מחקר חדש הראה שפילים אסיאתיים מסוגלים לאמוד כמויות של מזון באמצעות חוש הריח בלבד
בני אדם עסוקים כל הזמן באומדן של דברים. החל מכסף, ועד כמות הלייקים שנקבל על הסלפי שנפרסם עוד מעט. אבל לא רק אנשים עסוקים בכך, גם בעלי חיים. גם הם צריכים להיות מסוגלים להבחין בין הרבה למעט. יכולות אלו נחוצות בהחלטות וקריטיות לשרידות למשל ביחסים חברתיים, בבחירת טריטוריה, בחיפוש מזון ובשקילה של רווח מול סיכון.
מינים שונים של בעלי חיים הראו יכולות הבחנה בין כמויות שונות של מזון והעדפה של הכמות הגדולה יותר. הרוב המוחלט של המחקרים שעסקו ביכולת אומדן כמויות, או אפילו בספירה ממש, התבססו על חוש הראיה. למה בעצם? כנראה בגלל שקשה לנו לזנוח את נקודת המבט הפרימטו-צנטרית שלנו - אנחנו מסתכלים על העולם בעיני הקוף שלנו וחושבים שכולם כמונו. לפיכך, רבים ממחקרי ההתנהגות מתבצעים על קופים, שכמונו מתבססים בעיקר על חוש הראיה על מנת לקבל תמונה של העולם שסביבם. יחד עם זאת, חוש הראייה הוא לא הדרך היחידה לתפוס את העולם, ולמעשה, בעלי חיים רבים תופסים את העולם בצורות אחרות לגמרי ובעזרת חושים אחרים לגמרי. לדרך שבה בעל חיים חווה את סביבתו קוראים אומוולט (Umwelt). אין ספק שאומוולט של אדם שונה מאוד מאומוולט של חתול, של ציפור או של כלב. מספיק טיול אחד עם כלב ברחוב כדי להבין שמה שמעניין אותו לגמרי נעלם מאיתנו.
נחזור לניסוי. הניסוי התקיים במקלט לפילים בתאילנד והשתתפו בו שישה פילים. החוקרים רצו לבחון האם הפילים יצליחו להבדיל בין כמות גדולה לכמות קטנה יותר של מזון. הפילים הועמדו מול וילון. כשנפתח הוילון הם ראו לפניהם שולחן שניתן לקרבו ולהרחיקו. על השולחן הוצבו שני דליים במרחק זה מזה, כשבכל דלי הייתה כמות אחרת של זרעי חמניות. הכמות הקטנה ביותר היתה 4 גרם והגדולה ביותר 24 גרם. הדליים היו אטומים למראה וסגורים במכסה מחורר. הפיל קיבל הזדמנות לרחרח כאוות נפשו את הדליים במשך 10 שניות, ואז השולחן נסוג לאחור, והמכסים הוחלפו במכסים אטומים למראה שניתן לפותחם. השולחן קורב שוב אל הפיל והוא הורשה להסיר את המכסה מהדלי שבו בחר. בניסוי נבדקו 11 יחסים שונים של כמויות. עבור אותו יחס כמויות, היו בניסוי כמה שילובים שונים. למשל, ליחס 1:3 יכולות להיות שתי אופציות 4 ו- 12 גרם ו-8 - 24 גרם.
החוקרים מצאו, שהפילים הצליחו לבחור את הדלי עם הכמות הגדולה יותר של המזון, בהתבסס על חוש הריח בלבד. ככל שההבדל בין שתי הכמויות בשני הדליים היה גדול יותר, הם הצליחו יותר. לא היה הבדל ביכולת שלהם להבחין בין כמויות שונות באותו היחס, למשל בחירה נכונה בין 4 ל-12 גרם לא היתה קשה יותר מהבחירה בין 8 ל- 24 גרם. לא נראה הבדל בין יכולתם של זכרים ונקבות במחקר, אם כי גודל המדגם היה קטן מאוד. לאור הצרכים האקולוגיים והחברתיים השונים של שני הזוויגים, יהיה מעניין מאוד להגדיל את המדגם ולבדוק את זה יותר לעומק.
ניתן לומר שהפילים הפגינו הצלחה דומה להצלחתם של מינים אחרים שמסתמכים על חוש הראיה, ובאופן כללי אפשר לומר, כי יש לא מעט מינים שיכולים בהחלט לאמוד כמויות. ישנם אפילו המשערים שיש בעלי חיים שיכולים לספור במספרים קטנים.
אין ספק שפילים, החיים בחברות מורכבות, הם בעלי חיים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות מאוד. הם נודדים על מנת למצוא מים ומזון, כאשר הם צריכים לקחת בחשבון מגבלות חברתיות, שינויים בסביבה, הימנעות ממפגשים עם בני אדם וזמינות מזון. הם משתמשים בחוש הראיה, בשפת-גוף וגם במגע כדי לתקשר זה עם זה, אך אין ספק שחוש הריח שלהם מפותח במיוחד ומשחק תפקיד חשוב מאוד בתפיסתם את העולם. הבנה טובה יותר של האומוולט של הפיל תוכל אולי יום אחד להביא להפחתה או למניעה של עימותים בין פילים לבני אדם, דבר המתרחש חדשות לבקרים בדרום-מזרח אסיה.
