התוכיליל, תוכי ניו זילנדי הנמצא בסכנת הכחדה, שבר מספר שיאים בעונת הרבייה הנוכחית בעזרתה של המחלקה לשימור הטבע בניו זילנד. נרשם המספר הגבוה ביותר של ביצים וגוזלים בעשרים השנים האחרונות. זוהי גם היתה עונת הרבייה הארוכה ביותר מאז תחילת הפרויקט. אך על אף ההצלחה, התפרצותה של דלקת פטרייתית בקנים גרמה למותם של מספר נקבות וגוזלים.
כפי שדיווחנו לכם בשלהי ינואר השנה [1], כמעט 40% מעצי הרימו על האי קודפיש נשאו פירות באוקטובר האחרון. לכן, שיערה המחלקה לשימור טבע בניו זילנד שהתוכיליל (Strigops habroptilus), תוכי ניו זילנדי בסכנת הכחדה חמורה, יתרבה השנה. הנבואה הזו הגשימה את עצמה מעל ומעבר. למעשה, עונת הרבייה הנוכחית שברה מספר שיאים של עצמה מאז תחילת הפרויקט לפני יותר מעשרים שנים.
כל הנקבות מלבד אחת קיננו! לרוב בוקעים הגוזלים הראשונים לקראת חודש מרץ, אבל השנה בקע הגוזל הראשון כבר ב-30 בינואר. בעקבות הקינון המוקדם מהרגיל, קיבלה המחלקה לשימור הטבע החלטה נועזת ונלקחו כל הביצים ממספר קנים על מנת לעודד הטלת ביצי מילואים. הביצים נלקחו לאינקובטור מלאכותי, והצוות המתין בכוננות לראות האם ההימור הצליח. ואכן, לפחות 14 נקבות חזרו לקנן מחדש [5]. הגוזל האחרון בקע בשלהי אפריל – וכך סגר את עונת הרביה הארוכה ביותר שתועדה.
49 הנקבות הטילו יחד יותר מ-250 ביצים. אמנם יותר ממחציתן לא היו פוריות (נתון מאכזב החוזר על עצמו בכל עונת רביה ככל הנראה בגלל מגוון גנטי נמוך הנובע מרביית שארים), אך בכל זאת בקעו 86 גוזלים. למרות שכמה מהגוזלים לא שרדו את השבועות הראשונים, 77 גוזלים בעונת רביה אחת מסמנים עונה פורייה במיוחד. מה גם שמרבית הגוזלים גודלו בטבע על ידי נקבות, ורק שמונה גוזלים גדלו בחסות בני אדם [2].
בפרויקט נעשה שימוש בטכנולוגיות מגוונות על מנת לנהל בהצלחה את עונת הרביה העמוסה [3]. למשל:
- ביצי תלת מימד מודפסות. כשביצי התוכיליל נלקחות לאינקובטור, בדרך כלל משאיר הצוות ביצי פלסטיק בקן, אבל השנה התבצע ניסוי שבו השתמשו בביצים מודפסות. הביצים הללו מסוגלות לייצר צלילים המסמלים לתוכיליל שהגוזל עומד לבקוע. המשך הפיתוח אמור לכלול תזוזות וגם איסוף מידע על ההתרחשות בקן או באינקובטור.
- הפרייה מלאכותית. מכיוון שאוכלוסיית התוכיליל התחילה כאוכלוסייה קטנה ומבודדת על האי סטיוארט, המטען הגנטי שלה אינו מגוון דיו, מה שהופך אותה לפגיעה למחלות. על מנת לשפר את המצב, מספר נקבות הופרו באופן מלאכותי על מנת לעודד את המגוון הגנטי. את הזרעים, שנלקחו מזכרים נבחרים, העבירו הצוות ברחבי האי עם רחפן (ה-”spermcopter”).
- כל תוכי עונד משדר רדיו כמו תרמיל על הגב. משדרי הרדיו מקליטים מידע שניתן לאסוף בעזרת אנטנות רדיו. מידע על פעילות התוכים יכול להעיד שנקבות מקננות (פעילות מואטת) או שהזכרים מזדווגים (פעילות מוגברת). המשדר יכול גם לאתר נקבות בסביבת הזכר ואת רמת הפעילות שלהן כדי לוודא מי הזדווג עם מי.
בנוסף, כל הקנים נמצאים תחת השגחה 24/7 בעזרת מצלמות, חיישנים ומתנדבים – על מנת לוודא שהנקבות מתמודדות עם אתגר האימהות היטב ושהגוזלים בריאים ושלמים.
האופטימיות והשמחה על עונת הרביה המוצלחת עומעמה לאחר שהתגלתה אספרגילוסיס (Aspergillosis) – דלקת פטרייתית - בקרב התוכים על האי קודפיש. נבגי הפטריה אספרגילוס (Aspergillus) נמצאים בסביבה באופן טבעי, אך עלולים לגרום לדלקת אצל בעלי חיים, ואפילו אצל בני אדם. ייתכן שכמות מכובדת של נבגים הצטברה בקנים, ולכן גרמה להתפרצות הדלקת [4].
כך או כך, מספר גוזלים ונקבות נפגעו. תוכים הוטסו לבתי חולים ווטרינרים ברחבי ניו זילנד לטיפול. חמישה גוזלים נפטרו מהמחלה, כמו גם שתי נקבות, ביניהן הוקי – התוכיליל הראשון שגודל על ידי בני אדם. כרגע ישנן עוד 34 תוכים בבתי החולים, מתוכם 16 אשר סובלים מאספרגילוסיס [2],[5]. בנוסף, מתו השנה בפתאומיות ארבעה זכרים. חלקם עקב פציעה מקרב עם זכר אחר או תאונה [5].
האם יש מקום לפאניקה? לא בהכרח. התוכים מקבלים את הטיפול הכי טוב שקיים. ייתכן שעוד גוזלים ימותו בעקבות המחלה, אבל בהנחה ומרבית הגוזלים יגיעו לבגרות, עדיין מדובר בעונת רביה מוצלחת מאד שהוסיפה מספר גדול של פרטים לאוכלוסיית התוכיליל. לשם השוואה, בעונת הרביה הקודמת ב-2016 היו רק 32 פרחונים. בנוסף, דלקת האספרגילוסיס פרצה אך ורק על האי קודפיש. שאר אוכלוסיית התוכים, הגרה על איים אחרים, אינה בסכנה. כרגע מונה אוכלוסיית התוכיליל 142 תוכים בוגרים ו-72 גוזלים.
התפרצות המחלה מוכיחה שוב עד כמה פגיע התוכיליל, ושהדרך להבטחת הישרדותו עדיין ארוכה.
בסרטון שבקישור אפשר לצפות באחד הגוזלים מעונת הרביה האחרונה מתאמן על יכולות הטיפוס שלו [6].
מקורות וקריאה נוספת:
[1] המרכיב הסודי – הקשר בין התוכיליל לבין פרי הרימו
[2] פודקאסט על התוכיליל (Kākāpō Files)
[3] טכנולוגיות שבהם משתמשת המחלקה לשימור הטבע בניו זילנד
[4] התפרצות אספרגילוסיס[5] חשבון הטוויטר של דוקטור אנדרו דיגבי (Dr Andrew Digby), המדען של פרויקט שימור התוכיליל