מצא מין את מינו
27/10/2019
ההגדרה של מין ביולוגי אינה פשוטה. בעבר הייתה מקובלת מאוד הגדרה המבוססת על בידוד רבייתי בין אוכלוסיות של יצורים חיים, אך עם הזמן התברר שהיא פשטנית ולא מתיישבת היטב עם תצפיות מהטבע.
באמצע המאה ה-18, החוקר השוודי המפורסם קארלוס לינאוס המציא את שיטת מיון עולם החי, המקובלת עד היום. כמובן, הוא לא הראשון שמיין יצורים חיים. בני אדם עשו זאת עוד מימי אריסטו ואף קודם, אבל לינאוס היה הראשון שהציע שיטה מסודרת הבנויה על אירגון היררכי. ניתן לקחת כל יצור חי ולסווג אותו לאחת הדרגות כאשר הנמוכה ביותר, זו שבין הפרטים בה קיים הדמיון הכי גדול, היא דרגת המין (Species). ככל ששני יצורים חיים יותר דומים זה לזה, כך הם יחלקו דרגה היררכית יותר נמוכה.
נסתכל באיור ונבין זאת יחדיו. שימו לב שלשיטת לינאוס לכל מין יש שם כפול (בינומי). המילה הראשונה בשם היא הסוג (Genus), הדרגה ההיררכית מעל מין, בעוד שהמילה השנייה היא ייחודית לכל מין. לדוגמה, אם נשווה שני זאבים, הם יסווגו באותו מין - זאב אפור (Canis lupus). זאב אפור (Canis lupus) ותן זהוב (Canis aureus) יסווגו כמינים שונים ותחת אותו הסוג (Canis), כי הם עדיין דומים זה לזה אך מספיק שונים כדי לא להיות מסווגים לאותו המין. זאב אפור (Canis lupus) וחתול בר (Felis silvestris), כבר מאוד שונים זה מזה – ולכן יחלקו דרגה היררכית גבוהה יותר, במקרה זה דרגת הסדרה (Carnivora, טורפים), וכן הלאה. חשוב לזכור שהדרגות ההיררכיות הגבוהות יותר מכילות את הדרגות הנמוכות יותר, כך שאם שני יצורים חיים חולקים את אותו סוג (כמו הזאב והתן) הם בהכרח חולקים גם את כל הדרגות ההיררכיות הגבוהות יותר, כמו המשפחה והסדרה.
השיטה של לינאוס אמנם עדיין בשימוש, אך בעלת בעיה רצינית, משום שפותחה במאה ה-18, אז התפיסה המקובלת לגבי הטבע הייתה שמינים נבראו כפי שהם והם אינם משתנים. התפיסה הזו נהפכה על פיה במהלך המאה ה-19, עם פיתוח תיאוריית האבולוציה, וזאת בגלל האלמנט המרכזי ביותר בתיאורייה הזו – כל היצורים החיים על פני כדור הארץ חולקים אב קדמון משותף, כך שמינים נוצרים בתהליך הדרגתי אחד מהשני.
מצד אחד, תיאוריית האבולוציה מסתדרת מעולה עם השיטה ההיררכית של לינאוס, מכיוון שהיא מקנה מנגנון ביולוגי שיכול להסביר את המבנה ההיררכי – יצורים חיים שחולקים דרגה היררכית יותר גבוהה חולקים אב קדמון משותף יותר קדום מאשר יצורים חיים שחולקים דרגה היררכית יותר נמוכה – ואכן האב הקדמון המשותף האחרון של הזאב האפור וחתול הבר קדום יותר מהאב הקדמון המשותף האחרון של הזאב האפור והתן הזהוב. מצד שני, התיאוריה הזו שוברת לחלוטין את מושג המין של לינאוס, כי התהליך של היווצרות המינים הוא תהליך רציף, ושיטת המיון מנסה לבודד מינים ליחידות בודדות.
אז מה עושים המדענים? מה שהם עושים הכי טוב – מתווכחים! במרוצת השנים מדענים ניסו, ועדיין מנסים, למצוא הגדרות ברורות למין. אחת ההגדרות החשובות והשימושיות ביותר, לפחות עד לא מזמן, היא מושג המין הביולוגי, הגדרה שפותחה על-ידי החוקר המשפיע ארנסט מאייר, באמצע המאה ה-20. מאייר הגדיר מין כסך האוכלוסיות המסוגלות להתרבות אחת עם השנייה ונמצאות בבידוד רבייתי מאוכלוסיות אחרות. במילים אחרות, שני יצורים חיים שאינם מסוגלים להעמיד צאצאים פוריים זה עם זה שייכים למינים נפרדים. ההגדרה של מאייר מתבססת על כך שבידוד רבייתי גורר יצירה של מינים חדשים: אם אוכלוסיות לא מתרבות זו עם זו, ה-DNA שלהן לא מתערבב, כך שבמהלך הזמן, הצטברות של שינויים גנטיים בכל אחת מהאוכלוסיות גורמת להן להתרחק גנטית זו מזו.
עד כה נשמע טוב – אלא שהטבע כרגיל מורכב יותר מזה. בשנים האחרונות, ככל שנהיה זול יותר למפות את רצף ה-DNA, מתגלים יותר ויותר מקרים שבהם נולדו בני כלאיים בין פרטים מקבוצות שמוגדרות כמינים נפרדים – ולעיתים אף כסוגים נפרדים! חישבו למשל על מקרה שבו נהר מתייבש, ופתאום שני מינים שחיו משני צידיו נפגשים, ומתברר שהם מסוגלים להתרבות זה עם זה. במקרה זה, הבידוד הרבייתי בין המינים השונים היה גיאוגרפי, אך מבחינה ביולוגית, פרטים משתי הקבוצות מסוגלים להתרבות אלו עם אלו. מתברר שלוקח זמן רב עד להיווצרות בידוד רבייתי ביולוגי, כלומר, חוסר התאמה ב-DNA או בין תאי מין של מינים שונים, ושבידוד רבייתי לא חייב להיות מושלם כדי שיצטברו שינויים גנטיים ובעלי חיים יהפכו למינים נפרדים. אם כך, הגדרת המין הביולוגי של מאייר לא עובדת, מכיוון שמינים שונים רבים כן מסוגלים להעמיד צאצאים פוריים.
אז מה זה אומר? זונחים את מושג המין? ובכן, לא. ברור לנו ש"מין" מייצג משהו, גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מה. מינים נבדלים זה מזה במראה, בצורה, בהתנהגות, ובמסלולים האבולוציוניים שלהם. הרבה מההבנה התיאורטית שלנו על איך מערכות אקולוגיות מתקיימות מתבססת על אינטראקציות בין מינים, והרבה מהחקיקה בנושא שמירת הטבע מבוססת על מינים. כנראה שמדענים ימשיכו להתווכח עוד זמן רב על מהו מין, וימשיכו להציע הגדרות אלטרנטיביות למונח ככל שיאספו עוד נתונים שמאלצים אותנו להרחיב את הצורה בה אנו מקטלגים יצורים חיים ומבינים את הקשרים ביניהם. כבר היום יש לא מעט הגדרות חדשניות וכנראה מדויקות יותר מהגדרתו של מאייר. רק זיכרו – "מין" איננו מונח פשוט, וההחלטה האם שני יצורים חיים אכן שייכים למינים נפרדים דורשת מחקר מעמיק ושיקול דעת.
מקורות:
מאמר סקירה על הגדרות שונות למינים
מאמר סקירה על בני כלאיים בצמחים
אחראי נהלים והדרכות בעמותה. פוסט-דוקטורנט במחלקה למדעי בעלי חיים וצמחים באוניברסיטת שפילד באנגליה. אלכס חוקר את הדינמיקה של אבולוציה של תכונות בעולם החי, ומתמחה בזוחלים.
