לפני מספר ימים (8.11.2019), חובב הפרפרים הצעיר (בן כ-12) והמוכשר שלם קורמן ביצע סיור באזור ירושלים, כחלק מפעילות ניטור פרפרים הלאומית של אגודת חובבי הפרפרים בישראל. הוא הבחין בפרפר לא מוכר, ומיד הבין שמדובר בתצפית בעלת ערך מדעי, ואולי במין חדש שנצפה בישראל. הוא העלה תצלומים של הפרפר לקבוצת הפייסבוק של אגודת חובבי הפרפרים בישראל - שם זוהה ככַּחְלִיל הַפֵּלַרְגּוֹן (שם מדעי - Cacyreus marshalli; קרוי גם כחליל הפלרגוניום; נציין שהשם העברי לא רשמי ועשוי להשתנות). 

מוצאו של הפרפר בדרום יבשת אפריקה. ישראל אינה המדינה הראשונה אליה התפשט. בשלהי שנות ה-1980 נצפה באיים הבלאריים של ספרד, לשם כנראה הגיע כ"נוסע סמוי" על צמחי נוי. החל משנות ה-1990 פרפר זה מתפשט ברחבי אירופה ובפרט במדינות עם אקלים ים-תיכוני, ותועד בספרד, איטליה, שוויץ, ארצות הבלקן, ואפילו בכרתים, מרוקו וטורקיה. זחלי הפרפר ניזונים ממינים שונים של צמחי גֵּרַנְיוֹן (גרניום, Geranium) ופלרגון (Pelargonium) - צמח נוי שמכונה לעיתים במשתלות, בטעות, גם גרניום. לאור ההתפשטות הנרחבת של הפרפר באגן הים התיכון, הגעתו לארץ הייתה כנראה עניין של זמן, וחובבי פרפרים חזו מראש את הגעתו לארץ. כיצד הגיע לארץ? עדיין לא ברור. ייתכן שהאוכלוסיה התפשטה אלינו מטורקיה דרך מדינה שכנה, או שהגיעה דרך צמח נוי שיובא לארץ.

נקבת כחליל הפלרגון מטילה על פרח פלרגון (צמח נוי) באזור ירושלים. צילם יעקב סלויז.

הגעתו של הפרפר לארץ לוותה ברגשות מעורבים בקרב קהילת חובבי הפרפרים: מצד אחד, מציאת מין חדש של פרפר בישראל היא חדשות מסעירות לחובבים, ומצד שני, מדובר במין פולש - מין שככל-הנראה הופץ על-ידי האדם מחוץ לתחום תפוצתו הטבעי (מדרום יבשת אפריקה לאיים הבלאריים), ואוכלוסייתו התבססה באזור החדש. הגעתם של מינים פולשים, במקרים מסויימים, עשויה לגרום נזק משמעותי למינים מקומיים של חי וצומח או לחקלאות. ד"ר אור קומאי, חוקר של תכנית ניטור הפרפרים, הביע חשש שכחליל הפלרגון יפגע במיני בר מקומיים של צמח הגרניון, ויתחרה עם מינים מקומיים הניזונים מגרניון - ביניהם הפרפר כחליל הגרניון (Aricia agestis). הידע בספרות המקצועית על ההשלכות של כחליל הפלרגון על הצומח המקומי אינו רב, אך מחקר באיטליה מצא שנקבת הפרפר אמנם מעדיפה להטיל על צמחי פלרגון, אך בהעדרם מסוגלת להטיל גם על מספרי מיני גרניון מקומיים, והזחלים מתפתחים עליהם בצורה תקינה. 

לעומת זאת, נשיא אגודת חובבי הפרפרים בישראל דובי בנימיני דווקא לא חושש. לדבריו, כחליל הפלרגון לא נחשב כמזיק משמעותי באירופה. לפי תצפיות מיוון, למשל, אוכלוסיית כחליל הפלרגון התרבתה באופן משמעותי בשנה הראשונה בה הפרפר נצפה במדינה: הפרפרים התרבו על צמחי נוי והטילו ביצים גם על צמחי בר. אך בהמשך האוכלוסייה קטנה והתאזנה, כנראה בעקבות פעילות טורפים (עכבישים, ציפורים וכיו"ב) וטפילים. מחברי מאמר המתאר את הופעת הכחליל ביוון וטורקיה, ביניהם חוקר הפרפרים היווני המוביל גוהן קוטסיס (Coutsis), אף מציעים להתייחס לפרפר כתוספת מבורכת למגוון המינים המקומי.

בכל מקרה, ממצא זה מדגיש את חשיבות תכנית ניטור הפרפרים הלאומית, פרויקט מדע-אזרחי בו שותפים חובבים וחוקרים. התכנית מיושמת על ידי אגודת חובבי הפרפרים החל משנת 2009, והניטור כולל סיורים בשטח במסלולים קבועים, תיעוד מסודר של התצפיות והנגשתן לקהל הרחב ולאנשי המקצוע. הניטור הוביל לתצפיות של מינים חדשים המופיעים בארץ, וגם מעקב אחר אוכלוסיות של מיני פרפרים מקומיים, לרבות מינים בסכנת הכחדה. 

אם אתם או בסביבתכם מגדלים פלרגון או גרניום (ובאזור ירושלים בפרט), שווה לבדוק האם הפרפר החדש ביקר אצלכם. 

התמונות שצילם שלם קורמן, שהובילו לזיהוי הראשוני של כחליל הפלרגון בישראל, מופיעות בכותרת.