בשנת 1959 החליט איגור דיאטלוב, סטודנט צעיר להנדסת חשמל, להרכיב משלחת שתחקור את חלקם הצפוני של הרי אורל שברוסיה. דיאטלוב אסף סביבו תשעה גולשי סקי מנוסים, והחבורה יצאה לדרכה ב-27 בינואר, מהכפר הקטן ויז'אי שבמחוז סברדלובסק, לכיוון ההר אוטורטן. כעבור זמן מה, משלא יצרו קשר, נשלחה בעקבותיהם משלחת חיפוש. ב-26 בפברואר איתרו המחפשים אוהל נטוש שצידו האחד נחתך מבפנים על ידי סכין. בתוך האוהל נמצא ציודם הכמעט-מלא של קבוצת דיאטלוב: מגפיים, מעילים ושקי שינה. עקבותיהם של תשעה אנשים הובילו החוצה מן האוהל הקרוע, דרך השממה המושלגת ואל יער דליל שנמצא בקרבת מקום. בשולי היער מצאו המחפשים את שתי הגופות הראשונות; חסרות נעליים, לבושות רק בתחתונים. גבוה יותר לכיוון המחנה הנטוש הם איתרו שלוש גופות נוספות, ביניהן זו של דיאטלוב. חקירה שנערכה כחודשיים מאוחר יותר מצאה את שאר חברי המשלחת, ונתיחה לאחר המוות מצאה, כי עצמותיהם נשברו בגופם ללא כל סימן לפגיעה חיצונית. אחת מחברות הצוות נמצאה כשפניה מטה בתוך נחל קטן, ללא לשון, עיניים וחלקים משפתיה. מה קרה לקבוצת דיאטלוב?

תעלומת מות הגולשים במעבר דיאטלוב הלהיבה חוקרים, גולשים וסתם סקרנים לאורך השנים. מעטה החשאיות שעטף את ברית המועצות בשנים בהן התרחשה התאונה הוסיפו, כצפוי, שמן למדורה. עם נפילת מסך הברזל החלו חוקרים מערביים ורוסים כאחד לשתף פעולה לפתרון התעלומה. כבר בשנות השישים שללו חוקרים את האפשרות כי שבטים מקומיים בני שבט המאנסי רצחו את חברי משלחת דיאטלוב; בשלג לא נמצאו כל עדויות למאבק. בנוסף, הנתיחה שלאחר המוות הראתה כי המכות שספגו חברי המשלחת היו חזקות בהרבה מכדי שיוכלו להיגרם על ידי אדם. חובבי מדע בדיוני ותיאוריות קונספירציה הציעו (כמובן) מעורבות של חייזרים או של ייטי, מפלצת השלג הענקית. בעוד שלא ניתן לשלול את מעורבותם של אלו, הרשו לנו דווקא להתמקד בשני הסברים מדעיים מעניינים לא פחות.

תיאוריה מדעית אחת לאסון שפקד את קבוצת דיאטלוב היא פשוט מפולת שלגים. שלג הוא אוסף של גרגרים, שבתורם מורכבים מגבישים קטנים של מים. גרגרי שלג יבש דומים מאוד לגרגרי חול יבש; הם לא נדבקים זה לזה והופכים לתערובת די אוורירית. כאשר הטמפרטורות גבוהות מספיק (אך לא גבוהות מדי), נמסים חלק מגבישי השלג למים שמהווים דבק לא רע. אנלוגיה טובה לכך היא חול ים שהופך דביק כאשר הוא רטוב; כוחות קוהזיה (מתח פנים) בין מולקולות המים העוטפות את הגרגרים גורמים להן להימשך זו לזו. מפולות שלגים מתרחשות כאשר שכבה עבה של שלג מחליקה מעל שכבה דחוסה יותר של שלג. כאשר שלג מצטבר על צלע הר, משקלה של השכבה העליונה הולך וגדל. במקרים מסויימים, יהפוך משקל השכבה גדול מהכוחות ה"מחברים" את השכבה אל השלג שנמצא תחתיה והיא תתנתק ותחליק מטה (ראו סרטון באתר).

חלק מהחוקרים מציעים שבאישון לילה התרחשה מפולת שלגים פתאומית שהצטברה על צידו של האוהל הפונה אל פסגת ההר. חברי משלחת דיאטלוב התעוררו בבהלה ונמלטו דרך צידו של האוהל אל היער, לבושים למחצה. הטמפרטורות הנמוכות ששררו באותו הלילה לא השאירו להם סיכוי רב, וכולם מתו בתוך זמן קצר מהיפותרמיה. תיאוריה זו אפשרית, אך מתקשה להסביר את החבלות שספגו חברי המשלחת.

תיאוריה נוספת קשורה לתופעת טבע שנקראת רוח קטבטית (katabatic), הנוצרת בשל הפרשי צפיפויות במורדות הרים. בלילה, כאשר השמש יורדת מתחת לאופק, הקרקע מתקררת באמצעות הקרנת החום אל החלל. שטף האנרגיה בהתקררות קרינתית תלוי בטמפרטורה בחזקת ארבע, ולפיכך - קצב הקירור מהיר מאוד ביחס לתהליכים אחרים. מסיבה זו, האוויר ממש מעל הקרקע מתקרר מהר יותר מהאוויר שנמצא קצת מעליו. גם הקרקע (הקרה גם כך) בפסגת הרים מתקררת קרינתית וכפועל יוצא האוויר הקרוב אליה. לעומת זאת, האוויר שנמצא קצת לידו - כלומר, באותו גובה מעל פני הים - אך רחוק יותר מהקרקע מתקרר לאט יותר. צפיפות האוויר תלויה הופכית בטמפרטורה, ולכן האוויר סמוך לקרקע הופך צפוף מהר יותר מהאוויר שנמצא קצת לידו. האוויר הצפוף יותר כבד יותר ליחידת נפח מהאוויר הצפוף פחות, מה שיוצר הפרש לחצים קרוב לקרקע וזרימה - או רוח - מהאיזור בו הלחץ גבוה לאיזור בו הלחץ נמוך. רוח זו, המכונה רוח קטבטית, עוקבת אחרי הטופוגרפיה במורד ההר ויכולה להגיע למהירויות אדירות של עד כמאתיים קילומטרים לשעה.

אם רוח קטבטית פתאומית נשבה על אוהל קבוצת דיאטלוב היא בוודאי יכלה בקלות להפוך אותו על פיו. יתכן כי חברי הצוות נבהלו, ברחו מהאוהל הקורס ומצאו את מותם בשלג. הפגיעות הפנימיות החזקות יכולות להיות גם הן מוסברות באמצעות רוח קטבטית, שכן זו יכולה להיות חזקה דיה להטיח את גופם של המטפסים על גבי השלג או הסלעים המפוזרים באיזור. לפי הסבר זה, חברת הצוות שנמצאה כשפניה בתוך הנחל מתה מעוצמת הפגיעה, והמים הזורמים שחקו את עורה, עיניה ושפתיה.

תיאוריות נוספות למה שהתרחש במעבר דיאטלוב כוללות ניסויים צבאיים או כלי נשק מתוחכמים - ואיך לא, גם מפגש עם חייזרים או עם ייטי, מפלצת השלג האימתנית. יתכן ומעולם לא נדע מה התרחש באותו לילה קר, בקצה העולם, על פסגת הרי אורל. אך בין אם תבחרו להאמין לאחד ההסברים המדעיים או לאלו האחרונים, דבר אחד טוב יצא מכל הפוסט הזה: לפחות אתם יודעים איך נוצרת מפולת שלגים, ומה היא רוח קטבטית. גם זה משהו, לא?

סרטון של מפולת שלגים: 

לקריאה נוספת:

על מעבר דיאטלוב והאסון

על רוח קטבטית

לכמה הסברים פחות מדעיים (אך מרתקים) למה שהתרחש במעבר דיאטלוב