השתלות צואה נמצאו יעילות בהארכת חיי עכברי מודל להזדקנות מואצת

בקטנה: טיפולי השתלות צואה משמשים בבתי חולים בארץ ובעולם כדי לטפל בחולי דלקת המעי שאינם מגיבים לאנטיביוטיקה. מחקר חדש מצא כי השתלות צואה נמצאו יעילות גם בהארכת חייהם של עכברי מודל להזדקנות מואצת.

התיעוד הראשון לשימוש בצואת אדם לריפוי נמצא בכתבים סיניים בני יותר מ–2500 שנים [1]. כך למשל, אנשי הרפואה הסינית במאה הרביעית לספירה נהגו להשתמש בצואה כדי לעורר הקאות שירפאו הרעלות מזון קשות ושלשולים חריפים. לפי הכתבים העתיקים הטיפולים הללו נחשבו לנס רפואי, שהחזיר לחיים חולים על סף מוות. הכתבים הסיניים מהמאה ה-16 מלמדים כי המרפאים נהגו להשתמש בצואה טרייה, מיובשת, או מותססת שנלקחה מילדים וממבוגרים בריאים על מנת לטפל בשלל מחלות בטן, כאבים, חום ועצירות. לצורך "האסתטיקה", המרפאים השתמשו בשם "מרק צהוב" ככינוי לטיפול, במקום להשתמש בשם "ישיר" יותר [2]. קל להבין מדוע הטיפול הזה הצליח לעורר הקאות.

היום כבר לא משתמשים בצואה עצמה אלא מבודדים את החיידקים שנמצאים בה ואותם משתילים. בינואר 2013 פורסם המחקר המבוקר הראשון שבדק האם השתלות צואה אכן יעילות כנגד מחלת מעיים קשה הנגרמת מחיידק Clostridium difficile. המחקר הופסק לפני תאריך היעד לסיומו, מכיוון שהתוצאות היו מדהימות – 81% מהמטופלים החלימו לאחר השתלת צואה אחת, ומעל 90% מהם החלימו לאחר השנייה [3]. מאז, טיפולי השתלות צואה כנגד החיידק C. difficile הם טיפול מקובל עבור חולים שלא הגיבו לטיפול האנטיביוטי הסטנדרטי [4].

הרעיון מאחורי העברת חיידקי מעיים של אדם בריא למעיים של אדם חולה נובע מגילויים חדשים אודות החשיבות של ה-"מיקרוביוטה", אוכלוסיות החיידקים בגופינו, אשר משפיעות רבות על מגוון תהליכים, על כמה מהם כתבנו בעבר [5]. ביונקים, חיידקי המעיים מעורבים בתהליכי עיבוד מזון, הגנה נגד חיידקים מזיקים, יצירת ויטמינים, חומצות שומן ומרה, ועוד. שינויים בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעיים נמצאו קשורים להשמנה, לסוכרת, למחלות לב וכבד, לגידולים סרטניים ואפילו למחלות נפש שונות [6]. הזדקנות ומחלות הקשורות בהזדקנות, בדרך כלל הולכות יד ביד עם שינויים בהרכב אוכלוסיות חיידקי המעיים ושיווי המשקל בניהם, תופעה הנקראת דיסביוזה (dysbiosis).

קבוצת חוקרים מספרד חקרה את הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי של חמישה ילדים הסובלים מפרוגריה - מחלה גנטית נדירה ביותר הגורמת להזדקנות מואצת ולמוות מהזדקנות בגיל העשרה. בנוסף, חקרו גם עשרות עכברים בעלי מוטציה גנטית המדמה את המחלה. תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Medicine, ולפיהן, גם קבוצת הילדים החולים במחלת ההזדקנות המואצת וגם המודלים העכבריים הראו שינוי בהרכב חיידקי המעיים וכן דיסביוזיה חמורה, יחסית לקבוצות הביקורת שכללו אנשים ועכברים שהזדקנו באופן "תקין", בהתאמה [7].

בשלב הבא, בדקו החוקרים האם שינוי הרכב חיידקי המעי של עכברי המודל להזדקנות מואצת משפיע באופן כלשהו על התקדמות המחלה. כדי לענות על השאלה, לקחו החוקרים חיידקי מעיים מצואת עכברים בריאים והשתילו אותם במעי של עכברי המודל. לתדהמתם, כעבור מספר שבועות הואט קצב התקדמות המחלה בעכברי המודל שקיבלו את הטיפול, ומצב בריאותם היה טוב יותר מקבוצת עכברי המודל שלא קיבלו את הטיפול. העכברים גם הצליחו לשמור על משקל גוף יחסית תקין וריכוז סוכר תקין בדם. טיפול השתלת הצואה אף האריך את חיי העכברים החולים: אורך החיים החציוני שלהם היה 160 יום, לעומת 141 יום בעכבר חולה לא מטופל.

זאת ועוד, בריאותם של עכברים בריאים נפגעה כאשר הם קיבלו השתלת צואה מעכברי המודל החולים. הם אמנם לא פיתחו סימנים הקשורים ישירות לפרוגריה, אך הם העלו במשקל גופם, ריכוז הסוכר בדמם עלה, והם סבלו מירידה בחילוף החומרים. בדיקה מעמיקה יותר הראתה שכנראה לחיידקי Akkermansia muciniphila תפקיד משמעותי בסיפור, שכן מספרם גבוה בעכברים בריאים ונמוך בעכברי המודל למחלה. מחקרים קודמים מצאו שמספר גבוה של חיידקים אלה קשור לשיפור בתפקוד מערכת החיסון וחילוף החומרים בגוף [8]. ואכן החדרת חיידקים אלה בלבד לגופם של עכברי המודל החולים הראתה תוצאות מוצלחות בהארכת חייהם, בדומה להשתלת צואה מלאה.

למרות התוצאות המעניינות בעכברים, כנראה שנשארו יותר שאלות מתשובות: במחקר נבדקו מעט מאוד אנשים. כמו כן, כשהשוו את אוכלוסיית החיידקים של חולי פרוגריה אל מול בני משפחותיהם הבריאים לא נמצאו הבדלים משמעותיים. האם ההבדלים שהתגלו בין הקבוצות ישמרו במדגם גדול יותר? כיצד בדיוק משפיעות אוכלוסיות חיידקי המעיים על תוחלת החיים? מה המנגנונים הביולוגים מאחורי התופעה? אילו אוכלוסיות חיידקים חיוניות בהגנה מפני הזדקנות? האם ההשפעות שנצפו רלוונטיות לבני אדם? ואם כן, כיצד ניתן ליישם את תוצאות המחקר בעולם הטיפולי רפואי?

אף על פי כן, המחשבה על אפשרות עתידית לטיפול במחלות זקנה באמצעות שינוי הרכב חיידקי המעיים כבר לא נראית כמו מדע בדיוני. אולי גילויים אלו יוכלו בעתיד לעזור לחוקרים לפתח את דור התרופות הפרוביוטי הבא, שיוכל לטפל במחלות לב, השמנה, סוכרת, סרטן ואולי אפילו להאריך את חיינו.

לקריאה נוספת:

1.   קצת על ההיסטוריה של השתלת צואה
2.   עוד על ההיסטוריה של השתלות צואה
3.   תוצאות המחקר הראשוני שבדק את יעילות השתלת הצואה
4.   חוזר משרד הבריאות עבור טיפולי השתלות צואה בישראל
5.   מדע גדול, בקטנה – מישהו לרוץ איתו
6.   על חשיבות המיקרוביוטה לבריאות האדם
7.   המחקר שפורסם ב – Nature medicine
8.   הרחבה על חיידק ה - Akkermansia muciniphila
9. על הקשר בין מיקרוביוטה להזדקנות
10.  לקריאה נוספת בנושא