מעוף כלולות: מה זה, איך זה קורה ומתי?

אתמול בישראל נראו רבבות של נמלים מכונפות בשמיים - זכרים ומלכות במעוף כלולות של נמלת הקציר השחורה.

רבייה היא אחד התהליכים החשובים ביותר בעולם החי. אולי תופתעו, אבל נמלי קציר (Messor) לא יוצאות לדייטים. במקום זה, כשהעת מגיעה (תכף נדבר על זה), מושבות של נמלי קציר משחררות מקיניהן בקרקע רבבות של מלכות וזכרים מכונפים אל השמיים, במה שמכונה 'מחול / מעוף כלולות'. 

אז מה בדיוק קורה? במעוף הכלולות, כמו בליל הכלולות (ומכאן שמו), מזדווגים הזכרים עם המלכות, לעיתים תוך כדי תעופה באוויר ולעיתים על הקרקע. לאחר מכן הזכרים מסיימים את תפקידם ומתים תוך זמן קצר, ואילו המלכות משילות את כנפיהן ומתרוצצות על הקרקע לחפש מקום קינון מתאים. כשמלכה מוצאת מקום קינון, היא חופרת מחילה בקרקע ואוטמת עצמה בתא קטן ומוגן. היא מאכילה את צאצאיה הראשונים, הפועלות, ברוק מזין שנוצר מספיגה של רקמת שרירי התעופה בחזה שלה, שכבר אינם נחוצים לה [1]. כאשר הפועלות הראשונות הופכות עצמאיות, הן לוקחות על עצמן את הטיפול בצאצאים הבאים וכן את תחזוקת המושבה, ואילו המלכה מאותו הרגע מתנהגת בדיוק כמו מלכה. יושבת בתא המלכותי ולא עושה דבר מלבד לספק צאצאים להמשך השושלת, בעזרת הזרע שאגרה במהלך מעוף הכלולות. לאחר מספר שנים, כשהמושבה כבר מבוססת והעונה מתאימה, המלכה מואילה בטובה לעשות משהו יוצא דופן; היא מתחילה לייצר זכרים. למלכה מנגנון פיזיולוגי לשליטה על הפריית הביצים בגופה, וכאשר היא מטילה ביצים לא מופרות  - הן מתפתחות לזכרים. באותו הזמן, הביצים המופרות מקבלות טיפול מיוחד מאחיותיהן הפועלות, וכך במקום שיתפתחו לפועלות נוספות, הן מתפתחות למלכות מכונפות חדשות. והנה מתחיל מעוף כלולות חדש.

איך מעוף הכלולות הזה קורה? מושבות מאותו מין ביולוגי של נמלי הקציר (בישראל למשל יש כ-25 מינים שונים [2]), יודעות לסנכרן את שחרור הזכרים והמלכות שלהן לאותה תקופה, וכך הרבייה מתרחשת רק בתוך המין ולא בין מינים שונים (ראו כתבה קודמת שלנו על מהו מין ביולוגי [3]). ליתר בטחון, ידוע שלחלק ממיני נמלי הקציר איברי מין בצורות שונות, מה שמונע פיזית הזדווגות בין מינים שונים; דמיינו שלכל זוג של מלכה וזכר יש איברי מין מותאמים, כמו מנעול ומפתח, כאשר לכל מין מנעול ומפתח ספציפיים לו. מעוף הכלולות מתרחש במשך מספר ימים (ממוצע של 3.9 ימים במין דומה לזה שראינו אתמול), וכן על פני שטח נרחב; בספרד למשל, המרחק שנמדד בין מושבות מאותו המין שביצעו מעוף כלולות היה 637 ק"מ בממוצע (והמקסימום היה 1075 ק"מ! [4]).

מתי זה קורה? מעוף כלולות של נמלי הקציר מתרחש בעיקר בסתיו / חורף. המעוף של נמלת הקציר השחורה (Messor ebeninus) שראינו אתמול' למשל, מתרחש בבוקר שמשי מיד לאחר היורה. ההשערה היא שהיורה מרכך את הקרקע, ולכן אחרי שהוא נופל יותר קל למלכות המזווגות לחפור את הקן הראשוני שלהן, בעיקר באזורים יבשים, כמו במרבית משטח ישראל. יתכן והיורה גם כן משמש כסימן לשחרור מסונכרן של הזכרים והמלכות מכל המושבות באזור.

חשוב לציין שאתמול ראינו מעוף כלולות נוסף של קבוצת חרקים שונה בתכלית: הטרמיטים. אז... בימים הקרובים כדאי להסתובב בחוץ בפה סגור!

בתמונה: הגחה של מלכות וזכרים מכונפים מתוך הקן. הפועלות אינן מכונפות והן מגינות על המלכות והזכרים בעת הגחתם (צולם ע"י מאיה סער בגן הזואולוגי באוניברסיטת תל אביב).

רשימת מקורות:

1. החי והצומח של ארץ ישראל: אנציקלופדיה שימושית מאוירת, עורך: עזריה אלון, הוצאת משרד הבטחון, ירושלים 1990, כרך 3 עמ' 372.
2. מאמר סקירה על מיני הנמלים בישראל
3. כתבה קודמת שלנו על מהו מין ביולוגי
4. מאפייני מעוף הכלולות של מין דומה לנמלי הקציר