דבורי-דבש לומדות לפתור בעיות ואפילו מצליחות לעשות זאת בסיטואציה לא מוכרת. בכך הן מפגינות יכולות ללמידה מורכבת ותפיסה מופשטת, העולות על יכולות של תינוקות.

דבורי-דבש מעבירות את מרבית זמנן בחיפוש אחר מזון. כיצד הן לומדות היכן ניתן להשיג כמה שיותר צוף ואבקה? אחת הדרכים היא למידה אסוציאטיבית [1]. לדוגמה, בפעם הראשונה שדבורת-הדבש נתקלת בפרח כחול (גירוי) ונוחתת עליו (תגובה), היא מקבלת צוף (תגמול) - ואז היא לומדת לקשר בין תגובה מסוימת - נחיתה על פרח כחול, לתגמול - צוף. קישור זה יגביר את הסיכוי שכאשר דבורת-הדבש תיתקל שוב בפרח כחול, היא תנחת עליו. נחיתה על פרחים כחולים זו רק דוגמה, אך למעשה דבורת-הדבש מבצעת המון קישורים כאלה ביום-יום, עם סוגים שונים של פרחים, וכך היא מצליחה להשיג את מבוקשה. למידה אסוציאטיבית נפוצה בעולם החי, מהיצורים המתוחכמים ביותר ועד הפשוטים ביותר, אפילו כאלה שאין להם בדיוק מוח (חשופיות-ים למשל [2]).

עד לא מזמן היה מקובל לחשוב שלמידה מורכבת יותר, המתבססת על תפיסה מופשטת של המצב, היא תכונה השמורה לבני אדם ולקרוביהם הקופים (ובאופן מפתיע אולי, גם ליונים! [3-4]). בלמידה כזו, בעל החיים לא רק מבין את הקשר בין תגובה מסוימת מאוד ותגמול מסוים מאוד, אלא גם יכול להכליל רעיון מסיטואציה מסוימת לסיטואציה חדשה. אלא שמחקר פורץ דרך, הראה בפעם הראשונה שגם דבורי-דבש, חרקים בעלי מוח די פשוט, מסוגלים ללמידה מורכבת הדורשת תפיסה מופשטת [5]. 

דרך אחת לבחון יכולת של תפיסה מופשטת היא באמצעות "מבחן ההתאמה". בני-אדם מבצעים התאמה באופן מופשט כל הזמן, מבלי לשים לב. לדוגמה, כשסיימנו לשתות קפה ומלצר שואל אותנו "האם תרצו עוד?", אנו מבינים שהוא מתכוון ל"עוד מאותו הדבר", כלומר לעוד קפה. המלצר לא צריך להחזיק עוד כוס קפה ביד כדי שנבין למה התכוון. במסעדה אחרת, בסיטואציה חדשה, אם מלצר ישאל "האם תרצו עוד" אנו שוב נבין בדיוק מה הכוונה, נניח הפעם עוד סלט, וזאת למרות ששני המלצרים שאלו בדיוק את אותה שאלה.  באופן דומה, כשעורכים מבחן התאמה לבעלי חיים אנחנו דורשים מהם לזהות "עוד מאותו דבר", כלומר לבצע התאמה בין גירוי אחד לגירוי שמופיע אחריו, ולאחר שלמדו את הרעיון - בודקים האם הבינו את הרעיון המופשט של "עוד מאותו דבר" בסיטואציה חדשה.

אז איך עושים את זה? בשלב הראשון של מבחן ההתאמה החוקרים ביקשו לראות למידה אסוציאטיבית. הדבורים הוכנסו אחת-אחת למבוך בעל שתי זרועות בצורת האות Y (ראו איור למטה). הדבורים נדרשו לעוף לזרוע הנכונה על מנת לקבל תגמול (מי-סוכר). בניסוי אחד, קבוצת דבורים נחשפה לגירוי של צבע בכניסה למבוך - והזרוע הנכונה סומנה באותו הצבע. לאחר מספר נסיונות, הדבורים שעברו במבוך למדו לקשר בין הצבע שראו בכניסה למבוך לבין הזרוע הנכונה, ולזכות במי-הסוכר. בניסוי זהה, קבוצת דבורים אחרת נחשפה הפעם לגירוי של צורה (קווים אנכיים או רוחביים) בכניסה למבוך, כאשר הזרוע הנכונה סומנה באותה הצורה, ולאחר מספר נסיונות גם אלה למדו לקשר נכונה ולזכות במי-הסוכר.

בשלב הבא, כדי להוכיח שהדבורים למדו לא רק למידה אסוציאטיבית פשוטה (לקשר בין גירויים) אלא גם למדו את הרעיון של התאמה בין גירויים, או במילים אחרות האם הן מפגינות תפיסה מופשטת, צריך היה לבחון את הדבורים בגירויים חדשים, שלא נתקלו בהם בעבר. אם הן מתנהגות באופן זהה, כנראה שהבינו את הרעיון. כדי לבדוק זאת, קבוצת הדבורים שלמדה לקשר בין הצבעים, נבחנה עתה על הצורות וקבוצת הדבורים שלמדה לקשר בין הצורות, נבחנה עתה על הצבעים. 

ניחשתם נכון, הרב הגדול של הדבורים עברו את המבחנים בהצלחה מסחררת, ולכן הוכיחו שיש להן יכולת של תפיסה מופשטת. מה שמרתק עוד יותר, הוא שבנוסף לזה, הדבורים הבינו את הרעיון של התאמה גם כאשר בחנו אותן בשימוש של חוש אחר: אותה קבוצת דבורים שלמדה להתאים בין צבעים (והשתמשה בחוש הראייה), הצליחה גם כאשר נבחנה בהמשך עם שני ריחות שונים (והשתמשה בחוש הריח). כלומר, התפיסה המופשטת של הדבורים אינה מוגבלת לחוש מסוים: הרעיון נלמד ואפשר להשתמש בו כדי לפתור סיטואציה שמצריכה חוש אחר. מחקר המשך אף הראה שדבורי-הדבש מסוגלות להעביר שני רעיונות מופשטים בו זמנית לסיטואציה חדשה, ולא רק רעיון יחיד! [6])

מעניין שכאשר תינוקות עד גיל כשנה נבחנו במבחנים דומים הם ידעו להתאים בין גירויים (כמו הדבורים), אך הצליחו רק באופן חלקי להעביר את רעיון ההתאמה לסיטואציות חדשות (בשונה מהדבורים) [7-9]. אז מה דעתכן/ם? האם דבורי-דבש חכמות יותר מתינוקות בני שנה?

התרומה העיקרית של הניסויים הללו נעוצה בעובדה שלדבורי-דבש יש מוח פשוט, והרבה כבר ידוע על מבנהו ותפקודיו [10]. אם תפיסה מופשטת קיימת בבני אדם וכן בדבורים, ייתכן שחקר המנגנון העצבי במוח הדבורים יאפשר בעתיד להסיק מהמוח הפשוט של הדבורים על המוח המורכב שלנו.

ד"ר מאיה סער היא זואולוגית ואנטומולוגית מאוניברסיטת תל אביב.

מקורות וקריאה נוספת:

1. מאמר על למידה אסוציאטיבית 
2. למידה אסוציאטיבית בעולם החי
3. מאמר על יכולות תפיסה מופשטת בשימפנזות
4. מאמר על יכולות תפיסה מופשטת בקופי אדם ועופות
5. תפיסה מופשטת בדבורי-דבש
6. תפיסה מופשטת של שני רעינות במקביל בדבורי-דבש
7. מחקר על תפיסה מופשטת בפעוטות 1#
8. מחקר על תפיסה מופשטת בפעוטות 2#
9. מחקר על תפיסה מופשטת בפעוטות 3#
10. סקירה על המוח של דבורים