מקור חדש לויטמין A
פיתוח של אורז מזן חדש באמצעות שימוש בהנדסה גנטית יוכל בקרוב לפתור את המחסור במקור זמין לויטמין A המשפיע על מדינות רבות בעולם ובעיקר באסיה ובאפריקה.
תמיד אומרים לילדים קטנים לאכול הרבה פירות וירקות, כי הם צריכים את הויטמינים כדי לגדול. אבל מה אם לילד אין גישה לפירות או לירקות? מהיכן הגוף יקבל את כמות הויטמינים הדרושה לו להתפתחות תקינה? המחשבה הזאת היא הבסיס לפיתוח האורז הזהוב (Golden rice), גידול חקלאי מהונדס גנטית העשיר בבטא-קרוטן – שהוא הבסיס ליצירת ויטמין A בגוף. לויטמין A ישנו תפקיד חשוב בפיתוח הראייה, הוא חיוני עבור תפקוד תקין של של מערכת החיסון והוא נדרש כחלק מתהליך ייצור תאי הדם האדומים.
המחסור בויטמין A אחראי בכל שנה למותם של למעלה מחצי מיליון ילדים מתחת לגיל 5 ולכחצי מיליון מקרים של עיוורון. מחסור זה קיים בעיקר באזורים מסוימים באסיה בהם התזונה העיקרית היא אורז. מצב זה הביא את המדענים, אינגו פוטריקוס ופיטר באייר לפתח באמצעות הנדסה גנטית זן אורז עשיר בבטא-קרוטן. פיתוח זה נקרא "האורז הזהוב" בשל צבעו הייחודי. המחקר [1] התפרסם בשנת 2000 במגזין Science, והיווה חידוש בתחום עריכת גנים. הפיתוח מתבסס על כך שלאורז יש את היכולת לייצר בטא-קרוטן, אך באופן טבעי הוא מיוצר רק בעלים, ולא בגרעינים שהם החלק האכיל של הצמח. לפיכך, החוקרים הוסיפו לאורז שני גנים חדשים, אחד מנרקיס, והשני מחיידק הנמצא באדמה וניתן לעיכול. באופן הזה החוקרים תכננו תהליך מלאכותי שלם שהתוצאה הסופית שלו היא יצירה של בטא-קרוטן גם בגרעינים של האורז. עם זאת, בפיתוח הראשוני של האורז, כמות הבטא-קרוטן שנוצרה לא הספיקה על מנת להתגבר על המחסור בויטמין A. בשלב הבא החוקרים הצליחו להגדיל את הייצור של בטא-קרוטן פי 20, בכך שהחליפו את הגן שמקורו בצמח הנרקיס עם גן שמקורו בתירס. ב-2009 התפרסם מחקר קליני [2] שהראה כי בעקבות צריכה של האורז הזהוב, הבטא-קרוטן שמקורו באורז אכן הופך לויטמין A בגוף האדם. כמות קטנה יחסית של אורז יכולה לספק עד 50% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין A.
מכיוון שפיתוח זה נועד עבור מדינות עולם שלישי, המדענים שפיתחו את האורז הזהוב התנו את המשך הפיתוח לתעשייה בכך שהוא יהיה נגיש וינתן בחינם לחקלאים במדינות אלו. האורז הזהוב הוכלא גם עם זנים מקומיים, ולכן ניתן לגדל אותו באזורים שונים בעולם.
אז למה עד היום לא ראינו את האורז הזהוב בחנויות אצלנו וגם לא באסיה? קודם כל, כמו עם כל צמח או בעל חיים שעבר מודיפיקציה גנטית (GMO), ישנן אמות מידה מחמירות מבחינת תקינה שצריך לעמוד בהן, והבדיקות יכולות לקחת שנים רבות. כמו כן, מכיוון שהאורז הזהוב הינו GMO, ישנן קבוצות רבות, ביניהן גרינפיס, המתנגדות לייצור שלו ומנסות להסית את הציבור נגדו. קבוצות אלו, על אף שהן טוענות כי הן פועלות למען הסביבה, אינן מסתמכות על מקורות מדעיים שעברו ביקורות עמיתים ומקובלים על ידי הקהילה המדעית, ועל כך כתבנו בעבר [3]. ההתנגדות לאורז הזהוב החריפה, עד שב-2013 מפגינים פרצו לשדה בו הוא נשתל ועקרו את הצמחים במסגרת פעולת מחאה. מנגד, מדענים רבים מרחבי העולם הביעו תמיכה פומבית בפרויקט זה, וכ-130 זוכי פרס נובל חתמו על מכתב כנגד המתנגדים השונים.
ב-2018 האורז הזהוב קיבל את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), וכן אישורים נוספים מקנדה, מאוסטרליה ומניו-זילנד בדבר היותו בטוח למאכל לבני-אדם. כיום האורז הזהוב נמצא בשלבים האחרונים של קבלת אישור בבנגלדש ובפיליפינים - שם בתקווה הוא יישתל בהמשך השנה, ויגיע לצרכנים הזקוקים לו, כמעט 20 שנה לאחר הפיתוח.
- המאמר המקורי שתיאר את זן האורז הזהוב
- מאמר שמדגים שבטא קרוטן מהאורז הופך לויטמין A בבני אדם
- פוסט שלנו על הנדסה גנטית בצמחים
- מידע נוסף על פרוייקט האורז הזהוב