שכן אפילו ירידה זמנית ברמת האסטרדיול בגוף עלולה להספיק כדי להניע תהליך ביוץ. על הרקע הזה התפתחו במרוצת השנים אמצעי מניעה חלופיים כמו ״טבעת״ וגינלית, זריקות, מדבקות, ועוד. אמצעי מניעה אלה אמנם פותרים את הצורך בנטילה יומיומית, אם כי כמו הגלולה, גם הם עלולים לגרום לתופעות לוואי כתוצאה מההורמונים שהם מכילים. בעולם המערבי לנשים יש גישה הן למגוון אמצעי מניעה והן לשירותי רפואה. לעומת זאת, במדינות העולם השלישי הנגישות לרפואה היא מוגבלת, וכן, נשים רבות חיות עדיין בחברה שמרנית ביותר שבה מניעת הריון ותכנון משפחה הם נושאים חברתיים רגישים. מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Science Advances מציג אמצעי מניעה חדש, הפונה בעיקר לנשים אלה. הוא דומה באופי הפעילות שלו לזריקה ולמדבקה הקיימות, אלא שבניגוד להן, הוא לא דורש ביקור אצל איש מקצוע לטובת הזרקה ואין צורך להשאיר אותו על העור במשך שבועות שלמים, כך שהוא דיסקרטי בהרבה.

המחקר מציג מדבקה ייחודית אשר עליה משטח בגודל של כחצי סנטימטר על חצי סנטימטר המכיל מיקרו-מחטים. מיקרו-מחטים הן מחטים בגודל של מספר מיקרונים (אלפית המילימטר) והן נכנסות לשכבה העליונה של העור, אך אינן חודרות לעומקו. מארג של מיקרו-מחטים הוצג לראשונה בשנת 1995 כטכנולוגיה מהפכנית לטיפול בפציעות עור, כאשר אז מטרת המחטים הייתה לטפל בעור פגוע ומצולק, בעיקר מאקנה (פצעי בגרות). במקביל התחילו נסיונות להשתמש במיקרו-מחטים כדי להחליף זריקות תת עוריות כואבות במתן חיסונים ותרופות כגון אינסולין. במחקר הנוכחי, החוקרים הכינו מיקרו-מחטים מתמוססות, אשר עשויות מחומר המבוסס על חומצת חלב, שמתפרק ומתמוסס במגע עם העור. חומצת חלב, או בשמה האחר, חומצה לקטית, היא חומר שנוצר באופן טבעי בגוף במהלך חילוף החומרים. אפשר לעבד אותה לשרשראות מסועפות שיוצרות מבנה דמוי פלסטיק. המחטים עצמן מכילות הורמון דמוי פרוגסטרון, ולאחר החדירה לעור הן נשארות בתוכו עד שהן מתמוססות לחלוטין ומשחררות את כל ההורמון. בצורה כזאת, וביחד עם מנגנון שיחרור איטי, ניתן לתת תרופה בכמות מדודה ולתקופה ארוכה, בדיוק מה שאנחנו רוצים מאמצעי מניעה מבוסס הורמונים. במחקר הנוכחי, החוקרים וידאו שרמת ההורמונים נשארת יציבה במהלך חודש.

מערך המיקרו-מחטים מורכב מכמאה מחטים קטנות אשר בלחיצה של כ-50 שניות, נכנסות לעור ונשארות בתוכו. אורכה של כל מיקרו-מחט הוא 600 מיקרון, מעט יותר מחצי מילימטר, ורוחבה הוא 150 מיקרון בבסיס וכ-10 מיקרון בקצה. לצורך השוואה, שערת אדם היא בעובי של כ-75 מיקרון. כאשר המחט באה במגע עם העור, נוזלי העור יוצרים תגובה כימית עם החומר על משטח המדבקה, כך שהמחטים נפרדות ממנה ונכנסות לעור, בתהליך שאינו כואב יותר מעקיצת חרק, כך לפי עדות הנבדקות שניסו את המדבקה. בתוך מספר דקות המחטים מפרישות את ההורמון לדם, כך שרמת הפרוגסטרון עולה באופן שאינו מאפשר ביוץ, וההגנה מפני הריון מתחילה. לשימוש במדבקה זאת ישנם מספר יתרונות: לצד החיסכון הכלכלי, הדיסקרטיות וזמן ההגנה הממושך, המחטים עשויות מחומר המבוסס על חומצת חלב מצומדת לסוכר, שניהם חומרים שנמצאים בעור באופן טבעי, אינם מזיקים ואינם מעוררים תגובה חיסונית. המדבקה אף מתאימה במיוחד למי שיש לו הפרעת חרדה \ בעת (פוביה) קשה מזריקות. אך עם זאת, היתרון הגדול מכולם טמון דווקא בהפחתת הפסולת הרפואית הנשארת לאחר השימוש בתרופה. מכיון שהמחטים מתמוססות בגוף, אין מחטים חדות להפטר מהן ואין שאריות הורמונים. למעשה, למעט מדבקה פשוטה שאליה היה מודבק משטח המחטים אין פסולת רפואית בכלל. זהו יתרון משמעותי כשמדובר בעודפים הורמונליים, המגיעים בסופו של דבר לאדמה ולמקורות המים.

המחקר הנוכחי הראה שהמוצר מצליח להביא לרמת הורמונים קבועה בבעלי חיים, וכן שהוא אינו גורם לכאב או לתגובה חריגה בגוף. משטח המחטים נוסה בבני אדם כשהוא מכיל תרופת דמה, וכאמור, אלה דיווחו שהוא אינו כואב, ושהסימנים בעור נעלמים בתוך זמן קצר. בהמשך מתכננים החוקרים לתת לנשים את המדבקה עם ההורמון דמוי הפרוגסטרון ולראות שהיא אכן יעילה ובטוחה במניעת הריון.

מקורות וקריאה נוספת:

1. שינויים הורמונליים במהלך המחזור החודשי
2. המאמר שמתאר את אמצעי המניעה החדש
3. סקירה על מיקרו-מחטים ברפואה
4. דוגמה למחקר שהשתמש במיקרו-מחטים בפיתוח חיסון
5. מראשוני המחקרים שהשתמשו במיקרו מחטים