מחקר ענק מאשש את הרקע הגנטי של התנהגות מינית

בקטנה: מחקר ענק מאשש כי העדפה מינית מגיעה משילוב של מספר גנים בשילוב השפעות סביבתיות, ולא מגן יחיד.

התנהגות מינית הומוסקסואלית היא תופעה רווחת בקרב בני אדם ובעלי חיים אחרים [1]. מוערך כי 2-10 אחוזים מבני האדם קיימו יחסי מין עם בני מינם במהלך חייהם. הבסיס הביולוגי של התנהגות מינית סיקרן מדענים מזה עשרות שנים, ומחקרים נערכו במטרה לזהות מאפיינים גנטיים הקשורים בה. לפני שמחפשים מאפיינים גנטיים יש לשאול תחילה – האם התנהגות מינית היא תכונה המועברת בתורשה, או שאולי מדובר בתכונה המתפתחת בהשפעת הסביבה או בשילוב של השניים? 

באופן מסורתי מחקרים שבחנו את מידת ההשפעה של תורשה על תכונה כלשהי נעזרו בתאומים ובמשפחות. מחקרים כאלה [2] סיפקו את העדויות הראשונות לכך שהתנהגות מינית מושפעת מתורשה והעריכו כי מדובר בשילוב של השפעות גנטיות והשפעות סביבתיות. 

התפתחותן של שיטות למיפוי גנטי (DNA) והקמת מאגרי מידע גנטיים מאפשרות לחוקרים לבחון את הקשר הישיר בין תכונות לתורשה. מחקרים כאלה נקראים Genome-Wide Association Studies או GWAS בקצרה. רצף ה- DNA האנושי מורכב מלמעלה מ-3 ביליון אבני בניין [3] מארבעה סוגים שונים - A, T, C ו- G. אם נבחן את כלל ה-DNA של שני אנשים שונים נגלה שבאזורים מסוימים אבני הבניין זהות בעוד שבאזורים אחרים קיים שוני. לדוגמה, באתר כלשהו נמצא את אבן הבניין T אצל 80 אחוז מהאוכלוסייה ואת אבן הבניין G אצל 20 אחוז מהאוכלוסייה. שינויים אלה מכונים סניפּ (SNP, Single Nucleotide Polymorphism). מחקרי GWAS מבקשים לאתר סניפּים ייחודיים לבעלי תכונה מסוימת. לצורך ההדגמה נדמיין ניסוי שבו נבדוק האם צבע עיניים מועבר בתורשה. נשווה בין רצף ה-DNA של אנשים בעלי עיניים כחולות לזה של אנשים בעלי צבע עיניים שאינו­-כחול. במידה ונמצא שינויים (סניפים) המופיעים בתדירות גבוהה בקרב בעלי עיניים כחולות, בהשוואה לקבוצת הביקורת, נוכל להסיק כי הם קשורים בהורשת התכונה.

במחקר [4] שפורסם באוגוסט במגזין Science החוקרים השתמשו במדגם של כחצי מיליון נבדקים כדי לבדוק האם התנהגות מינית היא תכונה תלוית־תורשה. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות על בסיס השאלה "האם קיימת אי־פעם יחסי מין עם בני מינך?". לאחר מכן, חיפשו החוקרים סניפים בגנום אשר מופיעים בתדירות גבוהה יותר אצל הנבדקים שהשיבו לשאלה בחיוב (3-4 אחוזים מהנבדקים) לעומת יתר הנבדקים.

החוקרים זיהו 5 שינויים כאלו. מתוכם, שניים היו משותפים לגברים ולנשים, שניים זוהו בקרב גברים בלבד והאחרון רק בקרב נשים. עם זאת, השינויים שזוהו הסבירו כאחוז אחד מהשונות בהתנהגות המינית בין הנבדקים. כלומר, שינויים אלה אכן נמצאים בשכיחות גבוהה יותר בקרב נבדקים ש"אינם הטרוסקסואלים", כהגדרת החוקרים, אך הם עשויים להופיע גם בנבדקים ״הטרוסקסואלים״ או להיעדר מנבדקים ש״אינם הטרוסקסואלים״. על בסיס מידע זה הסיקו החוקרים כי התנהגות מינית נקבעת משילוב של השפעות תורשתיות וסביבתיות. 

כאשר בחנו החוקרים את הסניפים שזוהו, הם מצאו שאחד ממוקם בסמוך לקבוצת גנים של קולטני ריח. התפקיד של ריחות במשיכה מינית משמעותי בקרב בעלי חיים רבים ועל כן מיקומו של סניפ זה מעורר סקרנות. בנוסף, סניפ אחר ידוע כקשור להתקרחות גברית ונמצא בסמוך לגן המעורב בהתפתחות מערכת המין.

כאמור, המחקר נערך על מדגם גדול במיוחד של נבדקים וממצאיו מסקרנים לכל הפחות, אך חלק חשוב מכל סקירה של מחקר מדעי הוא הדיון בחולשות המחקר, וחשוב לא פחות - בממצאים שלא התגלו במסגרתו. 

החולשה העיקרית של מאמר זה היא השאלה שעליה התבקשו הנבדקים לענות – "האם קיימת אי פעם יחסי מין עם בני מינך?". שאלה זו בעייתית ממספר סיבות: למשל, גם אדם שקיים יחסי מין עם בני מינו פעם אחת בלבד הוגדר ככזה ש״אינו הטרוסקסואל״; עם זאת, אדם כזה יכול בהחלט להיות הטרוסקסואל מבחינת משיכתו המינית, ובכל זאת להתנסות במין חד־מיני באופן חד פעמי. בנוסף, ייתכן שקיימים נבדקים אשר נמשכים לבני מינם אך לא מימשו משיכה זו ולכן הוגדרו במחקר כ״הטרוסקסואלים״. הגדרה פשטנית זו, כפי שכתבו החוקרים עצמם, אינה מסוגלת לתפוס את מלוא המורכבות והמגוון של ההעדפות המיניות של בני האדם, ומותירה אוכלוסיות רבות מחוץ לקבוצת המחקר (לדוגמה טרנסג'נדרים, א־מיניים ועוד). הגדרה טובה יותר של ההעדפה המינית היתה יכולה להוביל לזיהוי ממצאים נוספים ומשמעותיים. ניתן לקרוא עוד על המאמר, ממצאיו וחולשותיו בבלוג של נעם לויתן מצוות העמותה [5].

לסיכום, על אף חולשותיו של המחקר ניתן להסיק ברמת ביטחון גבוהה כי לא קיים גן בודד ("Gay gene") שגורם להתנהגות מינית הומוסקסואלית וככל הנראה מדובר, כמו במקרה של תכונות רבות אחרות, בהשפעתם של גנים רבים ומגוונים בשילוב עם השפעות סביבתיות.

ראוי לציין את השקעתם של החוקרים בכל הנוגע לתיווך ממצאיהם לציבור הרחב. במהלך המחקר התקיימו התייעצויות רבות בין צוות החוקרים לארגוני להט"ב וארגוני הנגשת מדע על מנת שפרסום התוצאות לא יוביל לפגיעה באוכלוסיות כלשהן ולא יוצא מהקשרו. החוקרים אף הקימו אתר [6] שכל מטרתו לתווך את ממצאיהם לקהל הרחב. 

[1] סקירה בנושא התנהגות חד-מינית ואבולוציה

[2] מחקר מבוסס אוכלוסייה בנושא ההשפעות הגנטיות והסביבתיות שבבסיס התנהגות חד-מינית

[3] נתונים אודות גודל הגנום האנושי

[4] מחקר מבוסס GWAS בנושא הרקע הגנטי להתנהגות חד-מינית באדם

[5] זה מורכב: הגנטיקה של הגאווה (מתוך הבלוג של נעם לויתן)[6] אתר שהוקם ע"י צוות המחקר המכיל מידע לציבור הרחב