מדע גדול, בקטנה מצר על פטירתו של הקוסמונאוט אלכסיי לאונוב

אחת התכונות הבולטות של האנושות היא התרגלות מהירה לשינויים. אני מתעצבן על יישומון התחבורה הציבורית שאני משתמש בו על מידע לא נכון על זמן הגעת אוטובוס, למרות שלפני עשר שנים האפשרות הזאת בכלל לא הייתה קיימת. זה נכון בכל תחומי החיים. היום טיסות לחלל והליכות חלל הם עניין שבשגרה. שגרה שרק מעטים נחשפים אליה, אך צריך לקרות משהו מאוד מיוחד בשביל שהליכת חלל או עגינה לתחנת חלל יזכו לכיסוי והתעניינות מיוחדת. הרבה מאיתנו שוכחים, שרק לפני כמה עשורים אלה היו דברים חדשים, מרגשים, וכן – אף מסוכנים.

בשבוע שעבר הלך לעולמו אדם שהיה לו חלק בפריצת גבולות במסעות חלל. אלכסיי לאונוב, קוסמונאוט סובייטי, נפטר בגיל 85. לאונוב היה האדם הראשון שביצע הליכת חלל. זה התרחש ב-1965, וכמעט נגמר באסון כשהחליפה שלו התנפחה והקשתה על תזוזה וחזרה לחללית. לאונוב היה מיועד להיות אחד הקוסמונאוטים שישלחו לירח, אך תכנית הירח הסובייטית נכשלה [1]. ב-1975 הוא פיקד, מהצד של ברית המועצות, על המשימה סויוז-אפולו, הפעם הראשונה שבה שתי חלליות ממדינות שונות הצליחו לעגון אחת לשנייה, והתחלה של שיתוף פעולה פורה בין שתי המעצמות בתחום החלל. לאונוב המשיך להיות מעורב בנושא החלל, אך הפעם בתפקידים ניהוליים / פיקודיים (הוא היה אלוף במיל'). לאונוב גם היה צייר מוכשר, ואף יצר סדרה של בולים בנושא חלל. אפשר לקרוא בפרוט (ובעברית) על לאונוב ברשימה של יואב לנדסמן שמוקדשת לו [2].

אסטרונאוטים וקוסמונאטים הם אנשים מיוחדים. הדרישות והתחרות הן קשות, ורק הטובים והטובות ביותר הופכים להיות כאלה. אך אנשים מהדור של לאונוב, הם אנשים מיוחדים גם בקרב המיוחדים. הם היו ראשונים. הם הלכו אל הלא נודע באמת. הם דחפו את הגבול בשביל שמי שמגיע אחריהם יוכל להגיע אליו. הם אלה שסללו את הדרך של האנושות לחלל ואנחנו צריכים לזכור זאת. הצוות של עמותת מדע גדול, בקטנה מביע צער על מותו של אלכסיי לאונוב.

יהי זכרו ברוך.

מקורות וקישורים לקריאה נוספת:

[1] - על כשלון תכנית הירח הסובייטית, באתר מדע גדול, בקטנה

[2] - הרשומה על לאונוב בבלוג של יואב לנדסמן