כדי למנוע מהאויב לשבש את האותות הנשלחים לטילי טורפדו, העלתה הדי קיזלר את הרעיון של החלפת התדרים הנושאים את האות באופן שיקשה על השיבוש. ביחד עם המלחין ג'ורג' אנטהיל, כתבו השניים פטנט ל"מערכת תקשורת סודית" שהתבססה על אופן פעולתו של פסנתר אוטומטי.

בשנת 1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הגישו הדי קיזלר וג'ורג' אנטהיל פטנט ל"מערכת תקשורת סודית" [1] שתכננו להציע לחיל הים של צבא ארה"ב. הם שמעו שאפשר לשבש את פעולתם של טילי טורפדו תת-ימיים על ידי שיבוש אותות התקשורת שהם אמורים לקבל לצורך ניווטם. במטרה למנוע את השיבוש, וכדי לנווט את הטורפדו בהצלחה אל מטרתו, העלתה קיזלר את הרעיון לפתרון פשוט לכאורה - לשנות את התדר הנושא את האות באופן שיראה אקראי ובלתי ניתן למעקב ולשיבוש.

אבל איך מדלגים בין התדרים באופן שיהיה כאילו-אקראי, אבל גם מתואם בין המשדר ששולח את האות לטורפדו שאמור לקלוט אותו? כאן שאב השראה אנטהיל, מלחין במקצועו, מאופן הפעולה של פסנתרים אוטומטיים [2]. פסנתר אוטומטי הוא פסנתר שמנגן בעצמו באמצעות גליל נייר מחורר שמתגלגל על גבי התקן עם בוכנות. לכל מיקום לרוחב גליל הנייר מתאימה בוכנה, ולאורך הנייר ישנם חורים - בכל פעם במיקום אחר לרוחבו. הבוכנות מאוזנות על ידי לחץ של גז שדוחף אותן מכיוון אחד, וקפיץ שדוחף מהכיוון השני (אם לדייק, מדובר בתת לחץ שמשאיר את הבוכנה במקומה). באופן רגיל, הסרט חוסם את הצינור שמכיל את הבוכנה ומונע מהגז לברוח ומהלחץ לרדת. במקומות שבהם הסרט מחורר, הגז משתחרר והקפיץ "מנצח" ודוחף את הבוכנה. בפסנתר, כשהבוכנות נדחפות הן לוחצות על הקלידים. בהמצאה של קיזלר ואנטהיל, הבוכנות סוגרות מעגלים חשמליים שונים, שבוחרים את התדר המשודר במשדר או את התדר שבו מאזין המקלט של הטורפדו. לחישמולטורים שביניכם, נאמר שכל בוכנה סוגרת את המעגל עם קבל אחר.

כל זה עובד יפה מאוד בפסנתר [3], אבל במערכת משדר-מקלט צריך לדאוג שהמשדר והמקלט יהיו מתואמים. השלב הראשון הוא כמובן לתת לשניהם סרטים זהים, אבל זה לא פותר את בעיית הסנכרון. המשדר והמקלט חייבים להתחיל לסובב את הסרט באותו הזמן, כדי שהחורים הזהים יגיעו באותו הזמן אל הבוכנות. כאן מנוצלת העובדה שהטורפדו נורה מתוך כלי השיט כדי לבצע את הסנכרון. כשהטיל נמצא בכן השיגור, המשדר בכלי השייט והטיל חולקים מעגל חשמלי אחד שמחזיק באמצעות אלקטרומגנט את שני הסרטים ומונע מהם להתקדם. כאשר הטיל נורה, המעגל נשבר (פיזית) ונפתח (חשמלית), והסרטים חופשיים להתקדם (ראו תרשים של המערכת במקור 1).

המערכת הייתה מסורבלת מדי לדעת חיל הים האמריקאי ולא שולבה בטילים כפי שמציע הפטנט, אבל הרעיון של דילוג תדרים במערכות צבאיות דווקא יושם בסופו של דבר בתחילת שנות השישים. בנוסף, דילוג תדרים משמש היום בטכנולוגיית הבלוטות' (Bluetooth) בה מחליפים בין 79 תדרים בתבנית ידועה, ובפרוטוקולי תקשורת רבים אחרים כמו WiFi. בין השאר, משתמשים בדילוג תדרים בסוגים שונים של תקשורת סלולרית, שבה אולי לא משבשים תדרים בכוונה, אבל ישנן הפרעות שונות. על ידי פיזור האות על פני תדרים שונים, אפשר לצמצם את השפעתן של ההפרעות. כך אפשר, למשל, להצליח לשדר ולקלוט ללא הפרעה את השיחה על הסדרה החדשה על חייה של הדי קיזלר, הלא היא הדי לאמאר, שאותה תגלם גל גדות [4]. הדי לאמאר הייתה שחקנית הוליוודית נחשקת ופורצת דרך, אבל גם ממציאה מוכשרת - אם כי מעטים נתנו לה קרדיט על כך. נסיים בציטוט ידוע של הדי לאמאר שנחקק גם על קברה [5,6] "לסרטים יש מקום מסוים בתקופה מסויימת. טכנולוגיה היא לעד".

מקורות וקריאה נוספת:

1. הפטנט (דווקא די קריא)
2. מי שלא בטוח מה זה פסנתר אוטומטי
3. פסנתר שעובד
4. עכשיו זה רשמי: גל גדות תגלם את "האישה היפה בעולם" בטלויזיה
5. הציטוט של לאמאר כפי שמופיע בספר מתמטיקה
6. קברי מפורסמים בבית הקברות בוינה (בין השאר גם של הדי לאמאר)
7. סרט תיעודי על הדי לאמאר