פרס נובל בפיזיקה הוענק השנה לג'יימס פיבלס (Peebles), מישל מאיור (Mayor) ודידייה קלוז (Queloz), על תגליות בתחום הקוסמולוגיה והאסטרונומיה.פיבלס יקבל את מחצית הפרס על תרומתו לפיתוח תיאוריות המפץ הגדול, ועל תרומתו להבנת מרכיבי היקום. מאיור וקלוז יחלקו את חציו השני של הפרס, על הגילוי הראשון של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש, החג מסביב לכוכב דמוי שמש.
על תיאוריית המפץ הגדול, תיאורייה לפיה היקום היה בעבר מאוד דחוס ומאז הוא מתרחב, כתבנו בעבר בהרחבה [1].
בנוסף תגליותיו של פיבלס הראו כי המסה הנצפת ביקום, זאת אומרת סך המסה של חומר בין-כוכבי, כוכבים וגרמי-שמיים אחרים, מהווה רק 5% מהמסה הנדרשת כדי להסביר את תנועת גרמי השמיים ואופן התרחבות היקום. בכך תרם פיבלס לתיאוריית החומר האפל - לפיה יש בחלל מסות שלא ניתן לזהות המשפיעות על תנועת גרמי השמיים, דבר שגם עליו כתבנו בעבר [2]. וכן תרמו לתיאוריית האנרגיה האפלה, המסבירה את העובדה שקצב התרחבות היקום גדל והולך. כדי להסביר זאת צריך איזשהו גורם, המכונה אנרגיה אפלה, אשר פועל בניגוד לכוח המשיכה ומאיץ את התרחבות היקום.
המחצית השניה של הפרס תוענק כאמור למישל מאיור ודידייה קלוז. השניים פיתחו שיטה לאיתור כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש וביצעו בשנת 1995 את התצפית הראשונה של כוכב לכת אשר חג סביב כוכב דמוי-שמש. משחר ההיסטוריה ידעה האנושות כי ישנם כוכבי לכת שכנים לנו, והתפתחה התמונה שיש לנו כיום של מערכת השמש. אך עם ההבנה ששאר הכוכבים שאנו רואים בשמיים הינם שמשות, עלתה השאלה, מדוע שלא יהיו כוכבי לכת גם סביב שמשות אלו? כוכבי לכת הינם זעירים ביחס לכוכבים (כדור הארץ למשל, קטן פי מאה מהשמש, שאינה כוכב גדול במיוחד) וכמו כן אינם מייצרים אור בעצמם. מכאן, שקשה מאוד לקבל תמונה ישירה של כוכב לכת רחוק הנמצא מחוץ לגבולות מערכת השמש שלנו (אין לנו את הרזולוציה המספיקה). מאיור וקלוז הצליחו במשימה של גילוי כוכב לכת כזה על ידי פיתוח שיטה של תצפית לא ישירה. על ידי ביצוע תצפיות זהירות ועדינות של הכוכב 51 פגאסי, הם מצאו שינויים מחזוריים באור הנפלט ממנו, הנגרמים מכוכב לכת שחג סביבו באותה מחזוריות. השינויים באור מאפשרים להסיק את גודלו של כוכב הלכת ואת מרחקו מהשמש שלו, ותכונות נוספות. כוכב הלכת הראשון שהם מצאו היה דומה בתכונותיו לכוכב הלכת צדק. מאיור וקלוז התניעו מהפכה. תוך עשרה חודשים נמצאו עוד שמונה כוכבי לכת, ובימינו אותרו כבר 4000 כוכבי לכת בכ-3000 מערכות שמש שונות בשיטות שונות של גילוי עקיף. חלק מאותם כוכבי לכת דומים לכוכבי הלכת הגזיים הגדולים (כמו צדק ושבתאי) וחלקם ככל הנראה ארציים. המגוון של הגדלים, מהירויות הסיבוב, וההרכב הכימי שלהם עצום, וכוכבי הלכת החוץ שמשיים הרחיבו משמעותית את ההבנה שלנו של מהo כוכבי לכת, כיצד הם נוצרים, וסייעו בחיפוש עתידי אחרי כוכבי לכת היכולים לקיים חיים.
מקורות וקריאה נוספת:
[3] סיכום הנימוקים באתר פרס נובל
[4] הודעה לעיתונות באתר פרס נובל